קולות גוברים באיראן להנמיך ציפיות לקראת הבחירות בארצות הברית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על קולות גוברים באיראן להנמיך ציפיות לקראת הבחירות בארצות הברית

קולות גוברים באיראן להנמיך ציפיות לקראת הבחירות בארצות הברית

ברפובליקה האיסלאמית מקווים אמנם שניצחון ביידן על טראמפ ישנה את הגישה האמריקאית כלפי משטר האייתולות, אך במקביל מבהירים: "זו נבלה וזו טרפה". ייתכן שמדובר בצעד טקטי – אך זוהי גם הכרה אמיתית בכך שגם תחת משטר דמוקרטי, הדרך להסרת הסנקציות עדיין ארוכה ומלאת מכשולים

מבט על, גיליון 1374, 24 באוגוסט 2020

English
רז צימט

ככל שקרב מועד הבחירות לנשיאות ארצות הברית, גובר העניין באיראן בהשלכותיהן האפשריות על עתיד הסכם הגרעין. לאחרונה התחזקו הקולות האיראנים הקוראים להנמיך ציפיות בטענה שאין הבדל של ממש בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית בעמדתן כלפי איראן וכי ההתפתחויות מאז פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין יקשו מאוד לחדשו. הגם שניתן להסביר חלק מקולות אלה כצעד טקטי, שנועד לשפר את עמדת המיקוח של טהראן לקראת חידוש אפשרי של המשא ומתן עם ארצות הברית, יש בהם כדי לבטא הכרה גוברת באיראן, כי ניצחון ביידן אינו מבשר בהכרח פריצת דרך מדינית. להכרה זו תרמה האכזבה מהסכם הגרעין, שלא הניב בראיית איראן את התוצאות הרצויות מבחינה כלכלית, ופרישת הנשיא טראמפ מההסכם, שהתפרשה בעיני רבים באיראן כעדות לכך שלא ניתן לסמוך על ארצות הברית. אין משמעות הדבר, כי איראן תימנע מלשוב לשולחן המשא ומתן לאחר הבחירות בארצות הברית, משום שהחלטתה תלויה בהצעה האמריקאית לחידוש התהליך המדיני ובמכלול האינטרסים האיראנים, שייבחנו על ידי ההנהגה בטהראן בתהליך גיבוש אסטרטגיה כוללת לאחר הבחירות. עם זאת, בגישה הספקנית המשתקפת בשיח האיראני יש כדי לחזק את ההערכה כי גם ניצחון המועמד הדמוקרטי אינו מבטיח את חידוש המשא ומתן, ועל אחת כמה וכמה את השגתו של הסכם חדש ומשופר.


ככל שקרב מועד הבחירות לנשיאות ארצות הברית, גובר העניין באיראן בהשלכותיהן האפשריות של תוצאותיהן על עתיד הסכם הגרעין וחידוש המשא ומתן בין טהראן למערב. לנוכח סקרי דעת הקהל בארצות הברית, גוברת ההערכה באיראן, כי סיכוייו של ג'ו ביידן לנצח בבחירות עלו. בחודש יוני העריך שר החוץ האיראני, מוחמד ג'ואד זריף, בריאיון חי באינסטגרם, כי סיכוייו של הנשיא דונלד טראמפ לנצח בבחירות פחתו משמעותית בחודשים האחרונים, אם כי הם עדיין גבוהים מחמישים אחוזים.

לדעת כמה פרשנים איראנים, ניצחון ביידן בבחירות עשוי לסלול את הדרך לחידוש המשא ומתן בין איראן לארצות הברית ולהחיות את הסכם הגרעין. חלקם ראו בטיוטת המצע של המפלגה הדמוקרטית, שהתפרסמה לקראת הבחירות, מקור לאופטימיות זהירה. המצע מותח ביקורת על החלטת הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין, קורא לחזור להסכם כדרך המועדפת למנוע את הצטיידות איראן בנשק גרעיני ושולל מאמץ אמריקאי לקידום שינוי משטר באיראן. כך, למשל, העריך הפרשן לעניינים בינלאומיים, ד"ר דאוד הרמידאס-באונד, במאמר פרשנות בעיתון הרפורמיסטי "ארמאן-י מלי" (22 ביולי), כי אם ינצח ביידן בבחירות, יהיה ניתן לחזור להסכם הגרעין ולהשיב את שני הצדדים למחויבויותיהם כלפיו.

