ישראל צריכה לפעול כדי לעכב הגעת מטוסי קרב דור חמישי למדינות ערב - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ישראל צריכה לפעול כדי לעכב הגעת מטוסי קרב דור חמישי למדינות ערב

ישראל צריכה לפעול כדי לעכב הגעת מטוסי קרב דור חמישי למדינות ערב

מבט על, גיליון 1029, 5 במרץ 2018

English
שמעון ארד
מטוסי F-35 של חיל האוויר האמריקאי, 2013.

העליונות האווירית של ישראל תהיה תלויה בעשור הקרוב, במידה רבה, ביתרונות הטכנולוגיים שמעניק מטוס ה-F-35. כדי לשמור על בלעדיותה התחום זה לפרק זמן ארוך ככל הניתן, על ישראל לפעול כדי לעכב את הגעתם של מטוסי קרב דור חמישי למדינות אחרות באזור. ארצות הברית היא כרגע הכתובת העיקרית בהקשר, וממשלת ישראל צריכה להביע בצורה ברורה ונחרצת בפני הממשל האמריקאי את התנגדותה למכירת מטוס ה-35-F למדינות ערב. זאת, תוך הפרדת הסוגיה מהנושאים האחרים התלויים ועומדים בין ישראל לארצות הברית, בדגש על איראן ותהליך השלום עם הפלסטינים.


העליונות האווירית של ישראל נותרה רכיב מפתח ביתרונה האיכותי הצבאי באזור. לכוח האווירי של ישראל משקל מרכזי בדימוי וביכולת ההרתעה שלה, הוא מגן על שמי המדינה, מספק מענה ראשוני ורב-זירתי בסיכול איומים קרובים ורחוקים ובביצוע פעולות תגמול או ענישה על תקיפות כנגד ישראל, וכן יש לו תפקיד מרכזי בניהול המערכות הצבאיות בחזיתות השונות. עם זאת, העליונות האווירית של ישראל נשחקת בשנים האחרונות כתוצאה משילוב בין שני תהליכי בניין כוח בקרב מדינות ערב - שיפור במערכי ההגנה האוויריות שלהן ורכישה מאסיבית של מטוסי קרב מתקדמים. על מנת לשמר את חופש הפעולה האווירית שלה בעשור הקרוב נדרשת לישראל בלעדיות אזורית על מטוסי קרב דור חמישי, כגון ה-F-35 (ה"אדיר").

בעיתוי הנוכחי, ארצות הברית מהווה הכתובת העיקרית עבור ישראל כדי למנוע העברת טכנולוגיות דור חמישי למדינות המפרץ בדמות מכירה אפשרית של מטוס ה-F-35. רוסיה וסין אומנם מפתחות מטוסי קרב דור חמישי (SU-57 ו-J-20 בהתאמה), ורוסיה אפילו פרסה ארבעה מטוסי SU-57 לסוריה, אך מטוסים אלה מצויים עדיין בשלבי פיתוח וניסוי וחסרים חלק מהיתרונות שיש ב-F-35 האמריקאי. סביר גם שמהמדינות המבקשות כעת לרכוש מטוסי קרב דור חמישי - האמירויות הערביות המאוחדת (מאע"מ) וערב הסעודית - תעדפנה את ה-F-35, כי רכישת מטוסים רוסיים ו/או סיניים תימנע מהן את היתרונות המרכזיים הטמונים ביכולת הפעולה האינטגרטיבית עם מטוסי הקרב המערביים הקיימים שברשותן, מתוצרת ארצות הברית ואירופה.

הבטחת הבלעדיות של ישראל על מטוסי קרב דור חמישי תעניק לה מספר יתרונות משמעותיים מול השיפורים במערכי האוויר של מדינות עוינות פעילות, כמו איראן וסוריה, וגם תאפשר לה להתמודד עם המערך האווירי המרשים של מדינות ערב הפרגמטיות, אם בעתיד תתפתח עוינות מחודשת מצדן כלפי ישראל.

