מבצע "שומר החומות" - נדרשת אסטרטגיה רב-זירתית משולבת - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על 'שומר החומות' – נדרשת אסטרטגיה רב-זירתית משולבת

'שומר החומות' – נדרשת אסטרטגיה רב-זירתית משולבת

ישראל מתמודדת בימים אלה עם מערכה רב-זירתית שטרם הכירה – עימות צבאי מול חמאס בעזה, מהומות בישובים המעורבים ברחבי הארץ ומתיחות בהר הבית ובירושלים. בראש ובראשונה יש להרגיע את הרוחות בערים המעורבות בישראל ולא לאפשר למיעוט קיצוני משני הצדדים למסגר את המתרחש. כדי להתמודד עם המצב הסבוך יש לנקוט באסטרטגיה משולבת, שתנהל את המערכה בזירות השונות, תוך בחינת הזיקות וההשלכות בניהן

מבט על, גיליון 1467, 13 במאי 2021

English
אודי דקל

מדינת ישראל מצויה בעיצומו של אירוע רב זירתי – המתיחות הדתית-לאומית בירושלים, ההתפרעויות בישובים הערבים-יהודים המשותפים, והמשך הלחימה מול חמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה. כדי להתמודד באופן מיטבי עם אירוע מורכב זה, נדרשת ראיה אסטרטגית רב-זירתית ורב-תחומית, שתתייחס הן להווה והן לעתיד, ושתכוון ותנהל את הפעולה בזירות השונות.


יש להרגיע את הרוחות בערים המעורבות בישראל. אין להציג את המתיחות העכשווית כמלחמת אזרחים וכך לאפשר למיעוט קיצוני משני הצדדים למסגר את המתרחש. במקביל, יש לנהל את המערכה נגד חמאס בעזה תוך הבנה כי יש תקרה להישג צבאי. היעד הוא כפיית תנאי ישראל להפסקת הלחימה וליצירת תנאים משופרים להסדרה בעתיד, כזו שתשלול מחמאס את כוח הסחטנות ותשלוט בהכנסת המשאבים לרצועה כך שלא יוכל לנצלם לחידוש כוחו הצבאי. חשוב להשאיר את יהודה ושומרון מחוץ לסבב ההסלמה באמצעות תאום ביטחוני עם הרשות הפלסטינית ומתן תמורה לרשות. על ישראל להציג יעד שעיקרו חידוש תהליך מדיני עם הרשות הפלסטינית, גם אם תכליתו היא הסדרי מעבר מדורגים בלבד. על מנת לעודד אפקט תודעתי חיובי כלפי ישראל בזירה הבינלאומית, יש להציג סרטונים המספרים את הסיפור הישראלי בעת הזו.


מדינת ישראל מצויה בעיצומו של אירוע רב זירתי – המתיחות הדתית-לאומית בירושלים, ההתפרעויות בישובים הערבים-יהודים המשותפים, והמשך הלחימה מול חמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה. מכלול אירועים זה מציג לכאורה אסטרטגיה פלסטינית חדשה – מערכה להגנה על המקומות הקדושים לאסלאם, ונגד נישול פלסטינים מבתיהם. חמאס לא חולל את המערכה הזו, אלה בחר לרכוב על גל המהומות שפרצו בירושלים – בהר הבית/מתחם אל-אקצא, בשער שכם ובשיח' ג'ראח. הארגון הציב אולטימטומים לישראל וקיים את האיום משישראל לא נענתה לדרישותיו בשיגורי רקטות לעבר ירושלים ובמטחים לעומק מדינת ישראל, ובנוסף הצטרף לגורמים מסיתים, שהלהיטו את הרחוב הערבי בישראל במטרה לערער את מגמת הדו-קיום במדינה.

מאפייניו החדשים של העימות הרב-זירתי כוללים: ריבוי גורמים פעילים בצד הפלסטיני – בירושלים, ברצועת עזה, מעט יחסית גם ביהודה ושומרון וכן בישובים המעורבים בישראל; חיבור ויצירת זיקה הדוקה בין זירות פעולה שונות, כשהכוח המניע העיקרי הוא הדתי-לאומי; התפשטות האירועים בפריסה רחבה ובו-זמנית; חמאס חותר למצב עצמו כמנהל המערכה הרב-זירתית ורב-ממדית, בהיבט המעשי וכמובן במישור התודעתי.

