פרסומים

תמונה כללית

הסיכונים לישראל גוברים לנוכח מרחב מזרח-תיכוני מוחלש ושברירי, שבו ריבוי זירות לחימה ומוקדי אי-יציבות בעלי זיקות ביניהם; ניכר קושי להעריך השלכות לא מוכוונות לפעולה צבאית ומדינית; תהליכי למידה והשתפרות מתמידים בקרב יריבי ישראל, המנצלים טכנולוגיות מתקדמות זמינות וזולות; קושי גובר לברר לאשורה את המציאות בעולם של נראטיבים סותרים וערעור האמת, הפוגע באיכות קבלת ההחלטות.

מספר מעצבי-על עשויים לייצר תפניות משמעותיות. ראש אמ"ן, אלוף תמיר הימן, הציג שלושה: (1) צבירת יכולות גרעיניות על ידי איראן; (2) בקיעים בציר השיעי בעקבות חיסול מפקד כוח קודס קאסם סולימאני, בהנחה כי "יש לו מחליף, אך ספק אם יש לו תחליף". סולימאני הפך את הציר השיעי ממערכת של ארגונים למערכת של צבאות, הדורשת מנגנון של פיקוד, שליטה ותשתית ניהולית. מחליפו יתקשה לשמר ולקדם מיזם מורכב זה; (3) "עסקת המאה" של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעלת פוטנציאל לערער את האיזונים הנוכחיים במערכת הישראלית-פלסטינית וביחסי ישראל עם המדינות שיש לה איתן הסכמי שלום – ירדן ומצרים, בעיקר אם ישראל תראה במתווה טראמפ לגיטימציה להחלה חד-צדדית של החוק הישראלי (סיפוח) על אזורי התנחלויות בגדה המערבית ועל בקעת הירדן.

יחסי הכוחות בין המעצמות

תחרות על ההגמוניה העולמית: היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארצות הברית, הגנרל ה.ר. מקמסטר, העריך כי סין תמשיך לשלב תוקפנות כלכלית עם ריגול בינלאומי, בעיקר טכנולוגי, כדי להשתלט על הכלכלה הבינלאומית. במסגרת זו, היא תנסה להשתלט על נכסים אסטרטגיים דוגמת נמלים בישראל, ובהיעדר תחרות נגדית מצד ארצות הברית ואירופה, סין תהפוך לאגרסיבית יותר. אשר לדרכי הפעולה שעל המערב לנקוט לנוכח איום זה אמר מקמסטר: "יש להפוך לחוזקה את מה שסין רואה בו כחולשה הגדולה ביותר שלנו - דמוקרטיה, שלטון החוק, עיתונות חופשית וחופש הביטוי. אם ארצות הברית לא תתעמת עם סין במגוון סוגיות, דבר לא יגביל אותה מהרחבת פעולותיה והשפעתה העולמית".

ארצות הברית היא עדיין הכוח הכלכלי והצבאי הדומיננטי, אך גישת הנשיא טראמפ – "אמריקה תחילה" - מרחיקה אותה מבריתות ושיתופי פעולה בינלאומיים. על פי נגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, גישה זו מחלישה גם את מערכת הסחר העולמית וגורמת לסיכון במיתון עולמי בעשור הקרוב. בנוסף, ויתור של ארצות הברית על מעמד ההגמון עלול להוביל לאובדן מנגנוני הבקרה על תפוצת נשק גרעיני.

האינטרסים של ארצות הברית במזרח התיכון משתנים: לפי גנרל ג'וזף ווטל, לשעבר מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, ארצות הברית תלויה פחות במשאבי האזור בהשוואה לעבר. עם זאת, ארצות הברית עדיין נדרשת למעורבות במזרח התיכון בשל התחרות מול רוסיה וסין על ההשפעה האזורית, ולנוכח האתגר הסלפי-ג'האדי שמחפש הזדמנויות מקומיות לצמוח מחדש. לאחר חיסול סולימאני גברה המוטיבציה של ארצות הברית להמשיך בהפעלת הלחץ הכלכלי והצבאי על המשטר האיראני.

