פרסומים
מזכר 249, נובמבר 2025
מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. חרף מִשכה הקצר יחסית היא נחשבת לאירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכי הגרעין והטילים האיראניים. מאז תום המלחמה מצויה איראן בתהליך מתמשך של הפקת לקחים בעקבות הפערים הניכרים שנחשפו ביכולות ההרתעה וההגנה שלה.
הצורך בשיפורים ובהתאמות בתפיסת הביטחון הלאומי אינו נעלם מעיני ההנהגה האיראנית, אך נראה כי לעת עתה אין בכך כדי לחולל שינוי מהותי באסטרטגיה הכוללת. נראה כי איראן מעדיפה לבצע התאמות מסוימות במדיניותה במסגרת התפיסה הקיימת, תוך מציאת פתרונות אפשריים לפערים שנתגלו, ולא לחולל תמורות משמעותיות בסוגיות הליבה האסטרטגיות. מכל מקום, המציאות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה מתאפיינת בחוסר יציבות, וספק אם הסטטוס קוו הנוכחי יכול להימשך לאורך זמן, בייחוד לנוכח האפשרות הגוברת למיסקלקולציה בין איראן לישראל ולקבלת החלטות עתירות סיכון מצד איראן, בעיקר בתחום הגרעין.
מזכר זה נועד לבחון מהם הלקחים שאיראן מסיקה מהמלחמה ואת השלכותיה בארבעה תחומים מרכזיים: הגרעין, המערכים הצבאיים האסטרטגיים, הזירה האזורית והזירה הפנימית, וכיצד היא השפיעה על תפיסת הביטחון הלאומי האיראנית. נוסף על כך הוא כולל שורת המלצות למדיניות שנועדו לבלום, או לכל הפחות לעכב את מאמציה של איראן לשיקום יכולותיה האסטרטגיות ובראשן תוכנית הגרעין, ואת הציר הפרו-איראני באזור, ולצמצם ככל האפשר את הסיכון לחידוש הלחימה.
תוכן עניינים:
מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 סימנה את שיאו החמור ביותר עד כה של העימות המתמשך בין המדינות. חרף משכה הקצר יחסית היא נחשבת אירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה המפתיעה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכים האסטרטגיים האיראניים, ובראשם תוכנית הגרעין ומערך הטילים ארוכי הטווח. עוצמת הטלטלה באה לידי ביטוי בכינוי שניתן באיראן למלחמה – ״המלחמה הכפויה״ – מונח שבו השתמשו לתיאור מלחמת שמונה השנים בין איראן לעיראק בשנות ה־80. כשם שמלחמת איראן–עיראק עיצבה את תפיסת הביטחון והתודעה הלאומית של איראן, סביר להניח שגם מלחמת ׳עם כלביא׳ תשאיר חותם של ממש בזירה הצבאית־ביטחונית, המדינית, האזורית והפנימית...
קשה להפריז בחשיבותה של מלחמת 12 הימים בין איראן וישראל. המלחמה סימנה לא רק את שיאו החמור ביותר עד כה של העימות המתמשך בין שתי המדינות אלא גם את האירוע הטראומטי ביותר עבור איראן מאז תום מלחמת איראן–עיראק ב־1988. המלחמה, ובעיקר מטחי הטילים הכבדים ששוגרו מאיראן לישראל, הגבירו גם בישראל שלאחר טבח ה־7 באוקטובר והמערכה המתמשכת בשבע חזיתות את תחושת הפחד והחרדה. בעקבות המלחמה התעורר דיון גם בנוגע לתוצאותיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את תוצאות המלחמה עם איראן כ״ניצחון היסטורי שיעמוד לדורות״. הוא הצהיר כי ישראל הצליחה להסיר שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה באמצעות פצצות גרעין ואיום ההשמדה באמצעות 20 אלף טילים בליסטיים, וכן הנחיתה ישראל ״מכות מחץ על משטר הרשע״ בטהראן....
מלחמת ׳עם כלביא׳ בין ישראל לאיראן, שנמשכה מ־13 עד 24 ביוני 2025, הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. היא פרצה ביוזמת ישראל, על רקע כישלון המשא ומתן בין טהראן לוושינגטון בניסיון להגיע להסכם גרעין משופר; התפתחויות מדאיגות ב״ציר הנשק״ במסגרת תוכנית הגרעין האיראנית, שעוררו חשש כי טהראן עלולה לקצר את משך הזמן הנדרש לייצור מתקן נפץ גרעיני ראשון; התקדמות מהירה בפרויקט בניין הכוח של תוכנית הטילים האיראנית; וכן חלון הזדמנויות היסטורי שנפתח בעקבות הכרעת חזבאללה בקיץ 2024, קריסת משטר אסד, השמדת מערכות ההגנה האווירית של איראן בתקיפה הישראלית בסוף אוקטובר 2025 ונסיבות מבצעיות נוספות...
