על משבר, חירום וכוחן של מילים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על על משבר, חירום וכוחן של מילים

על משבר, חירום וכוחן של מילים

כיצד גורמים לציבור לעטות מסכה, להקפיד על מרחק חברתי ולשמור על היגיינה? האם צריך להציב יותר שוטרים ברחובות, להעלות את הקנסות או לצאת בקמפיין הפחדה? ייתכן שהפתרון פשוט בהרבה – צריך רק להשתמש במילים הנכונות

מבט על, גיליון 1353, 23 ביולי 2020

English
כרמית פדן

מידת היענותו של הציבור להנחיות הייתה אחד מהאתגרים שנצבו בפני מקבלי ההחלטות בעת ה"גל הראשון" של מגפת הקורונה, ואי-היענותו נחשבת אחת הסיבות להתפרצות "הגל השני". נוצר רושם, כי קברניטי המדינה טרם הצליחו להטמיע בציבור את סכנת ההידבקות מהמגפה, המחייבת אותו להקפיד על ההנחיות. יצירת תקשורת מכוונת, מבוססת אמון עם הציבור אמורה להוות גורם קריטי במניעת התפשטות מחודשת ובלתי נשלטת של מגפת הקורונה. מכיוון שכך, בפנייה לציבור ובמטרה לעוררו לנהוג על פי ההנחיות המועברות לו, יש להשתמש בהמשגה מותאמת. הבחירה במושג 'משבר' אינה מעודדת שינוי התנהגותי. לעומת זאת, הגדרה חלופית, שיכולה לשמש את הקברניטים בפנייה לציבור, היא המושג 'חירום'. מסגור המגפה באמצעות מושג זה הוא כפול: הוא מזהיר את האזרחים מפני המגפה ובו-בזמן מורה להם לשנות את התנהגותם. תפיסת ניהול החירום של מדינת ישראל צריכה לקחת בחשבון את הרכיב התודעתי, הכולל גם בחירת מילים מותאמת למצב. המשגה מותאמת, ובעיקר בפנייה לציבור, היא חלק מבניית תשתית מערכתית-ארגונית לשעת חירום ואמורה לסייע להגביר את הדריכות והמעורבות של הציבור ואת הירתמותו למאמץ הקולקטיבי לבלום את התפשטות הנגיף.


ביום חמישי (17.7) הופיעו זמרים מול קהל צפוף בפתיחת מסעדה חדשה בתל אביב, בשבת (18.7) חשפה המשטרה מסיבת טבע בהשתתפות מאות צעירים ביער מודיעין, לפחות 100 תלמידי תיכון הגימנסיה בירושלים חגגו (19.7) את סוף השנה בבית הספר, חלקם ללא מסכות, ללא מרחק ובניגוד להגבלות הקורונה. מוקדי הדבקה אלה, ורבים אחרים שלא נחשפו, מוכיחים כי גם כעת, ב"גל השני" של מגפת הקורונה, טרם הצליחו הקברניטים, האמונים על ניהול ומניעת התפשטות המגפה, להטמיע בציבור את סכנת ההידבקות ולפיכך את ההכרח לשמור על דריכות ולהקפיד על ההנחיות – לעטות מסכה, לקיים ריחוק חברתי ולשמור על היגיינה. לאור זאת, נשאלת השאלה האם מעבר למשבר האמון הקיים בציבור כלפי מקבלי ההחלטות, הספק במקצועיות ההחלטות ובשקיפות בדרכי קבלתן ישנם גורמים נוספים שיכולים להסביר את העובדה המצערת שחלקים גדולים בציבור טרם שינו את אורחות חייהם באופן שיכול למנוע את המשך התפשטות ה"גל השני" של הקורונה?

כתבה על מסיבת הסיום של תלמידי בית הספר הגימנסיה שבירושלים, כאן חדשות, יולי 2020

מגפת הקורנה יצרה משבר בריאותי-כלכלי-חברתי חריף. אין עוררין על כך. 'משבר' הוא ללא ספק המושג המתאר בדיוק רב את המצב אותו אנו חווים בישראל, בדומה למקומות נוספים בעולם, בשלושת התחומים הללו. אך האם גם בעת פנייה ישירה לציבור ומתוך כוונה לגרום לו לשנות את התנהגותו, נכון להשתמש במושג 'משבר'? עוד בשנות ה-60 של המאה ה-20 טענו הסוציולוגים פיטר ברגר ותומאס לקמן כי הגדרות הן כוח מעצב 'מציאות'. בהמשך (1974) טבע הסוציולוג ארווין גופמן את המונח 'מסגור' (framing) כדי לתאר תהליך שבו הגדרות ונתונים תפיסתיים מייצרים מסגרת מנטלית להבנת 'המציאות'. מסגור היא פרקטיקה חשובה משום שאזרחים אינם מצוידים במערכת ניווט ממחושבת שיכולה להדריך לפעולה נכונה, והמסגור מספק למנהיגים את האמצעי כדי להכווינם אל היעד.