קיים קושי לכונן במזרח התיכון קואליציה נגד הציר השיעי. וושינגטון מזהה כיום מעט שותפות באזור שניתן לסמוך עליהן. ישראל נותרה בעלת הברית היחידה שניתן להתבסס עליה, כך שתוטל עליה אחריות כבדת משקל - אם וכאשר יחליט הממשל להוציא את הכוחות האמריקאים מסוריה ומעיראק, או אז עשויה ישראל להילחם גם למען אינטרסים אמריקאים.

"עסקת המאה"

בעקבות פרסום תוכנית טראמפ להסדר ישראלי-פלסטיני (בעת פתיחת הכנס), נותחו שלושה תרחישים מרכזיים:

• בחינה והשהייה - לאור דחייה פלסטינית של התוכנית, ישראל תקבל אותה ברמה העקרונית, אך תחליט לא לנקוט צעדים דרמטיים עד לבחירות לכנסת (מארס 2020), ובנוסף תודיע כי תזמין את הרשות הפלסטינית לדיון על יישום המהלכים המפורטים בה לאחר הבחירות.
• תחילת יישום מדורג והשארת פתח למשא ומתן - ישראל תקבל את התוכנית על יסוד ראייתה כהזדמנות לעיצוב אסטרטגי משופר. עם זאת, היא תביע עניין בשיתוף פעולה מצד הרשות הפלסטינית ותנסה לרתום אותה לתהליך הסדרי. אם הרשות תסרב, ישראל לא תמתין ותתחיל לבצע צעדים ליישום התוכנית – עדיין תוך השארת הדלת פתוחה להצטרפות פלסטינית בהמשך. הצעדים הראשונים עשויים להיות החלת החוק על ההתנחלויות ביהודה ושומרון, אך בלי לשנות את המציאות היומיומית באזור.
• סיפוח חד-צדדי - ישראל תקבל את התוכנית תוך ניצול דחייתה על ידי הפלסטינים, כהזדמנות לעיצוב השטח על פי תנאיה. במסגרת זו יוחל החוק הישראלי באבחה אחת בבקעת הירדן ובהתנחלויות (לפי מתווה התוכנית), תוך נכונות להתמודד עם השפעותיו השליליות של המהלך על הזירה הפלסטינית ויחסיה עם הפלסטינים, וכן על מערכות היחסים שלה בזירה האזורית – בפרט בזירה הצפונית – ובזירה הבינלאומית.

בכנס נותחו השלכות "עסקת המאה" ועלו מספר תובנות:

• לגבי שלושת התרחישים בטווח זמן של חמש שנים, לדעת מומחים שהשתתפו בכנס, לא תקום מדינה פלסטינית ריבונית, קרי לא תתקיים מציאות של שתי מדינות לשני עמים. בנוסף, בהיעדר אחדות פלסטינית וזרמי התפוררות החברה הפלסטינית מבפנים אפשר שהרשות הפלסטינית תקרוס בתום שלטונו של יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן). הדוברים התקשו לראות אפשרות לפיוס ואחדות פנים פלסטינית, אף בתגובה ליישום מדורג של תוכנית טראמפ על ידי ישראל.
• התוכנית אינה מאפשרת כינון מדינה פלסטינית בת-קיימא, ובפועל היא מחלקת את הישות הפלסטינית, שתהיה כלואה בתוך ישראל, לשישה קנטונים נפרדים, כך שישראל שולטת בכניסות, ביציאות, בצירי התנועה ובמעברים של הישות הפלסטינית. אי לכך, הודגש חשש כי מהלכי סיפוח חד-צדדיים של ישראל בהיקף רחב (בקעת הירדן וכל ההתנחלויות) יאיצו את התפרקות הרשות הפלסטינית ו"החזרת המפתחות" לידי ישראל. המשמעות היא שיהיה על ישראל לשלוט בשטח ובתוך כך לדאוג לרווחתם ולכלל צרכיהם של כשניים וחצי מיליון פלסטינים ללא סיוע כלכלי חיצוני. כך עלולה להתממש מציאות של מדינה אחת, התואמת במידה רבה את רצונו של חלק ניכר משכבת הצעירים הפלסטינים הסוברים כי חלף זמנו של המאבק המזוין לעצמאות פלסטינית לצד מדינת ישראל ולכן יש לחתור למצב של מדינה אחת עם שוויון זכויות לכלל אזרחיה.
• אי-יכולת ליישם את התוכנית בהסכמה, וצעדים חד-צדדיים ישראליים שייסתמו הגולל על פתרון שתי מדינות, ירחיקו את הממשל האמריקאי - רפובליקאי ודמוקרטי כאחד – כמו גם את שאר הקהילה הבינלאומית, מניסיון לקדם פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני ויותירו את ישראל להתמודד לבדה עם הבעיה הפלסטינית. בהמשך לתרחיש זה הוערך, כי דווקא ממשל דמוקרטי עלול לכפות על ישראל הענקת זכויות מלאות לכל התושבים בין נהר הירדן לים התיכון. המשמעות היא תום החלום הציוני של מדינה יהודית.
• עבור הדוגלים במהלכי סיפוח עדיפה מציאות סיפוח דה פקטו על פני מציאות דה יורה. עם זאת, פרסום התוכנית מעביר את המשקל מסיפוח זוחל ושקט לסיפוח הכרזתי ומעשי, שעשוי להזריק אנרגיה מחודשת לזירת הסכסוך. לפני קבלת החלטה לספח את השטח שבמחלוקת, יש להביא בחשבון כי בד בבד מספחים רגשות שנאה, כעס ונקמה. לפיכך, סיפוח שלא בהסכמה דינו להוביל לאלימות ולחוסר יציבות מתמשכות.
• ירדן אמנם מעדיפה נוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדן כחלק מסידורי ביטחון במסגרת הסדר ישראלי-פלסטיני, אך דוחה סיפוח מדיני של הבקעה על ידי ישראל שמשמעותו עבורה חיזוק ראיית הממלכה כמולדת פלסטינית חילופית וערעור יסודותיה, כלומר: תום האופציה למדינה פלסטינית עצמאית הלכה למעשה.
• בכל דרך חיוני לשמור על אופציית שתי המדינות, כאופק לפלסטינים - אם ישוכנעו בעתיד לאמץ עקרונות מתוכנית טראמפ כבסיס להסדר עם ישראל; כנכס ללגיטימיות של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מול הזירה הבינלאומית והאזורית; כערך שיתמוך ביחסי ישראל עם ארצות הברית גם ביום שלבית הלבן ישוב נשיא דמוקרטי; כמגן בפני ניסיון לכפות על ישראל הסדר של מדינה אחת, או תיווצר בשטח מציאות של מדינה אחת. יודגש שאופציית שתי המדינות היא העדיפה בראיית הציבור היהודי בישראל - 55 אחוזים, וקרוב ל- 70 אחוזים תומכים בהיפרדות מהפלסטינים.

הזירה הצפונית

במהלך הכנס נערך משחק מלחמה בזירה הצפונית. התברר במהלכו שכל השחקנים מעוניינים להימנע ממלחמה. התרחיש התפתח מתגובה לפעולה ישראלית במסגרת המערכה שבין המלחמות (מב"ם) נגד ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה ונגד פרויקט שיפור דיוק הטילים, בד בבד עם פגיעה בכוחות האמריקאים בעיראק על ידי מליציות מקומיות שלוחות איראן. עוד הומחש, כי בשל כוחות מרסנים - בנוסף לחשש כלל השחקנים ממלחמה, הנוכחות המשפיעה של רוסיה וארצות הברית במרחב – נותר חלון ההזדמנויות למערכה שבין המלחמות במטרה לבלום את בנייתה של מכונת המלחמה האיראנית ולמניעתה.