יכולת משופרת בהגנת שמי המדינה

במצב הקיים, לחיל האוויר שני יתרונות חשובים בהגנת שמי המדינה. ראשית, מערך הגילוי יודע לזהות באופן אפקטיבי התקרבות של מטוסי קרב דור רביעי למרחב האווירי של ישראל. שנית, ה-F-35 מעניק יתרונות מובהקים במאמצי יירוט של מטוסים אלה, רחוק ככל האפשר מגבולות המדינה, גם אל מול השיפורים שחלו בחימוש האוויר-אוויר והאוויר-קרקע ארוכי הטווח שבידי מדינות ערב.

לעומת זאת, הימצאותם של מטוסי קרב דור חמישי במרחב תקשה מאוד על מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר ותגביר את הפגיעות שלו. המכ"מים הקיימים יתקשו לזהות מטוסים אלה מתקרבים למרחב האווירי של ישראל ולכוון את מטוסי חיל האוויר ליירט אותם. התקרבות מטוסי קרב אלה למרחב האווירי של ישראל תאפשר להם לפגוע במערך הגילוי של ישראל באופן קינטי, מה שיאפשר גם למטוסי קרב דור רביעי להשתלב בגל השני של תקיפות נגד מטרות אסטרטגיות בישראל.

יכולת פעולה אווירית ארוכת טווח, כולל מעבר דרך מדינות תווך

מטוס ה-F-35, עם החמקנות הגבוהה שלו, אמור לאפשר לחיל האוויר לפעול בצורה חשאית מול מטרות אסטרטגיות רחוקות, כגון תכנית הגרעין האיראנית. זאת, הן מול מערך ההגנה הגילוי וההגנה האווירית של איראן והן מול מערכי הגילוי של המדינות שחיל האוויר יצטרך לטוס דרכן.

יכולת פעולה באזורים צפופי מערכות הגנה אוויריות

המדינות במרחב שיפרו בשנים האחרונות את מערכי ההגנה האווירית שלהן, דוגמת מערכות ה-S-300 שסופקו לאיראן ומצרים וה-SA-17 לסוריה. יש גם דיווחים על כך שערב הסעודית וקטאר שוקלות אף הן לרכוש את מערכת ה-S-400 מרוסיה. מגמה זו של חיזוק מערכות המיועדות למנוע גישה או חדירה, מה שידוע כ-Denial Anti-Access/Area (A2/AD), יוצרת מגבלות קשות לכוח אווירי חודר או תוקף. מטוס ה-F-35, בעל החמקנות הגבוהה, אמור לאפשר לחיל האוויר לפעול בצורה מוגנת באזורים צפופי מערכות הגנה אוויריות.

ממשל טראמפ ושימור היתרון האיכותי של ישראל

רכישה מאסיבית של מטוסים מתקדמים על ידי מדינות ערב בשנים האחרונות תציב אתגר לחופש הפעולה האווירית העתידית של חיל האוויר. בהינתן מימושן המלא של העסקאות שנחתמו עם ארצות הברית, אירופה ורוסיה, יעמדו לרשותן של מדינות ערב הסוניות (ערב הסעודית, קטאר, מאע"מ, מצרים, כווית, בחריין ועומאן), בשנים הקרובות, בין 500 ל-600 מטוסי קרב, מתקדמים יותר מאשר מערך מטוסי הקרב של חיל האוויר הישראלי - למעט מטוסי ה-35-F (ה"אדיר"). כמחצית ממטוסי הקרב האלה, והמתקדמים שבהם, יהיו מתוצרת ארצות הברית. מטוסים אלה יהיו מצוידים ביכולות מכ"מ מתקדמות ובחימוש אוויר-אוויר ואוויר-קרקע מהטובים בעולם, ורק ה"אדיר" יעניק לישראל יתרון איכותי על-פניהם. ישראל לא התנגדה לעסקאות אלה לאור הבטחות הממשל הקודם שתישמר לה הבלעדיות על מטוסי ה-35-F באזור לשנים רבות.