ערב המלחמה איראן הייתה מדינת סף גרעין בעלת יכולת להשלים את העשרת האורניום שהיה ברשותה ל־90 אחוזים – חומר בקיע ברמה הנדרשת לנשק גרעיני – בתוך פחות משבועיים מקבלת החלטה, וככל הנראה חודשים ספורים מהשגת יכולת גרעין צבאי ראשונית. יכולת זו נועדה לספק לה הרתעה כלפי אויביה ולשמש תעודת ביטוח לשרידות המשטר. עם זאת מנהיג איראן נמנע מלהורות על פריצה לנשק, כנראה מחשש להיגרר למערכה צבאית מול ישראל, וחמור מכך – מול ארצות הברית. במשך שנים העדיפה איראן התקדמות במסלול הגרעין בדרך ההדרגתית והבטוחה יותר על פני הדרך המהירה ביותר....
ההצהרות החוזרות ונשנות מצד ישראל וארצות הברית בדבר נכונותן לשוב ולתקוף באיראן חידדו, בראיית טהראן, את הצורך לשפר את היערכותה לתרחיש של תקיפות נוספות נגדה בעתיד. מאז תום המלחמה הגבירה איראן את המאמצים לשיקום ולשדרוג המערכים הצבאיים שלה, ובייחוד מערכי הטילים וההגנה האווירית, במסגרת שיפור ההיערכות נוכח אפשרות לחידוש הלחימה. התחמשותה של איראן בעשורים האחרונים במערכים צבאיים אסטרטגיים, לרבות טילים בליסטיים וכטב״מים, אפשרה לה לפצות על חולשתה בתחום הנשק הקונוונציונלי, לצד רשת השלוחים, השימוש בטרור ויכולות הסייבר. תוכנית הטילים הבליסטיים המגוונת של איראן היא פועל יוצא ממלחמת איראן–עיראק, שהמחישה את הצורך בשיפור ההרתעה ובהסתמכות עצמית. בראיית איראן, הטילים הבליסטיים מציעים אמצעי נגיש, מהיר ויעיל כדי להרתיע, להקרין כוח ולהעניש את יריביה...
אף כי מגבלות כוחה של איראן בהפעלת הרשת האזורית שטוותה משך שנים ניכרו היטב כבר במהלך החודשים שקדמו למלחמת 12 הימים, ובעיקר מאז תבוסת חזבאללה מול ישראל וקריסת משטר אסד בסוריה, המלחמה המחישה ביתר שאת את קריסת תפיסת השלוחים. תפיסת ׳ההגנה קדימה׳, שנועדה לבלום את האיומים על ביטחונה הלאומי של איראן הרחק ככל האפשר מגבולותיה באמצעות הפעלת שלוחים, לא מנעה בסופו של דבר מישראל ומארצות הברית לתקוף את איראן באופן ישיר. רשת השלוחים היא רכיב בסיסי בתפיסת הביטחון של איראן ואחד האמצעים המרכזיים שבידיה להרתיע את אויביה, להגדיל את העומק האסטרטגי שלה ולהרחיב את השפעתה ואת עוצמתה מעבר לגבולותיה...
הרצון להבטיח את שרידות המשטר מפני איומים מבית ומחוץ הוא יעד ראשון במעלה של הרפובליקה האסלאמית ומעצב מרכזי של תפיסת הביטחון שלה. לפיכך, אף על פי שההתפתחויות בזירה הפנימית באיראן במהלך המלחמה ואחריה אינן קשורות ישירות לתמורות באסטרטגיה האיראנית, לא ניתן להתעלם מהן גם במסגרת הדיון בתפיסת הביטחון הלאומי של הרפובליקה האסלאמית. ישראל לא הציבה את הפלת המשטר באיראן כיעד במלחמה, שנועדה בראש ובראשונה לגרום לפגיעה של ממש בתוכנית הגרעין ובמערך הטילים הבליסטיים ולהסיגם לאחור באופן ניכר...
ערב חג הסוכות 2025 הצליח שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן לעורר סערה זוטא, כשהזהיר מפני כוונות איראן לתקוף את ישראל. בציוץ שפרסם בחשבונו ברשת X כתב ליברמן כי מי שסבור שהאירוע מול איראן הסתיים טועה ומטעה, וכי האיראנים כבר פועלים במרץ לחיזוק יכולותיהם הצבאיות. הוא קרא לאזרחי ישראל לנקוט משנה זהירות במהלך החג ולשהות בקרבת מרחבים מוגנים. בעקבות דבריו, שעוררו בהלה, הבהיר גורם ביטחוני כי אין שום שינוי בהנחיות וכי לא מוכר שום אירוע חריג הצפוי בקרוב מול האיראנים. גורם ישראלי נוסף האשים את ליברמן בהפחדות חסרות ביסוס, שמטרתן למשוך כותרות בלבד. גם אם אזהרותיו של ליברמן היו מופרזות, אין ספק שאופי המציאות החדשה שנוצרה בעקבות מלחמת 12 הימים רחוק מיציבות...
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
רז צימט
ד"ר רז צימט הוא מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועורך שותף של כתב העת 'עדכן אסטרטגי'. בעל תואר שני ושלישי בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בהיסטוריה של האסלאם והמזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור שלו עסקה במדיניותה האזורית של איראן בעולם הערבי בשנות ה-50 וה-60. ד"ר צימט שירת יותר משני עשורים באגף המודיעין. הוא גם חוקר במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. כתב את הספר איראן מבפנים: מדינה וחברה ברפובליקה האסלאמית שיצא לאור בשנת 2022.
סוג הפרסום מזכרים