''שומר החומות'' – לקחים לחזית האזרחית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ''שומר החומות'' – לקחים לחזית האזרחית

''שומר החומות'' – לקחים לחזית האזרחית

4,360 רקטות שוגרו מעזה לשטח ישראל במהלך 11 ימי המבצע, אך הציבור הישראלי שמר על חוסן גבוה, ותפקוד המערכות השונות עבד כהלכה. מנגד, עדיין ישנם לא מעט פערים הנוגעים למוכנות העורף שיש לתקן באופן מידי לקראת אפשרות של מערכה בצפון, שצפויה להיות קשה בהרבה מהסבב האחרון

מבט על, גיליון 1476, 30 במאי 2021

English
מאיר אלרן
כרמית פדן
גילי שנהר
חיליק סופר

בסבב העימות הרביעי בין ישראל לארגונים הפלסטיניים ברצועת עזה ב-12 השנים האחרונות, שוב מוקדו ההתקפות מהרצועה לעבר החזית האזרחית בישראל. הירי התאפיין בהיקף גדול של שיגור נשק תלול מסלול – כ-400 חימושים שונים ביממה, שגרמו פגיעות ניכרות בתווך האזרחי בישראל, בנפש וברכוש. עם זאת, גם נוכח המשך הקצר יחסית של הסבב, עקב התפקוד ההולם של המערכות הרלוונטיות בישראל ובראשן פיקוד העורף והרשויות המקומיות, וכן התפיסה הרווחת בישראל שהמערכה מוצדקת, החוסן החברתי נמצא ראוי. החוסן בא לידי ביטוי ברציפות תפקודית סבירה ובהתאוששות מהירה מאד. עם זאת, נחשפו שוב פערים בעייתיים, בפרט בתחומי המיגון ובניהול ההתפנות של אזרחים מבתיהם – נושאים שלגביהם התקבלו בעבר החלטות בממשלה שלא מומשו בשטח. העימות היה בחזקת "קדימון" לזה הצפוי עם חיזבאללה בצפון, שמוערך שיהיה מאתגר הרבה יותר, ולכן כמחייב היערכות נרחבת.      


על פי נתוני צה"ל, במהלך 11 ימי מבצע "שומר החומות" שוגרו לעבר ישראל כ-4,360 רקטות ופצצות מרגמה. היקף השיגורים מייצג קרוב ל-400 שיגורים ביממה, כמעט פי ארבעה בממוצע יומי ממספר השיגורים במהלך מבצע "צוק איתן" (2014) וממלחמת לבנון השנייה (2006). 3,400 מהחימושים חצו את גבול ישראל-רצועת עזה. רובם נפלו ב"עוטף עזה", באשקלון ובאשדוד. כ-120 רקטות שוגרו לעבר גוש דן ותל-אביב. כ-1100 שיגורים יורטו על ידי מערכת "כיפת ברזל" (כ-90 אחוזי הצלחה). בסבב זה נהרגו בישראל 12 אזרחים, בהשוואה ל-6 אזרחים הרוגים ב"צוק איתן" שנמשך כ-7 שבועות ובהשוואה ל-44 הרוגים במלחמת לבנון השנייה. גם הנזק לרכוש היה רב.

סרטון שהפיץ פיקוד העורף בתום הלחימה בעזה, 23 במאי 2021

מאפייניו העיקריים של המבצע בחזית האזרחית

  • א. אף שמדובר בעימות קצר יחסית, במישור הכמותי שיקפו התקיפות מרצועת עזה שיפור ניכר ביכולת התקיפות של חמאס והג'יהאד האסלאמי. זאת, מבחינת היקף השיגורים ביממה, מספר המטחים, מגוון החימושים ועוצמת הראש הקרבי (בטווחים הקצרים).
  • ב. כבעבר, עיקר התקיפות היו לטווחים הקצרים, בעיקר לעבר יישובי "עוטף עזה". אולם מספר השיגורים לעבר אשקלון ואשדוד היה רב. לעבר אשקלון בלבד (12 ק"מ מגבול הרצועה, כ-160,000 תושבים) נורו 111 מטחים של 960 רקטות, כרבע ממספר השיגורים הכולל. שתי נשים נהרגו, 295 תושבים נפצעו. אשדוד (30 ק"מ מהרצועה, כ-250,000 תושבים) ספגה 253 רקטות.
  • ג. במהלך המבצע ובהקשר לו התפתחו התפרעויות של ובין יהודים וערבים, בעיקר בערים "מעורבות". השפעתן הישירה על ניהול החזית הייתה אמנם נמוכה, אולם במישור התודעתי – ציבורי היא הייתה נוכחת ומטרידה.