ביידן תוקף את מדיניות טראמפ כלפי איראן, ינואר 2020

לעומת זאת, מתחזקים הקולות הקוראים להנמיך ציפיות בנוגע לאפשרות חידוש המשא ומתן והחייאת הסכם הגרעין גם בתרחיש של ניצחון ביידן בבחירות. קולות אלה גורסים, כי אין הבדל של ממש בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית בעמדתן כלפי איראן וכי ההתפתחויות, שאירעו מאז פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין, יקשו מאוד להחיותו. ב-27 ביולי הצהיר דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי, במסיבת העיתונאים השבועית שלו, כי איראן אינה מייחסת חשיבות רבה לאישים או למפלגות בארצות הברית אלא לאופן התנהלותם מולה וכי כל הממשלים האמריקאים, בין אם דמוקרטים או רפובליקנים, הפגינו עוינות כלפיה.

בתוך כך, אמצעי תקשורת המזוהים עם האגף השמרני באיראן הציגו כמשאלת לב חסרת בסיס את הציפיה לשינוי מהותי במדיניות החוץ האמריקאית כלפי איראן במקרה של ניצחון ביידן בבחירות. במאמר מערכת, שהתפרסם בעיתון הרדיקלי "כיהאן" (25 ביולי) בעקבות פרסום מצע המפלגה הדמוקרטית, נכתב כי אין כל הבדל בין תנאי ביידן לחזרה להסכם הגרעין לבין דרישותיו של הנשיא טראמפ. העיתון הצביע על כך שגם מצע המפלגה הדמוקרטית מצדד במאמצים להרחיב את המגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית וקורא לכלול בהסכם גרעין משופר התייחסות גם לתוכנית הטילים ולפעילותה האזורית של איראן. כמו כן התייחס העיתון להצהרות כמה מיועציו של ביידן, שקראו להמשיך בלחץ על איראן ולהימנע מהסרת הסנקציות עד להשגת הסכם כולל וארוך טווח.

הטענה, כי אין הבדלים משמעותיים בין שתי המפלגות בארצות הברית ביחסן כלפי הרפובליקה האסלאמית, רווחת באיראן מזה שנים, בעיקר בקרב החוגים השמרנים והרדיקלים. אלא שלאחרונה נשמעים גם בקרב חוגים המזוהים עם המחנה הפרגמטי באיראן ספקות בנוגע לאפשרות כי ניצחון ביידן יאפשר להשיג התקדמות מדינית משמעותית. כך, למשל, העריך היומון הרפורמיסטי "שרק" (13 באוגוסט), כי לא יהיה פשוט לשוב להסכם הגרעין חרף כוונתו המוצהרת של ביידן לעשות כן. העיתון הצביע על מספר קשיים עיקריים בדרך לחידוש המשא ומתן ולהסכם חדש. ראשית, הצורך להגדיר מחדש את לוחות הזמנים שנקבעו בהסכם הגרעין ושאינם רלוונטיים עוד. שנית, רצונה של ארצות הברית לכלול בהסכם עתידי גם את סוגיית הטילים ארוכי הטווח ופעילות איראן באזור. שלישית, חלון ההזדמנויות הקצר בין כניסת הנשיא החדש לבית הלבן (ינואר 2021) לבחירות לנשיאות איראן (מאי או יוני 2021), שעלולות להביא לכינונה של ממשלה שמרנית. ורביעית, ההתנגדות הצפויה מצד הסנאט האמריקאי לחזרה להסכם הגרעין במתכונתו הנוכחית. "בשלוש השנים וחצי האחרונות היו הזדמנויות רבות לשמירת הסכם הגרעין והיה אף ניתן להכניס בו שינויים...אך למרבה הצער איבדנו הזדמנויות אלה", סיכם היומון.