הגדרות הן כלי לעיצוב 'מציאות' והן פועלות כמשתנה מתווך בין מסגור המצב לבין תגובת הציבור אליו. ולא זו בלבד שהגדרות יוצקות משמעות לסיטואציה אלא שהבחירה להשתמש בהגדרה מסוימת ולא באחרת מעניקה לה פרשנות ומאפשרת את תהליך המסגור. "שחרור יהודה ושומרון" או "כיבוש הגדה המערבית"; "מבצע שלום הגליל" או "מלחמת לבנון"; "בעל" או "בן זוג"? אלו ביטויים חלופיים בעלי משמעות שונה, פרשנות שונה ולעתים הפוכה. על מקבלי ההחלטות להבין כי גם בהקשר למגפת הקורונה והשלכותיה לסמנטיקה יש חשיבות ועל כן יש לבחור בהגדרה שפרשנותה תוביל בסבירות הגבוהה ביותר למילוי ההנחיות על ידי הציבור.

לכן יש להבחין בין תיאור מצב גרידא (אזי ניתן לדבר על משבר בריאותי-כלכלי-חברתי) לבין תיאור מצב כבסיס לפעולה / שינוי התנהגות של הציבור – שבו בחירה להשתמש במושג 'משבר' הינה שגויה. הגדרה חלופית שיכלה עם תום "הגל הראשון" של הקורונה ויכולה היום לשמש את קברניטי המדינה בפנייה לציבור היא 'חירום'. קביעה זו נתמכת על ידי ממצאים מחקריים-תיאורטיים. כך, לדוגמה, בניסוי ותיק ומפורסם שביצע החוקר ריצ'ארד לזרוס, מומחה למצבי לחץ, נמצא כי גורמי לחץ זהים יכולים לעורר תגובות התנהגותיות שונות בהתאם למסגור שהוענק לסיטואציה. לפיכך בחירת המונח שבו ישתמשו מקבלי ההחלטות כדי למסגר את המצב עשויה להשפיע על הפרשנות של הציבור ובהתאם לכך גם על תגובתו. מסגור נכון יסייע לציבור לבחור בהתנהגות שתאפשר להתגבר על המגפה.

'שגרת חירום': קמפיין משרד הבריאות שבו נעשה שימוש במינוח המומלץ

ומדוע לא לתאר את המצב כמשבר? מקורותיו העבריים-לשוניים של המושג משבר חוזרים אל התנ"ך לספר ישעיהו ל"ז, ג' (וספר מלכים), שבו נכתב: "וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר חִזְקִיָּ֔הוּ יוֹם־צָרָ֧ה וְתוֹכֵחָ֛ה וּנְאָצָ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י בָ֤אוּ בָנִים֙ עַד־מַשְׁבֵּ֔ר וְכֹ֥חַ אַ֖יִן לְלֵדָֽה". (משמעות הביטוי "לבוא עד משבר" הוא להשלים הריון). לפי מקור זה פירוש המילה 'משבר' הוא אירוע הטומן בחובו שינוי שאין ממנו דרך חזרה (במקרה זה לידת התינוק, שכן לא ניתן להחזיר את הוולד לבטן אימו). הקירבה של מילה זו למילה 'שבר' מוסיפה נדבך ומרמזת על כיוון התפתחות שלילי. שינוי שמשמעותו שבר מעביר מסר לפיו מדובר בסיטואציה בלתי הפיכה, שהיכולת להשפיע עליה כמעט ואינה קיימת. להבדיל, משמעות המושג 'חירום' (על פי הגדרתו המילונית) היא של אירוע פתאומי, ולרוב בלתי צפוי, המחייב היערכות מיוחדת ופעולה מיידית. מכאן, הגדרת 'אירוע' כזה או אחר כמצב חירום מקפל בתוכו אזהרה, וכן מורה לאזרחים לשנות את אורחות חייהם, קרי את התנהגותם, ולוותר על הנוחות האישית מול המשימה הלאומית.