מול כל אלה אפשר לסכם כי החזית האזרחית ביטאה רמה גבוהה של חוסן תפקודי. הרציפות התפקודית הייתה סבירה (למעט הפסקת הלימודים בטווח של עד 80 ק"מ מעזה, צמצום הטיסות מנתב"ג ושיבושים ביציאה לעבודה, גם עקב ההתפרעויות בארץ). רמת ההתאוששות הייתה גבוהה ומהירה מאוד.

רקטות ששוגרו לעבר תל אביב בימיו הראשונים של המבצע

מה שאפשר רמה זו של חוסן הינו השילוב בין שני גורמים תודעתיים: הראשון, התייחסות הציבור, ככלל, למערכה הצבאית כמוצדקת, גם על בסיס העובדה שחמאס הוא שפתח בעימות בהתקפת הרקטות לעבר אזור ירושלים והמשיך בהן לעבר "העוטף" וגוש דן לאורך הסבב. השני, תחושת הביטחון שנבעה מהשילוב בין מערכת ההתגוננות האזרחית והצבאית של "כיפת ברזל", מערכת ההתרעה המשופרת (כ-1700 אזורי התגוננות) והנחיות המיגון המפורטות של פיקוד העורף (להלן: פקע"ר). לאלה יש להוסיף את רכיב המיגון התקני, איפה שהוא מצוי.

משמעויות ולקחים:

  • א. תפקוד החזית האזרחית במהלך המערכה מבצע היה טוב גם בשל משכה הקצר ובנוסף בשל הנטייה הישראלית המוכרת של "הסתופפות סביב הדגל" הביטחוני-לאומי.
  • ב. פקע"ר היה ערוך כהלכה על פי תפיסת ההפעלה שלו ופריסת יחידותיו ברחבי הארץ. לציון מיוחד ראויה פעילותו ההסברתית המקצועית שהציעה מענים הולמים לאוכלוסיות שונות. רמת האמון של הציבור בהנחיות הייתה גבוהה. למרות זאת, שאלת ריכוז מאמצי ההסברה ברמה הלאומית, כלפי קהלים שונים בארץ ומחוצה לה נותרה בלתי פתורה.
  • ג. במוקד העימות בחזית האזרחית עמדו שוב תושבי "עוטף עזה", שחשיפתם לירי תלול מסלול (להלן: תמ"ס) ולאיומים נוספים מהרצועה (כלי טייס ושייט בלתי מאוישים, עמוסי חומר נפץ) הייתה גבוהה במיוחד. הפעם הם היו מוגנים מאיום חדירת מחבלים באמצעות המנהרות ההתקפיות עקב המכשול התת-קרקעי והקרקעי, שהושקעו בהקמתו כ-4 מיליארד שקלים. עם זאת, שיגורי ה-תמ"ס, האזעקות התדירות והדי פעילות צה"ל ברצועה יצרו אתגר פיזי ונפשי חריף לתושבי "העוטף" –  הגם שהוא מוכר והתושבים ערוכים לו היטב.