טראמפ: איראן חולמת על ניצחון ביידן בבחירות. אוגוסט 2020

העיתונאי והאינטלקטואל, מבקר המשטר אחמד זידאבאדי, הביע, אף הוא, ספק בנוגע לסיכוי לחזור להסכם הגרעין. בטור דעה, שפרסם באתר "דיפלומטיה איראנית" תחת הכותרת "האשליה של הרווח שבניצחון ג'ו ביידן בבחירות עבור איראן" (3 באוגוסט), טען זידאבאדי, כי האסטרטגיה של הדמוקרטים אינה מבוססת על חזרה להסכם הגרעין ללא תנאי אלא מותנית בשינוי מדיניות הפנים והחוץ של הרפובליקה האסלאמית. אם הנהגת איראן תהיה מעוניינת למצוא דרך להפיג את המתיחות עם ארצות הברית, ניצחון ביידן עשוי לספק להם הזדמנות לעשות זאת. אך אם אין היא מעוניינת בכך, גם ניצחון כזה לא יסייע, משום שאין הבדל משמעותי בין החששות והדרישות של המפלגה הדמוקרטית כלפי איראן לעומת המפלגה הרפובליקנית. גם הפרשן הפוליטי הרפורמיסטי, עבאס עבדי, הטיל ספק בהשלכותיו החיוביות של ניצחון ביידן עבור איראן. בריאיון עיתונאי (2 באוגוסט) אמר עבדי, כי אינו סבור שיש הבדל משמעותי בין טראמפ לביידן ואף ציין, כי מדיניות הנשיא טראמפ במזרח התיכון הייתה מבחינות מסוימות עדיפה על פני זו של הדמוקרטים, משום שהוא לא חתר להתערבות צבאית ישירה באזור.

ניתן אומנם להסביר חלק מהקולות הנשמעים באיראן להנמיך ציפיות לקראת הבחירות בארצות הברית כצעד טקטי, שנועד לשפר את עמדת המיקוח של טהראן לקראת חידוש אפשרי של המשא ומתן עם ארצות הברית. לאיראן אינטרס ברור לשמר בידיה קלפי מיקוח למשא ומתן עתידי ולא להציג עצמה כמי שנתונה בעמדת חולשה, מייחלת לניצחונו של ביידן ובונה על בחירתו כדי להסיר מעליה את הלחץ שהופעל עליה בשנים האחרונות.

טראמפ מכריז על פניה לאום בדרישה להשיב את הסנקציות שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין, אוגוסט 2020

יחד עם זאת, הגישה המפוכחת והזהירה לקראת הבחירות בארצות הברית מבטאת הכרה גוברת באיראן, גם בקרב חוגים פרגמטיים שתמכו בעבר בהסכם הגרעין, כי ניצחון של ביידן אינו מבשר בהכרח פריצת דרך מדינית. להכרה זו תרמה האכזבה מההסכם, שלא הניב בראיית איראן את התוצאות הרצויות מבחינה כלכלית, ובעיקר פרישת הנשיא טראמפ מההסכם, שהתפרשה בעיני רבים באיראן כהוכחה לטענתו המסורתית של מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, כי לא ניתן לסמוך על ארצות הברית וכי תוכנית הגרעין מהווה רק תירוץ בידיה ללחוץ על איראן על מנת להכשיר את הקרקע לשינוי משטר. בנסיבות אלה נוטים כיום גם החוגים הפרגמטיים באיראן לאמץ גישה ספקנית וריאליסטית יותר בנוגע לעתיד הסכם הגרעין, במיוחד לאור תהליכי ההקצנה המאפיינים את המערכת הפוליטית האיראנית בשנתיים האחרונות ועשויים להשפיע גם על תוצאות הבחירות הקרובות לנשיאות איראן.

אין משמעות הדבר כי איראן תימנע מלשוב לשולחן המשא ומתן לאחר הבחירות בארצות הברית, במיוחד אם הדבר יאפשר לה, לכל הפחות, הקלה בסנקציות. החלטת איראן האם לשוב לשולחן המשא ומתן תלויה, מטבע הדברים, בהצעה האמריקאית שתוגש לאיראן לאחר הבחירות וכן במכלול השיקולים והאינטרסים האיראנים, כפי שייבחנו על-ידי ההנהגה בטהראן במסגרת תהליך גיבוש אסטרטגיה כוללת לאחר הבחירות בארצות הברית. עם זאת, בגישה המסויגת המשתקפת בשיח האיראני לקראת הבחירות יש כדי לחזק את ההערכה, כי גם ניצחון של המועמד הדמוקרטי אינו מבטיח את חידוש המשא ומתן, ועל אחת כמה וכמה את השגתו של הסכם חדש ומשופר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןהסכם הגרעין עם איראןיחסי ישראל-ארצות הבריתאיראן – פנים
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.