פרסומים

ביולי 2024 אמרה ראש המודיעין הלאומי האמריקאי דאז, אבריל היינס, שאיראן מלבה ומממנת את המחאות נגד ישראל בארצות הברית כשההישג המבוקש הוא זריעת כאוס ושחיקת האמון המוסדות הדמוקרטיים במדינה. איראן אינה הגורם היחיד הפעיל בהקשר זה. גם סין בתמונה. ואולם, יש שוני בין הפעילות האיראנית לזו הסינית נגד ישראל, ולו משום שסין מנהלת קשרים דיפלומטיים וכלכליים ענפים עם ישראל (הגם שהקשרים הדיפלומטיים בין המדינות נפגעו במהלך מלחמת "חרבות ברזל"). ההשפעה הסינית באה לידי ביטוי בארבע דרכים עיקריות: על הראשונה, ידיעות בעיתונות הממשלתית, יש לסין הרשמית השפעה ישירה; על השנייה, פעילות חשאית במרחב הסייבר, יש לה השפעה ישירה לפי מומחים בתחום, אך היא מעולם לא הודתה בכך; על השלישית, תגובות ופוסטים ברשתות החברתיות הסיניות יש לסין הרשמית השפעה עקיפה משום בחירתה לצנזר או לא לצנזר תכנים מסוימים; ועל הרביעית, פעילותם של תומכים ומקורבים למשטר, שככל הידוע פועלים מטעם עצמם, יש לה השפעה מועטה.

נוויל רוי סינגהאם, איש עסקים אמריקאי המתגורר בשאנגחאי, ואשתו, ג׳ודי אוונס, הנחשבים אחד הזוגות הבולטים בשמאל הרדיקלי העולמי, משתייכים לאלה התומכים במשטר הסיני ואשר פעילותם שנויה במחלוקת. סינגהאם, המזדהה אידיאולוגית עם המפלגה הקומוניסטית הסינית, עומד במרכז רשת של ארגונים - עמותות, כלי תקשורת ורשתות חברתיות - שאותן הוא מממן - הקשורים ביניהם בדרכי המימון ובתכנים שהם מפיצים. כל הארגונים ברשת מהדהדים את תוכניהם של האחרים והם מקיימים אירועים משותפים. מסרים ואירועים אלה ברובם מקדמים עמדות המזוהות עם גורמי תעמולה סינית, שאף שותפו בחשבונות סיניים רשמיים במספר הזדמנויות. אחד מארגוני הרשת, ערוץ יוטיוב, זוכה למימון של מחלקת התעמולה של שאנגחאי, וזאת בנוסף לשני ערוצי יוטיוב החברים ברשת ושעובדים להפצת נרטיבים סיניים בעולם עם אוניברסיטאות סיניות. עשייה ענפה זאת מתבצעת ללא כל גילוי נאות לקשר בין הארגונים ובין מממנם, סינגהאם, למפלגה הקומוניסטית הסינית, שבסדנה אחת לפחות שלה לקידום רעיונותיה בעולם הוא השתתף ביולי 2023. סינגהאם אף חולק משרד ותרם לפחות 1.8 מיליון דולרים לחברה שמטרתה ״לחנך זרים על הניסים שסין מביאה לעולם״. עובדיה של החברה צולמו במשרדו של סינגהאם מאחורי שלט שעליו כתוב ״תמיד ללכת אחרי המפלגה״.

הקשר לישראל: בשנים האחרונות החלו הארגונים החברים ברשת של סינגהאם לבקר את ישראל בחריפות. אחרי טבח ה-7 באוקטובר 2023, חלקם תכננו והובילו הפגנות אנטי-ישראליות בארצות הברית, כולל הפגנות סוערות באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, שזכו לתהודה עולמית. בין החברים בארגונים אלה היה גם אליאס רודריגז, שרצח את שני עובדי שגרירות ישראל בוושינגטון, ירון לישנסקי ושרה מילגרם ב- 22 במאי 2025. יש להניח שלמיקוד החדש של קבוצות רשת סינגהאם מהפצת תעמולה פרו-סינית לתעמולה אנטי-ישראלית היה קשר לארגון שמובילה אשתו, ג׳ודי אוונס. אוונס היא בין מקימותיו של ארגון Code Pink, הידוע בביקורתו ובפעילותו הנחרצת נגד ישראל. בין השאר, חברות הקבוצה התפרצו לדיונים בבית הנבחרים האמריקאי ורדפו אחר מחוקקים התומכים בישראל. בראשית דרכו היה ידוע הארגון גם כביקורתי מאוד כלפי סין, אך מאז 2017 רבע מהתרומות שלו מגיעות מארגונים הקשורים לבעלה של המייסדת ובאורח פלא, עם התרומות נעלמה הביקורת כלפי סין והארגון אף הצדיק את פעילות סין נגד האויגורים בשין-ג׳יאנג. נראה שהארגונים הפועלים תחת סינגהאם-אוונס אימצו את הנרטיב של בעלי הממון, שבמסגרתו ארגונים אלה מבקרים את ישראל ונמנעים מביקורת נגד סין.