עתה נראה, כי ממשל טראמפ בוחן בחיוב מכירת מטוס ה-35-F למאע"מ. הממשל נמצא תחת לחץ ממאע"מ ומערב הסעודית, שתי שותפות חשובות לקידום האסטרטגיה האמריקאית באזור ומול איראן בפרט, לספק להן את מטוס ה-35-F. גישתו ה"עסקית" של הנשיא טראמפ ורצונו ששותפים אזוריים יתרמו לכלכלת ארצות הברית, לצד לחץ מצד חברת לוקהיד מרטין המייצרת את המטוס, יכולים להטות את הכף לטובת מכירת המטוסים למדינות ערב. הדלפות מגמתיות בנושא מצד הממשל נועדו לבחון את מידת ההתנגדות הצפויה בקונגרס ומצד ישראל.

הסכמת וושינגטון למכירת ה-35-F למאע"מ תהווה תקדים מסוכן, שיביא בהמשך הדרך לאספקת מטוסים אלה למדינות ערב נוספות ולדרבון רוסיה וסין לשווק את תוצרתן. לאור יכולת ה-35-F לקלוט ולשדר תמונה אווירית ממטוסים נוספים ואליהם - תכונה היוצרת אינטגרציה, יכולת לחימה רשתית וחלוקת משימות משופרת בין המטוסים - הוא משדרג גם את יכולות התקיפה והשרידות של המטוסים הישנים יותר. כך, שחרור אפילו מספר קטן של מטוסי ה-35-F למדינות ערב יאפשר הפעלה משופרת של מערך מטוסי הקרב המורחב שלהן ויציב בעיה חמורה בפני חיל האוויר, אם יצטרך אי פעם להילחם נגד חילות האוויר הערביים.

שבירת הבלעדיות הישראלית על מטוסי ה-35-F תסתור גם את החקיקה האמריקאית מ-2008 לשמירת היתרון האיכותי של ישראל. על פי חקיקה זו, ישראל צריכה ליהנות מיתרון טכנולוגי במערכות הנשק האמריקאיות העומדות לרשותה לעומת מדינות ערב. עם זאת, בוושינגטון השסועה נדרשת אמירה מתנגדת מפורשת ונחרצת מצד ישראל כדי להניע את תומכי ישראל בממשל ובקונגרס לפעול נגד האפשרות למכירת מטוס ה-35-F למדינות ערב.

התנגדות מצד ישראל למכירת ה-F-35 למדינות המפרץ איננה צפויה לפגוע במערכת היחסים המתהדקת בין הצדדים, המושתת על אינטרסים חופפים בסוגיות אזוריות חשובות, בדגש על המאבק נגד איראן, טרור אסלאמי רדיקלי והאחים המוסלמים. מדינות אלה מודעות לכך שישראל בחרה לא להתנגד בשנים האחרונות למכירת מערכות נשק אמריקאיות מתקדמות, על בסיס ההנחה שיישמר לה היתרון האיכותי בדמות בלעדיות על מטוס ה-F-35 באזור.