שאלת ריכוז מאמצי ההסברה נותרה בלתי פתורה. השגריר ארדן באו''ם

  • ד. כבעבר, ובעיקר ביישובי ה"עוטף", החליטו רבים (בחלק מהישובים, על פי דיווחים בתקשורת, יותר ממחצית התושבים) להתפנות מיישוביהם עד יעבור זעם. תופעה זו כבר מתקבלת כנורמטיבית וראויה, בעיקר כשמדובר במשפחות עם ילדים, השבות לביתן מיד לאחר הפסקת האש. כך גם במקומות אחרים, בדרום ובמרכז הארץ. הפעם לא הופעל פינוי מערכתי יזום של ישובים, למרות קיומן של תכניות בנדון, והפינוי בוצע על ידי הנהגות היישובים (בעיקר בקיבוצים), או כהתפנות עצמית. נראה כי נושא זה, גם במרחב "עוטף עזה", אינו מוסדר דיו, בשונה מהבטחות ממשלתיות קודמות.
  • ה. ההתפנות בערים ובכללן שדרות, אשקלון ואשדוד, הינה מורכבת יותר בגלל היקף האוכלוסייה. באשקלון רוויית התקיפות, העיסוק בנושא התפנות, שיח שהתושבים אינם מורגלים בו, נשא טעם של נטישה בעת חירום (שיח שרווח בארץ בעבר, למשל בזמן מלחמת המפרץ הראשונה). דוגמאות אלה מעידות כי הנושא מחייב הסדרה מערכתית.
  • ו. תפיסת ההתגוננות האזרחית מתבססת על שיתוף פעולה רוחבי הדוק עם גורמי הצלה וביטחון ועל תפקוד יעיל של הרשויות המקומיות, בסיוע פקע"ר, כ"לבנת היסוד" של ההתמודדות. גם במהלך "שומר החומות" רמת המוכנות של מרבית הרשויות המקומיות הוכחה כראויה וכך גם שילובן בניהול המערכה בהיבטיה האזרחיים. חשוב לשמר יכולות אלה ולשפרן בהתאם ללקחים מקומיים שרשויות נדרשות להפיק בתחומי אחריותן.
  • ז. נושא המיגון הפיזי הוכח כחיוני ומרכזי. תפיסת פקע"ר היא שיש להישען על מיצוי המיגון הקיים, גם בהעדר מיגון תקני. שיטה זאת הוכחה כיעילה למדי. עם זאת, יש לשאוף להרחבה מקסימלית של המיגון הדירתי, עקב זמן ההתראה הקצר מפני תמ"ס ונוכח הפערים ביעילות המיקלוט הציבורי. מנתוני התאחדות הקבלנים עולה כי ליותר מ–60 אחוזים מהדירות בישראל אין ממ"ד ולפי נתוני פקע"ר ל–27 אחוזים מתושבי ישראל (כ–2.4 מיליון איש) אין גישה למרחב מיגון תקני. היקף הדירות הגדול ביותר שחשוף לאיומי תמ"ס ללא ממ"ד הוא במחוזות מרכז ותל אביב, עם למעלה מ–400 אלף דירות נטולות ממ"ד. עוד עולה מנתוני פקע"ר כי מקלטים ציבורים מרחביים נותנים מענה רק ל–6 אחוזים מאוכלוסיית ישראל, ומקלטים בבניין נותנים מענה ל–28 אחוזים מתושבי המדינה. כך, ליותר מרבע מאזרחי ישראל אין מיגון תקני ייעודי. מחסור במיגון תקני נמצא במרכז הארץ וצפונה במיוחד - אזורים הצפויים לפגיעה של חימושי תמ"ס בעימות עתידי בצפון. ב-2019 התקבלה החלטת ממשלה לגבי מיגון הצפון בתקציב כולל של 5 מיליארד שקל, אולם (גם) זו לא התבצעה. על הממשלה להכין תכנית אסטרטגית לסגירת הפערים במקביל לשיפור במיגון קיים.

לסיכום, לנוכח הצפי להתעצמות מחודשת של הארגונים הפלסטיניים ברצועת עזה, היתרון היחסי המובהק של ישראל מולם, גם בממד ההגנתי, נמצא ראוי ויש לשמרו ולפתחו על בסיס התעצמות האויב, בין היתר באמצעות שיפור הרכיבים החסרים וצמצום פערים. המבחן המאתגר יותר יהיה זה הצפוי שיציב בפני ישראל חיזבאללה מהחזית הצפונית. העוצמה ההתקפית של הארגון הלבנוני, הן כמותית והן איכותית, לרבות טילים מדויקים, מחייבת היערכות בהלימה לרכיביה ובהתאמה גם צמצום פערי המיגון. יש להניח שהמערכה בצפון תהיה ארוכה יותר, ושהפגיעות במהלכה יהיו נרחבות, רבות והרסניות יותר. ביחס של פי שלושה לפחות. חלק מהפגיעות יהיו מדויקות יותר ולכן בעלות השפעה רוחבית על המשק ועל רציפותו התפקודית. העימות הנוכחי היה "קדימון" לצפוי בעימות בחזית הצפונית, המחייב התאמה כלל ארצית ובהקדם לתרחיש הצפוי שם. זה הזמן להקצות את המשאבים הנדרשים להיערכות ולמוכנות העורף לעימות עתידי אפשרי, שחלקם אושר אך לא מומש.