פודקאסט של חוקרי המכון בנושא ההסלמה בעזה והמהומות בערים המעורבות, 12 במאי 2021

הלהט הדתי-לאומי הוא הגורם המרכזי שהוצת בעקבות התקריות שהתרחשו בירושלים ובעיקר באל-אקצא (הר הבית) המהווה נקודת מפגש ההסכמה של כל הזרמים במחנה הפלסטיני. המהומות באל-אקצא, ובעיקר פריצת כוחות המשטרה לתחומי המסגד, ליבו את תחושת הצעירים הערבים שישראל דוחקת אותם מהמקומות הקדושים לאסלאם. לכך חברו בעיות יסוד המאפיינות את החברה הערבית בישראל, תוצאותיהן של שנות הזנחה וקיפוח, הפליה מבנית בין הציבור היהודי לערבי בערים המשותפות; מגמת חדירה של קבוצות יהודיות לאומיות לערים המשותפות, הנתפסת בקרב הערבים כמעשה התנחלות; אלימות ופשיעה גואות בחברה הערבית בישראל, הניתנת שבקלות להכוונה נגד יהודים; ולבסוף – מתיחת יתר וחולשתה של משטרת ישראל, על רקע התרחבות והתבססות של המובלעות הלא-נשלטות במדינת ישראל.

וברקע, יש להכיר בזהות ההיברידית של הציבור הערבי בישראל, ובעיקר כפי שהיא באה לידי ביטוי בקרב הצעירים. בראש ובראשונה, הצעירים מזהים את עצמם כערבים מוסלמים, ובה בעת כישראלים הזכאים לזכויות אזרחיות מלאות, וכן כפלסטינים התומכים במאבק הלאומי הפלסטיני להגדרה עצמית. מתוך כך, התנהגותם מושפעת מגירוי העצב הזהותי הדתי-לאומי והם רואים את עצמם כמגיני אל-אקצא וירושלים.

אשר לזירת הלחימה ברצועת עזה - עד אתמול בבוקר (12 מאי), המאזן נטה לטובת חמאס. חמאס מיצב עצמו כמגן אל-אקצא וירושלים, שאינו חושש לשגר מטחי רקטות לעבר ירושלים ולעומק שטח ישראל, תוך פגיעה בעצב הרגיש – תל אביב; הסית והצית את הצעירים הערבים בישראל לקחת חלק במהומות, למעשה כמעט פרעות ביהודים; המחיש שהוא התנועה המובילה את המחנה הפלסטיני, תוך ערעור על הרלוונטיות של הרשות הפלסטינית – הן בזירה הפנים-פלסטינית והן במאבק בישראל; הציב אולטימטומים לישראל, שאם לא ייענה ישוגרו רקטות לכיוון ירושלים ומרכז הארץ, ומימש בדייקנות את האיום; שיבש, ואולי אף גדע את תהליך ההתקרבות של המפלגה האסלאמית הישראלית לשורות הממשלה; הפתיע את ישראל, שרווחה בה הערכה כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה ולכן יירתע משיגור מטחים מאסיביים למרכז הארץ.

מתקפת הרקטות לעבר ירושלים שהחלה את ההסלמה ברצועה, 10 במאי 2021

אלא שאז חל היפוך. משלב זה ואילך, הפגיעה בו תהיה יותר כואבת וניכרת. תשומת הלב הוסתה בפועל מהמתרחש בירושלים לרצועת עזה - בניגוד למסר של חמאס, שלפיו אל-אקצא הוא מוקד ההתרחשות. צה"ל התמקד עד כה בפגיעה בזרוע הצבאית של חמאס והג'האד האסלאמי, בתשתיות לייצור והרכבת רקטות, במוצבי פיקוד ושליטה, ובסיכול ממוקד של מפקדים בארגונים. עדיין, ישראל נהנית בשלב זה מפרק זמן מדיני, שתוכל לנצלו על מנת להמשיך בתקיפה עוצמתית בשטח הרצועה, במטרות צבאיות וסמליות. זאת, באופן בלתי נמנע, תוך זריעת הרס מצטבר ברצועה ובמחיר המשך שיגורי הרקטות לשטח ישראל והארכת משך המערכה.

אסטרטגיה רב-זירתית נדרשת

כדי להתמודד באופן מיטבי עם האירוע המורכב נדרשת ראיה אסטרטגית רב-זירתית ורב-תחומית, שתתייחס הן להווה והן לעתיד ושתכוון ותנהל את הפעולה בזירות השונות. המערכת הישראלית חסרת יכולת ליצור שילוביות, הן ברמה הבין-ארגונית והן ברמת המחקר ותכנון המערכה בזירות השונות, תוך בחינת ההשלכות בניהן. האירוע המשולב הנוכחי מהווה 'אור אדום' ומחייב התארגנות מתאימה של מערכת מדינית-ביצועית.