למרות בולטות פעילותם של סינגהאם ואוונס, קשריהם לסין הרשמית ולמפלגה הקומוניסטית הסינית אידיאולוגים בעיקרם, וככל הידוע, הם לא מופעלים ישירות על ידי גורמים רשמיים. לכן, עדות טובה יותר למעורבות הסינית הרשמית בפעילות האנטי-ישראלית בארצות הברית היא המסרים המועברים על ידי סין עצמה, הן בגלוי דרך כלי התקשורת הרשמיים והן באופן סמוי, דרך קמפיינים של סייבר שהיא מנהלת.

הביקורת נגד ישראל כפי שבאה לידי ביטוי במאמרים על אודות אירועים בישראל וברצועת עזה בכלי התקשורת הרשמיים הסינים, בראשם שופר המפלגה, ה-China Daily, הייתה חריפה במיוחד. ובין היתר, הביקורת שמשה לניגוח ארצות הברית ולמיצובה כמעין רשע גלובלי הזורע הרס ומלחמות באזורים שונים בעולם. מאמר שפורסם עוד ב-23 באוקטובר 2023, בטרם הכניסה הקרקעית הצבאית לרצועת עזה, גרס שארצות הברית נמצאת בצד הלא נכון של ההיסטוריה כשהיא תומכת בישראל, שבשלב זה נמצאה עדיין בשלב שלאחר ההלם הראשוני ממתקפת חמאס, והדגיש כי בעוד תפקיד העולם הוא לעצור את המלחמה, ארצות הברית מאריכה את המלחמה כשהיא מסייעת לישראל.

במאמר נוסף, מאפריל 2024, צוין מספר ההרוגים הפלסטינים בלבד, ללא התייחסות להרוגים הישראלים וקבע שארצות הברית משתמשת בישראל, ולפיכך גם במוות התושבים העזתים, כדי לקדם את האג׳נדות שלה. כן נטען שלישראל ולארצות הברית לא באמת אכפת מהעזתים או מהחטופים הישראלים בשבי חמאס. המאמר נקט שתי טקטיקות נוספות: קישור בין המלחמה ברצועת עזה לבין המלחמה באוקראינה על ידי ציון שארצות הברית מלבה את המלחמות לצרכים פנים-אמריקאיים; ניסיון לזרוע פילוג בחברה האמריקאית על ידי טענה שמדיניות התמיכה בישראל אינה פופולרית ומסמלת ניתוק בין העם האמריקאי למנהיגיו. אמירה כזו יכולה, כמובן, גם להזיק לישראל, שהרי היא מציירת אותה כאינטרס של בעלי השררה וכעניין שאליו מתנגד הציבור הכללי.

גל המחאות ששטף את האוניברסיטאות ורחובות הערים הליברליות בארצות הברית לאחר ה-7 באוקטובר ובמיוחד ככל שהתעצמה המלחמה ברצועת עזה נוצל גם הוא על ידי סין. פרסומים ב-China Daily ובפלטפורמות המקושרות לצבא סין ציירו את המוחים האנטי-ישראלים כשלווים ורגועים, המפגינים נגד ממשלתם ההולכת נגד רצון העם, בניגוד למשטרה ולרשויות האמריקאיות האלימות והמדכאות אשר פוגעים בחופש הביטוי. המפגינים הפרו-ישראלים צוירו גם הם כאלימים בחלק מהמקרים. דוברת משרד החוץ של סין אף האשימה את ארצות הברית בסטנדרטים כפולים - מצד אחד מדכאת מחאות ומן הצד השני מגנה מדינות אחרות בגין דיכוי מחאות - ברמיזה ברורה למחאות כיכר טיאן-מן.

פרסומים ברשתות החברתיות המפוקחות היו בוטים יותר ואף גלשו לפסים אנטישמיים כשטענו שישראל שולטת בארצות הברית והשוו את ישראל לגרמניה הנאצית. היו שקראו לישראל "ארגון טרור" בעוד שאת חמאס כינו ארגון התנגדות, והפיצו תאוריות קונספירציה לא מבוססות. פרסומים אלה ואחרים הדאיגו את מחלקת המדינה האמריקאית, שטענה שסין מקדמת במדינה תיאוריות קונספירציה ואנטישמיות, בדגש על השליטה היהודית בהון, בפוליטיקה ובתקשורת, ואף את ישראל, ששגרירותה בסין האשימה ערוץ בת של CCTV, הטלוויזיה הממלכתית הסינית, במעשים דומים. כבכל מדינה, פרסומים של אנשים פרטיים ברשתות החברתיות אינם לרוב יוזמה של המדינה אלא התבטאויות ספונטניות של אזרחים. אך במקרה סין, הרשתות החברתיות מפוקחות באדיקות ולכן יש להניח שאם הממשל הסיני היה מעוניין למגר נרטיבים שכאלה, הוא היה יכול לעשות כן. למרות טענות רשמיות שלפיהן המשטר צינזר תכנים שכאלה, תפוצתם הרחבה יחסית ברשתות החברתיות בסין מעלה תהיות לגבי נכונותו לעסוק בנושא.