• איראן שואפת להרחיק את סכנת המלחמה מגבולה ומעדיפה פגיעה בכוחות השלוחים השיעים שאינם איראניים, ולא בכוחותיה. מבחינתה, זירת ההסלמה המועדפת מול ישראל היא המרחב הסורי, שבו אין כיום דעת קהל תוססת נגדה וההפסדים הצפויים לה בגין הסלמה הם ברי ספיגה  -פגיעה באמצעי לחימה ובשלוחים. איראן תעשה ככל הניתן לא להסתבך במלחמה עם ארצות הברית, ובד בבד תפעיל את שלוחיה בעיראק לפגיעה בכוחות אמריקאים כדי להאיץ את מימוש כוונת הנשיא טראמפ לפנות את כוחות הצבא האמריקאי מעיראק ומסוריה.
• ישראל רואה בסוריה את החולייה החלשה והפגיעה ביותר בציר השיעי. אולם, האיום המרכזי לישראל נשקף מלבנון, מצד היכולות הצבאיות של חזבאללה (אלפים רבים של טילים - חלקם מדויקים, רקטות, כלי טייס בלתי-מאוישים תוקפים, וכוחות קומנדו היכולים לחדור מהגבול). לפיכך, עבור ישראל לבנון היא חזית האיום העיקרית ומוערך שהיא תנצל הסלמה כדי לפגוע קשות בחזבאללה - יכולותיו הצבאיות והתשתיות תומכות הלחימה של הארגון. עדיפות הפעולה בחזית הלבנונית נובעת גם בשל היות חזבאללה השלוחה האיראנית העיקרית, ולבנון היא המדינה הנתונה להשפעה הרבה ביותר של איראן. הפגיעה בסוריה עצמה עשויה להוות מנגנון סיום של מערכה בזירה הצפונית, משום שמוערך כי אז רוסיה תטיל את מלוא כובד משקלה על מנת להביא לסיום מהיר של הלחימה לשם שימור משטר אסד ולמזעור הנזק לסוריה.
• חזבאללה לא מעוניין בעת הזאת במלחמה. גם איראן, פטרוניתו של הארגון, מעוניינת להמשיך ולשמר את היכולות של הארגון ליום פקודה - המאבק על יכולותיה הגרעיניות. לפיכך, איראן צפויה להוביל תרחיש של הסלמה מבוקרת, שבסיומה דימוי הרתעתי מחוזק לחזבאללה ותפיסת חסן נסראללה כיורש לסולימאני. חזבאללה יבחר במהלך שישראל תוכל להכיל - תקיפת יעדים צבאיים בלבד בשטח ישראל – שבמסגרתו יחתור לומר את המילה האחרונה: מסר כי כל פעולה ישראלית תענה בתגובה.
• ארצות הברית אינה רוצה במלחמה אך גם לא בורחת ממנה. לכן, היא צפויה להגיב בחומרה נגד המיליציות העיראקיות על פגיעה בחייליה ולתמוך באופן מוחלט בישראל, הגם שתגביל את צה"ל מלפעול בגזרת עיראק. כן צפויה ארצות הברית לעשות כמיטב יכולתה כדי להשאיר את איראן מחוץ למלחמה, הן משום שאינה מעוניינת בעימות צבאי ישיר עם איראן, והן על שום החשש מהשלכות העימות על ידידותיה במפרץ הפרסי.
• רוסיה תפיק את מרב הרווחים מהסלמה נשלטת בשל מעמדה כמתווך בין השחקנים הניצים. עם זאת, רוסיה אמורה להפסיד רבות ממלחמה שתתנהל בזירה הסורית בעיקר עקב איום ממשי שייווצר עקב כך למשטר אסד.

המצב בסוריה: בניגוד לתפיסה הרווחת, המלחמה לא הסתיימה. נמשכת היחלשות מנגנוני המדינה הסורית ואין גורם כוח מרכזי שביכולתו להחיל חוק וסדר, ביטחון פנים ויציבות; משטר אסד השיב לכאורה את שליטתו על כ-70 אחוזים מהטריטוריה הסורית, אך ברחבי המדינה אין שירותים בסיסיים כגון חשמל וגז; כלכלת המדינה קרסה ואין מי שישקם אותה; הסכמי הכניעה של המורדים וההסדרים שרוסיה גיבשה נמחקו; הגורמים הג'האדיסטים משתקמים וחוזרים לבצע פעולות טרור; רוסיה שואפת לכונן מודל שליטה ריכוזי, כאשר לעומתה איראן בונה ומפעילה מליציות אזוריות ומקומיות חזקות יותר מהצבא הסורי, שהלוחמים בהן נהנים מתנאי שירות משופרים ביחס לאלה שהוא מעניק ללוחמיו.

איראן תמשיך לנקוט מדיניות תוקפנית כדי לשמר את ההשפעה האזורית שהשיגה בעיקר בחמש השנים האחרונות, וגם בתגובה ללחץ המרבי שמפעילה כלפיה ארצות הברית, הנתפס בטהרן כמוכוון להפלת המשטר. חיסול סולימאני הותיר לאיראן חשבון פתוח עם ארצות הברית ותגובתה צפויה להתמקד במאמץ למרר את חייהם של הכוחות האמריקאים המוצבים בעיראק ולהביא לפינויים – התנהלות שבשלב זה דווקא גורמת לנשיא טראמפ לדחות את יציאתם.