אם כן, מדובר בשני מושגים דומים אך בעלי משמעות שונה: האחד, 'חירום', הפותח פתח להשפעה והאחר, 'משבר', החסום בפני אפשרות זו. פועל יוצא מכך הוא שהמושג 'משבר' הופך את הסיטואציה, ובמקרה דנן את מגפת הקורונה, למצב חיצוני להתנהגות היחיד, שכביכול אין השפעה עליו, על אופן התפתחותו ותוצאותיו ולכן הוא מצמצם את מידת האחריות שהיחיד לוקח על עצמו, את המשמעת העצמית שלו ואת מעורבותו בסיוע למניעת התפשטות התחלואה. כל זאת, בעוד שההיפך הגמור הוא הנכון ובוודאי בהקשר של מגפת הקורונה, שכן התנהגותם של האזרחים היא גורם ראשון במעלה להתפשטותה.

תקשורת מכוונת, מבוססת אמון עם הציבור היא גורם קריטי במאבק למנוע התפשטות מחודשת ובלתי נשלטת של המגפה. מכיוון ש"שיטוח העקומה" עובר דרך שינוי בהתנהגות הציבור, שימוש במושג המשדר פסיביות אינו מעורר את הציבור לשנות את התנהגותו כי אם להיפך! שימוש בלתי מותאם שכזה, עשוי לפגוע בדריכות הציבור מול סימני המגפה, ואף עשוי להביאנו ל"מדרון חלקלק" שיוביל לזלזול בהנחיות וחזרה להידבקות המונית. ביטוי לחשיבות המסגור ניתן היה לראות בהתנהגות הציבור בתום ה"גל הראשון" – בעוד שניתנו הנחיות קפדניות להתנהגות במרחב הציבורי, המסגור שנתן ראש הממשלה היה של שחרור ("צאו לעשות חיים"). וכך היה – אף שהציבור הבין את משמעות ההנחיות הפרשנות שלו הייתה של שחרור ולא של הקפדה. פרשנות זו הובילה למשמעת ציבורית רופפת ולכך שבאמצע חודש יוני התחלואה עלתה שוב עד לפתחו של "גל השני" של המגפה.

נתניהו על ההקלה בהנחיות: 'תעשו חיים', מאי 2020

הגדרת הסיטואציה מהווה חלק משמעותי מהסיפור המנחה את התנהגות הציבור – החל בהפרעות מידי אדם, כמו מלחמות היכולות להיות מוגדרות כמלחמות 'ברירה' או 'אין ברירה' וטרור היכול להיות מוגדר כשחרור לאומי או כנקמה, וכלה בהפרעות מהטבע כמו רעידות אדמה ומגפות, היכולות להיות מוגדרות, כמצב משבר, כמצב חירום או כאסון. לכל אחת מההגדרות הללו יש כמובן משמעות פוליטית, חברתית וכלכלית שונה, ובהקשר הנוכחי – גם משמעות התנהגותית שונה. המשגה מותאמת לסיטואציה תאפשר ליצור דריכות מותאמת של הציבור למצב וצפויה לגרום לשינוי בהתנהגותו ולעודד שיתוף פעולה שלו עם ההנחיות.

תפיסת ניהול החירום של מדינת ישראל צריכה לקחת בחשבון את הרכיב התודעתי הכולל בתוכו גם בחירת מילים מותאמת למסגור המצב – במקרה זה 'חירום' במקום 'משבר'. המשגה מותאמת, ובעיקר כשמדובר בפנייה שמטרתה לעורר את הציבור לשתף פעולה, היא חלק משמעותי בבניית תשתית מערכתית-ארגונית לשעת חירום: היא אמורה לסייע להגביר את הדריכות והמעורבות של הציבור ואת הירתמותו למאמץ הקולקטיבי לבלום את התפשטות הנגיף. כל זאת, כחלק ממסגרת של תכנית הסברה לאומית כוללת לאוכלוסייה.

ואכן, ניתן לראות שבימים אלה גורמים בהנהגת המדינה מתחילים להפנים את הצורך במסגור נכון של המגפה תוך שימוש במונח 'חירום'. כך, לדוגמה, החלו להשתמש במונח 'שגרת חירום' בפרסומי משרד הבריאות, שר הרווחה איציק שמולי החל לתאר את המצב כ'שעת חירום', ובכוונת ראש הממשלה להכריז על מצב חירום – אשר מעבר למשמעויותיו החוקיות ממסגר גם הוא את המצב כשעת חירום.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםנגיף הקורונה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
Shutterstock
המערכת הבינלאומית: שתי תפיסות ומחנאות גוברת
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל האמריקאי ועם שחקני המפתח בקהילה הבינלאומית ורתימתם לקידום יעדיה של ישראל, ובראשם מניעת התגרענותה של איראן. זאת במקביל למיצוי יתרונותיה היחסיים של ישראל, בעיקר בתחומי המדע והטכנולוגיה, לקידום יוזמות שיסייעו לייצוב המזרח התיכון ולהתמודדות עם משבר האקלים העולמי.
23/01/22
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.