לצד הפעילות הגלויה מתקיימים מבצעי השפעה סיניים שאינם גלויים לציבור הכללי ושסין נמנעת מלקחת עליהם אחריות. פעילות ההשפעה מתמקדת לפחות חלקית תדמית ישראל בארצות הברית וביחסים בין המדינות. קבוצת החוקרים ״גרפיקה״ חשפה שסין, באמצעות חשבונות ברשתות החברתיות המופעלים על ידי שחקנים הקשורים אליה, ניסתה לזרוע פילוג בארצות הברית בין השאר על ידי העצמת השיח על אודות מלחמת ישראל-חמאס והביקורת על התנהלות ממשל ביידן בנושא. הנרטיבים המובילים פנו גם להיגיון - ארצות הברית מתדלקת את המלחמה, וגם לרגש - המעצמה שותקת וממשיכה לתמוך בישראל אל מול הסבל של האוכלוסייה העזתית. לפי מיקרוסופט ובהלימה לפרסומים הרשמיים, סין ניצלה את המחאות נגד ישראל כדי לעורר מחלוקות בארצות הברית, גם ברשת האינטרנט ובצורה לא גלויה. מחקר של Taiwan AI Labs, גוף לא ממשלתי העוסק בחקר השימוש בבינה מלאכותית ובמבצעי השפעה זרים, בעיקרם סינים, חשף שרשת טרולים המפיצה תכנים בנושא ישראל הוקמה עוד לפני ה-7 באוקטובר, הפיצה נרטיבים שליליים על אודות ישראל ופעילותה התעצמה לאחר הטבח. הרשת הפיצה באופן נרחב כתבות ביקורתיות על ישראל בתקשורת הרשמית בסין, ודפוסי ההתנהגות שלה עוררו חשד שמקורה בגופים הקשורים לסין.

משום שמעורבות בפעילות מסוג זה ניתנת להכחשה, היא הייתה כר פורה גם לאנטישמיות בוטה. קמפיינים של סייבר, שחוקרים ומחלקת המשפטים האמריקאית טענו שהם קשורים ישירות לגופים מדינתיים בסין הפיצו מסרים אנטישמיים בדבר השליטה היהודית והישראלית בפוליטיקה האמריקאית. זאת, בין השאר, כדי לעורר מתחים לפני הבחירות לנשיאות בשנת 2024. לצד הקמפיין הכללי הזה, הרשת יצרה גם קמפיינים נגד מתמודדים מסוימים, ביניהם  בארי מור מאלבמה, שאינו יהודי אך נחשב תומך גדול של ישראל ומבקר של סין, או מרקו רוביו, כיום מזכיר המדינה האמריקאי. במקרה של מור, הקמפיין השתמש בשפה אנטישמית, תוך ניצול תמיכתו בישראל לניגוחו.

מהאמור לעיל עולה שסין ושלוחיה מעורבים עמוקות בגל האנטישמיות והאנטי-ישראליות ששוטף את ארצות הברית בימים אלה, גם אם אינם הגורם העיקרי המתדלק אותו. בה בעת, חשוב לתת את הדעת על כך שסין לא מקדמת נרטיבים אנטי-ישראלים כדי לפגוע בישראל, אלא כדי לפגוע בארצות הברית. ישראל, במקרה זה, היא כלי באמצעותו ניתן לקדם את העמדה הסינית הגורסת שארצות הברית מערערת את היציבות העולמית ובאזורי העולם שבהם היא פועלת. לכן, ראוי שמדינת ישראל תקיים שיח פתוח עם שותפיה בסין בעניין זה: גם אם כוונתה של סין היא לפגוע במעמדה של ארצות הברית, ישראל ניזוקה מכך והגלישה לפסים אנטישמיים עלולה לפגוע גם בקהילות יהודיות בתפוצות. הקשר עם ישראל חשוב לסין, כפי שציינו נציגיה במגוון הזדמנויות וכפי שניכר מהמשך נוכחותה המסחרית והדיפלומטית של סין בישראל במהלך המלחמה. ולכן, יש לצפות שבני השיח יהיו מוכנים גם לשתף פעולה עם ישראל במאמצים לצמצם את הנזק הנגרם לה עקב העימות בין סין לארצות הברית.