שאלת מנגנון הסנקציות ככלי אסטרטגי אפקטיבי. כשנבחנת תפיסת הלחץ המרבי על איראן, בפרט אפקטיביות הסנקציות האמריקאיות על איראן כדי להרחיקה מהשגת נשק גרעיני, נראה כי ההיפך קורה. הסנקציות אכן גורמות משבר כלכלי וייאוש ציבורי באיראן, אך אין בהן די כדי לכפות עליה התנהגות כ"מדינה נורמלית". דיוויד פיימן, עוזר מזכיר המדינה האמריקאי לאיומים פיננסים וסנקציות, הבהיר כי "אנחנו כעת בלחץ מקסימלי על איראן ובשנת 2020 נעבור ללחץ סופר מקסימלי. מטרת הסנקציות היא למנוע הכנסות מהמשטר, באמצעותן הוא מוציא לפועל פעולות חתרניות באזור. הלחץ נועד להציב למנהיגי איראן ברירה: או להפסיק את הפעולות התוקפניות או שהכלכלה תקרוס". פיימן הוסיף כי הסנקציות אפקטיביות מאוד: איראן מבודדת וכלכלתה התכווצה ביותר מ-9 אחוזים. בעקבות זאת קוצץ תקציב המיליציות השיעיות בעיראק, חלה ירידה משמעותית בזרימת כספים לארגוני טרור ברחבי העולם וארגונים כחזבאללה מחפשים מקורות הכנסה אחרים. אשר לעתיד, פיימן אמר כי ארצות הברית לא תוותר על הסנקציות עד שאיראן תנהג כמו מדינה רגילה במערכת הבינלאומית.

השיח בעולם הערבי: במסגרת הכנס הוצג שיח שמקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי עם הסביבה הערבית באמצעות פרסום תוצרים מחקריים ברשתות החברתיות. אלה זוכים לחשיפה של כמיליון אנשים ולמאות אלפי תגובות. נתונים אלה מצביעים כי הציבור הערבי במרחב פתוח למידע ותובנות, חפץ לשמוע דעה מישראל ולהיחשף לנקודת מבט שונה. במיוחד הצעירים בעולם הערבי כמהים למידע שונה מזה שמספקים התקשורת והמשטרים במדינותיהם. מתוצאות סקר דעת קהל בעולם הערבי שערך המכון באמצעות הרשתות החברתיות עלה כי בעיני הציבור הערבי הגורם השלילי ביותר במזרח התיכון הוא איראן - כפול מהיחס השלילי כלפי ישראל. רוב הנשאלים ראה סיכויים נמוכים למלחמה בין ישראל לאיראן, אך במקרה שזו אכן תפרוץ, שליש מהמשיבים אמרו כי יצדדו בישראל ופחות משליש השיבו כי יתמכו באיראן. הסוגיות שמטרידות את הציבור בעולם הערבי הן בראש ובראשונה שחיתות, אבטלה והעדר משילות.

לסיכום, מצבה האסטרטגי של ישראל משופר בהשוואה לחולשה והשבריריות של סביבתה האזורית. יריביה של ישראל, ובעיקר איראן ושלוחיה, אינם מעוניינים בעימות שיביאם למצב של מלחמה עם ישראל וחוששים מהתערבות ארצות הברית בלחימה לצד ישראל. מרחב הפעולה של ישראל במערכה שבין המלחמות, מתחת לסף המלחמה, לא נסגר. לכן, נכון שישראל תמשיך במאמציה לעכב ולשבש את בנייתה של מכונת המלחמה האיראנית המשופרת בזירה הצפונית. עם זאת, עליה להתחשב בחולשות יריבותיה, להימנע מניצול הזדמנויות אופרטיביות בלי לשקול את ההשלכות האסטרטגיות. בהיבט המדיני, ניצול מה שנראה כהזדמנות לגרוף רווחים מידיים, בפרט סיפוח שטחים ביהודה ושומרון, יקשה בעתיד על היפרדות מדינית, גיאוגרפית ודמוגרפית מהפלסטינים וכך תיפתח הדלת לזליגת החולשות הפלסטיניות והאזוריות לתוך ישראל ויחול כרסום בעוצמתה.