המלצה

כנראה שלא ניתן יהיה למנוע עד אין סוף את מכירתם של מטוסי קרב דור חמישי למדינות ערב, אך בהחלט ניתן לעכב התפתחות זו במספר שנים, בדגש מול ארצות הברית השוקלת כעת האם למכור את מטוס ה-F-35 למדינות במפרץ. לפיכך, ממשלת ישראל צריכה להביע בצורה ברורה ונחרצת בפני הממשל האמריקאי את התנגדותה למכירת מטוס ה-35-F למדינות ערב. זאת, תוך הפרדת הסוגיה מהנושאים האחרים התלויים ועומדים בין ישראל לארצות הברית, בדגש על איראן ותהליך השלום עם הפלסטינים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומייחסי ישראל-ארצות הבריתסעודיה ומדינות המפרץצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
דוברות משרד הביטחון
לייזר רב עוצמה ליירוט רקטות וטילים בשדה הקרב העתידי – מצב הפיתוח בעולם ובישראל
המאמר סוקר את הפיתוחים השונים במדינות שונות באסיה, כולל ישראל, באירופה וכן בארצות הברית בנושא לייזרים רבי עוצמה ככלי נשק בשדה הקרב העתידי. מטרת המאמר היא העמקת הידע של הציבור ומקבלי החלטות בדבר ההתפתחויות החשובות בתחום אמצעי הלחימה בשדה הקרב העתידי. לקרן הלייזר יש תכונות ייחודיות המאפשרות יישום מגוון של יתרונותיה בשדה הקרב. השדרוג של מערכות הלייזר להספקים גבוהים – קילוואטים (אלפי ואטים) ומגה-וואטים (מיליוני ואטים) – מאפשר השמדת איומים אוויריים כגון רקטות, כטב"מים ורחפנים, ובתנאים מסוימים גם השמדת טילים בליסטיים. מרבית המדינות מפתחות נשק לייזר בהספקים של קילוואטים אחדים עד 100 קילוואט כנגד איומים רקטיים, ארטילריים או כטב"מים. מעצמות כגון ארצות הברית, רוסיה וסין מתכננות גם מערכות לייזר רב עוצמה לטווחים ארוכים, כדי לפגוע ולהשמיד מטרות בחלל. מדינת ישראל נמצאת בחזית פיתוח מערכות נשק לייזר מתקדמות עם פיתוחים ייחודיים, המאפשרים להביא את קרן הלייזר העוצמתית אל המטרה בדיוק מרבי תוך גרימת נזק למטרות עוינות. על מדינת ישראל להמשיך לשדרג את מערכת נשק הלייזר להספקים גבוהים ולפלטפורמות מוטסות כדי ליירט מגוון רחב של איומים, כולל אלה של טילים בליסטיים ארוכי טווח ממדינות 'המעגל השלישי', וזאת כחלק בלתי נפרד ממעטפת ההגנה של מדינת ישראל מפני איום רקטי או טילי.
25/05/25
Wolfgang Schwan / Anadolu Agency
מהפכת רחפני FPV ומשמעויותיה בלוחמת היבשה ובממדים נוספים
מהפכת רחפני FPV משנה בצורה עמוקה את לוחמת היבשה – זה לא רק אמצעי לחימה חדש בתפוצה רחבה אלא שינוי משמעותי בטכניקות הלחימה, בהתארגנות הכוח ובאופן ניהול הקרב הטקטי (מהות התחבולה). הניסיון של אוקראינה לבצע מתקפת נגד מערכתית בקיץ 2023 באמצעות כוחותיה הצבאיים, שהתבססו על דוקטרינת נאט"ו (מבנה וארגון לקרב, אמל"ח ותו"ל), נכשל כישלון חרוץ. ספק אם הגנרלים בברית נאט"ו הבינו את עומק השינוי בשדה הקרב. הדרך להבין את מהות השינוי מתחילה בהבנת ייחודיות האמל"ח, אבל חייבת להמשיך בשינויים הנגזרים מדרך הפעולה של הכוח היבשתי המשולב – לא ניתן לנתח את הקרבות באוקראינה בעיניים המקובעות על תפיסות טרום מהפכת ה-FPV (טקטיקות של המלחמה הקרה ועידן המבצעים נגד טרור). צבאות רוסיה ואוקראינה נלחמים בשנתיים האחרונות בשדה הקרב המשתנה החדש – מה שהם כבר הספיקו לשכוח אנחנו עדיין לא למדנו. מי שייכנס לקרב במלחמה הבאה ללא הטמעת מהפכת ה-FPV יפסיד בנוקאאוט ולא בנקודות.
21/05/25
Shutterstock
פיתוי הבינה המלאכותית הסינית: אל לה לישראל להסתכן בשיכרון מעמקים בעקבות DeepSeek
עד כמה חזק ויעיל מודל הבינה המלאכותית הסיני – ומה המסקנות שצריך להסיק בישראל?
18/02/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.