בראש ובראשונה, יש להרגיע את הרוחות בערים המעורבות בישראל ולמנוע את התפשטות המהומות והצטרפות קבוצות נוספות משני הצדדים למעגל האלימות. לשם כך נדרש להכריז על אירוע חרום אזרחי, לרכז כוח משטרתי בתגבור מג"ב מול הפורעים, לא הערבים בלבד, אלא גם מול הקיצונים היהודים, המוסתים בערוצי הרשתות החברתיות שלהם וגם על ידי פוליטיקאים מן השורה - ומגבירים את התבערה, ולערוך מעצרים נרחבים של מפרי חוק וסדר מכל הצדדים. כמו כן, חיוני לגייס את המנהיגות הערבית - המקומית והארצית – לקריאה לריסון ולהעניק לה במה שתאפשר לה להשמיע את דברה בזכות רגיעה.

עדות מההתפרעויות בלוד, כאן 11, 11 במאי 2021

גם על רקע חומרת והיקף התקריות האלימות המתרחשות בין קבוצות מוסתות ברחבי ישראל, ערביות ויהודיות כאחת, טעות תהיה להציג את המתיחות העכשווית כמלחמת אזרחים. אין לאפשר למיעוט של קיצונים משני הצדדים, המחוללים את המהומות וההתפרעויות, להכתיב את המסגור של המתרחש.

במקביל, יש לנהל את המערכה נגד חמאס בעזה תוך הסתכלות על השלכותיה לזירת הפנים והבנה כי יש תקרה להישג צבאי של מבצע "שומר החומות" מול חמאס. היעד מולו הוא כפיית תנאי ישראל להפסקת הלחימה וליצירת תנאים משופרים להסדרה בעתיד, כזו שתשלול מהארגון את כוח הסחטנות ותשלוט בהכנסת המשאבים לרצועה, כך שהוא לא יוכל לנצלם לבנייה מחדש של כוחו הצבאי. כדי לאפשר זאת, נדרשת התנהגות אחראית של הציבור בישראל, כפי שנהג עד כה. גם למספר נפגעים ולהיקף הנזק יש משמעות למאזן הרווח וההפסד, שייעשה בסיום המערכה הנוכחית. על מנת לעודד אפקט תודעתי חיובי כלפי ישראל בזירה הפנימית והבינלאומית, יש להציג סרטונים המספרים את הסיפור הישראלי בעת הזו, וגם להפריך מסרים מסיתים העוברים ברשת, שתכליתם להתסיס את הציבורים הערבי והיהודי בישראל.

בה בעת, חשוב להשאיר את יהודה ושומרון מחוץ לסבב ההסלמה באמצעות תאום ביטחוני עם הרשות הפלסטינית ועל ידי מתן תמורה לרשות. כך יומחש כי דרכה היא המביאה הישגים לציבור הפלסטיני, במיוחד לעומת הנזקים שחמאס גורם לו.

הערה לסיום: החשיבה כי הסכמי הנורמליזציה עם מדינות ערב ידחקו את הבעיה הפלסטינית לשולי סדר היום המקומי, האזורי והבינלאומי, שהיה לה תוקף מוגבל מראש, התבדתה בעליל. האתגרים שמציבה הסוגייה הישראלית-פלסטינית בתוקף ודינם לשוב מעת לעת ולקרוא את ישראל לערוך חשיבה אסטרטגית, רב מערכתית מחודשת. על ישראל להציג יעד שעיקרו חידוש תהליך מדיני עם הרשות הפלסטינית, גם אם אינו צפוי ומכוון לקדם הסדר קבע כולל, אלא הסדרי מעבר מדורגים בלבד, שייעדם יהיה לשפר את המציאות הביטחונית והאזרחית בזירת הסכסוך. במסגרת זו, יש להשיב לירדן את תפקידה כגורם ממתן ושותף להסדרים בין ישראל לרשות הפלסטינית.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטינים
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS (INSS modifications)
המחאה ברצועת עזה בתקופת מלחמת חרבות ברזל
12/06/25
REUTERS/Ricardo Moraes (modified by INSS)
בל נרמה את עצמנו ביחס לעסקה לסיום המלחמה בעזה
החוקר עזר גת בוחן לעומק ומטיל ספק בטענות השגורות בציבור בעד עסקה שתביא לסיום המלחמה
11/06/25
REUTERS/Ammar Awad
מינוי סגן יו"ר אש"פ והרפורמות ברשות הפלסטינית – מאחדים או מחדדים פערים?
מה הרקע למינוי חסין א-שיח' לסגנו של אבו מאזן ולרפורמות המתוכננות ברשות וכיצד הם מתקבלים בקרב הציבור וההנהגה הפלסטיניים?
14/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.