_____________________

* אל"מ (מיל') גילי שנהר, מרכז אקדמי בתוכניות לניהול מצבי חירום באוניברסיטת תל אביב, מסביר פיקוד העורף בחירום

** אל"מ (מיל') ד"ר חיליק סופר, מסביר פיקוד העורף בחירום

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםמבצע שומר החומותחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
idf spokesperson's unit (CC BY-NC 2.0)
הסביבה האופרטיבית: עליונות מאותגרת³ – יותר זירות פעולה, יותר אמצעי לחימה ויותר שחקנים
בראייה כוללת, ישראל היא מעצמה אזורית חזקה הנהנית מעליונות אופרטיבית ברורה מול אויביה, בעיקר לנוכח עוצמתה בתחומי המודיעין, האוויר וההגנה האקטיבית. זו באה לידי ביטוי גם בשנת 2021 במבצע 'שומר החומות' (תקיפת התת-קרקע של חמאס וההגנה האקטיבית), במב"ם (צמצום ההתבססות האיראנית בסוריה) ובביטחון השוטף לאורך הגבולות וביהודה ושומרון. התוכנית הרב-שנתית 'תנופה' אמורה אף לשפר את יכולותיו האופרטיביות של צה"ל בתרחישי מלחמה, כשברקע גם נטרול מצטבר של איום המנהרות ההתקפיות, הגדלת כמות המטרות והתאמת המודיעין והאש לעידן המידע והבינה המלאכותית. עם זאת, התפתחות בניין הכוח של אויבי ישראל משקפת מגמה ברורה של תחרות למידה, המובילה לקיזוז עוצמות ישראל באמצעות המשך השיפור של יכולות ההגנה – מערכות נ"מ מתקדמות, שבָּשים, ירידה לתת-קרקע והיטמעות בתווך האורבני ובעיקר שיפור ביכולות ההתקפה – יותר זירות וממדי פעולה ושיפור מצטבר בתחום האש: בכמות, באיכות, בקטלניוּת ובעיקר בדיוק, באופן היוצר פוטנציאל לתפנית וצורך בקפיצה מחשבתית (מידיעה למודעות) לגבי עוצמת האיום, עד כדי בחינה אפשרית של פעולת מנע בעתיד. לפיכך חיוני להמשיך להשקיע תשומות בשדרוג יכולות צה"ל וגופי הביטחון האחרים בראייה מערכתית המותאמת לשינויי הסביבה האסטרטגית והאופרטיבית. יש להתמקד בבניית איום צבאי אמין להתמודדות עם האתגר האיראני, לא רק בתרחיש של התקדמות בתוכנית הגרעין אלא גם במלחמה רחבה בצפון; בצד זאת, נכון להמשיך במב"ם אך יש להרחיבו ולהתאימו למכלול האתגר האיראני, תוך העמקת שיתופי הפעולה להגנה ולהתקפה עם שחקנים נוספים באזור; נכון גם לממש מב"ם מול ההתעצמות ברצועת עזה; להתכונן לתרחישי הידרדרות או התפרקות הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, לקראת היום שאחרי אבו מאזן; לחזק את המענה ההגנתי ב-360° על העורף, בראי פוטנציאל של "מב"ם נגדי" ומלחמה ממושכת ורב-זירתית; לקיים שיח מדיני-צבאי לתכנון סדרי עדיפויות במקרה של "ימי קרב" בצפון; לגבש תכלית אסטרטגית עדכנית לתרחיש מלחמה בצפון; ולבנות מנגנוני אחיזה אפשרית ברצועת עזה בתרחיש של מיטוט חמאס, קריסת הארגון או משבר הומניטרי חריף; וכן יש לחשוב על צבירת לגיטימציה ומיצוי הישגים מול שעון עצר בינלאומי מואץ, אם יידרשו תקיפות מסיביות של צה"ל בתווך האורבני.
23/01/22
REUTERS/Ronen Zvulun
הזירה הפנימית: דימוי של נורמליות המאותגר על ידי חולשות חברתיות מבניות
שלושה אירועים מכוננים אפיינו את ההתפתחויות בזירה הפנימית בישראל בשנה החולפת: האחד, המשכה של מגפת הקורונה במאפיינים ובעוצמות משתנים והצלחתה של ישראל לעצב מסגרת סבירה של שגרת חיים רצופה באי-ודאויות בצד המגפה. השני – מבצע 'שומר החומות' בחודש מאי 2021, שהציב אתגר מורכב לישראל הן בהיבט הביטחוני הצבאי מול חמאס והן בהיבט הפנימי, עקב המהומות החמורות בין ערבים ליהודים. השלישי היה הקמת הממשלה החדשה.
23/01/22
Shutterstock | בווידאו - הצגת תוצאות הסקר
מדד הביטחון הלאומי: הקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי
האם הישראלים מאמינים שישראל ניצחה במבצע "שומר החומות"? איך הם בכלל מגדירים ניצחון? וכמה הם מושפעים מפייק ניוז? – סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי בדק את עמדת הציבור בנוגע לסבב הלחימה האחרון בעזה, והעלה מסקנות רבות בנוגע לקרב התודעתי המתרחש במקביל לקרבות בשטח
06/12/21

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.