פרסומים
סקר, 14 ביולי 2025
תוכן העניינים:
לאחר כ-650 ימי לחימה במסגרת מלחמת חרבות ברזל, שהתפרסה מעזה ועד איראן, ניצב צה"ל מול אחד ממשברי כוח האדם הקשים בתולדותיו. לנוכח השחיקה, העומס והלחימה הרב-זירתית, הצבא מדגיש את הצורך הדחוף בעשרות אלפי לוחמים חדשים. במקביל, המערכת הפוליטית ממשיכה להתכנס סביב אחת הסוגיות הנפיצות ביותר בחברה הישראלית – חוק הגיוס. המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ערך סקר מיוחד הבוחן את עמדות הציבור בנושא.[1]
לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים
עיקרי הממצאים
- חוק הפוטר חרדים משירות בצה"ל יפגע במוטיבציה לשירות קרבי: רוב ניכר מהציבור היהודי (71 אחוזים) סבור כי חקיקה שתפטור את מרבית הציבור החרדי משירות בצה"ל תפגע במוטיבציה לשרת בתפקידים קרביים – 44 אחוזים סבורים שייפגע מאוד, ו-27 אחוזים שדי ייפגע. מדובר בעליה משמעותית מאז שאלנו את השאלה לראשונה בחודש ספטמבר 2024 – אז סברו כך 58 אחוזים (31 אחוזים סברו שייפגע מאוד, ו-27 אחוזים שדי ייפגע; ראו תרשים 1). בשאלת המשך, שאלנו הורים לילדים לפני גיוס בגילים 18-15, האם במידה ויחוקק חוק שיפטור את מרבית הציבור החרדי משירות בצה״ל הדבר ישפיע על האופן בו יעודדו או לא יעודדו את ילדיהם לשרת בצה"ל (ראו תרשים 2.א. ו-2.ב.). על פי הממצאים, 42 אחזים העידו כי חוק זה אכן ישפיע על אופן העידוד לשירות צבאי לעומת 40 אחוזים אשר סברו ההפך. בקרב הורים אשר ענו כי החוק ישפיע - 45 אחוזים העידו כי בעקבות החוק יעודדו את ילדיהם להתגייס אך לא לשירות קרבי ואילו 41 אחוזים העידו כי בעקבות החוק יעודדו את ילדיהם לא להתגייס כלל. 7 אחוזים בלבד השיבו כי בעקבות החוק יעודדו את ילדיהם להתגייס לשירות קרבי.
- המשך המדיניות סביב גיוס חרדים עשוי להוביל לפגיעה בביטחון המדינה: 62 אחוזים סבורים כי המשך המדיניות הנוכחית כלפי גיוס החרדים עלול לפגוע בביטחון המדינה, לעומת 32 אחוזים שאינם סבורים כך (ראו תרשים 3).
- העדפה לשירות חובה רחב – אך חלוקה בדגשים: הציבור חלוק בין שני מודלים עיקריים: 41 אחוזים תומכים בשירות חובה לכלל אזרחי המדינה, ו-37.5 אחוזים בעד שירות חובה ליהודים עם גיוס בהתאם ליעדי צה"ל (צבאי או אזרחי). מיעוט תומך בפטור גורף לחרדים (9 אחוזים) או בשירות חובה כללי רק ליהודים (10 אחוזים; ראו תרשים 4).
- הציבור דורש שינוי – אך פסימי לגביו: 89 אחוזים סבורים שיש לשנות את המצב הקיים, בין אם בגיוס מלא של החרדים (51.5 אחוזים) או לפי צורכי הצבא (37.5 אחוזים). אך רק כשליש (32 אחוזים) מאמינים שיש סיכוי לשינוי משמעותי בשנים הקרובות, לעומת 65 אחוזים שמעריכים שהסבירות לכך נמוכה או נמוכה מאוד (ראו תרשים 5).
- רוב עדיין מתנגד לביטול שירות החובה: למרות הביקורת על מדיניות הגיוס הנוכחית, 61 אחוזים סבורים כי אין זה ראוי לבטל את שירות החובה בקרב האוכלוסייה הכללית במקרה שיחוקק חוק שיפטור את מרבית החרדים משירות צבאי. רק 33 אחוזים סבורים שבמצב כזה ראוי יהיה לבטל את חובת השירות הכללית (ראו תרשים 6).
- מודל צבא העם נתפס כמאוים: 57 אחוזים מהציבור סבורים כי "מודל צבא העם נמצא בסכנה", לעומת 35 אחוזים שאינם שותפים להערכה זו (ראו תרשים 7).
- פערי אמון בדיווחי צה"ל על גיוס חרדים: רק 52.5 אחוזים מביעים אמון גבוה או גבוה מאוד בדיווחי צה"ל על היקף הוצאת צווי הגיוס לחרדים. לעומתם, 39.5 אחוזים מביעים אמון נמוך או נמוך מאוד. עם זאת, ראוי לציין כי קיימת עלייה במידת האמון בדיווחי צה"ל בהשוואה לחודש מאי 2025 (ראו תרשים 8).
- תמיכה רחבה בשילוב נשים בלחימה: 69 אחוזים מהציבור סבורים שיש לאפשר לנשים להתמיין לכלל היחידות הלוחמות לפי קריטריונים מקצועיים בלבד. רק 27 אחוזים מתנגדים לכך (ראו תרשים 9).
התרשימים המלאים
_________________
* בהכנת ותפעול הסקר השתתפו ניצן פרייזלר, ענת שפירא וירדן אסרף.
[1] הסקר נערך בין התאריכים 10-13.7.25 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 805 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.5% ± ברמת ביטחון של 95%.
