לקראת חזרה להסכם הגרעין: וושינגטון וטהראן מחדדות עמדות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על לקראת חזרה להסכם הגרעין: וושינגטון וטהראן מחדדות עמדות

לקראת חזרה להסכם הגרעין: וושינגטון וטהראן מחדדות עמדות

עם כניסתו של ביידן לבית הלבן עולה הסכם הגרעין שוב לסדר היום. עם זאת, הדרך לחזרת וושינגטון להבנות עוד ארוכה, ובינתיים כל צד מבהיר בפומבי את תנאיו ועמדותיו. מהן המשמעויות של ההצהרות? על מה ניתן יהיה להתפשר – ועל מה בשום אופן לא?

מבט על, גיליון 1431, 31 בינואר 2021

English
סימה שיין
אלדד שביט

על רקע האפשרות לחידוש המשא והמתן בין ארצות הברית לאיראן לגבי חזרה להסכם הגרעין בולט מאמרו של שר החוץ האיראני, שפורסם בתקשורת האמריקאית ופורטו בו עמדותיה של איראן. הפערים העיקריים בין הצדדים מתמקדים בדרישה הדדית מהאחר לבצע את הצעד הראשון. בעוד הממשל מעוניין שאיראן תפעל ראשונה, האיראנים מצפים שארצות הברית תבטל את הסנקציות ורק לאחר מכן איראן תממש את מחויבויותיה על פי ההסכם. כמו כן, דחו האיראנים דרישה לקשר בין החזרה להסכם לתחילת דיון על אודות הסכם חדש ומשודרג, וכן את התביעה לנהל שיח אודות תוכנית הטילים וההתנהלות האזורית של איראן. סביר כי גם אם שתי המדינות תתחלנה לקדם מהלכים, עדיין חוסר האמון ההדדי והלחצים הפוליטיים בשני הצדדים ישליכו על מורכבות הדיון ומימוש ההסכמות, אם יושגו, יארך זמן. ככל שיעבור זמן בלי התקדמות תמשיך טהראן לקדם את תוכנית הגרעין: על הפרק הגבלת פעילות פקחי סבא"א באיראן. תיתכן גם הגברת מתיחות כתוצאה ממהלכים של שלוחיה של איראן.


עם תחילת כהונתו של הנשיא ביידן צפויות איראן וארצות הברית לנסות ולתרגם כוונות מוצהרות בסוגיית הסכם הגרעין למדיניות בפועל. מזכיר המדינה, אנטוני בלינקן, חזר מיד לאחר מינויו וקבע כי "הנשיא ביידן היה ברור בהדגישו כי אם איראן תחזור למלא את מחויבויותיה, גם ארצות הברית תעשה זאת. לאחר מכן נשתמש בזה כפלטפורמה יחד עם שותפותינו ובעלות בריתנו כדי לגבש הסכם ארוך וחזק יותר שיתייחס גם לסוגיות אחרות שהנן בעיתיות ביחסים עם איראן". בלינקן וקודם לכן גם אבריל היינס, ראשת מנהל המודיעין (DNI) הנכנסת, הדגישו כי עדיין הדרך לכך ארוכה. לפי שעה, לא ידוע על שיח שהחל בין ממשל ביידן לבין איראן. יודגש כי, הארגון Crisis Group  שבראשה עמד רוב מאלי שמונה לשליח מיוחד מטעם הממשל בנושא איראן, הציע רק באחרונה לארצות הברית ולאיראן בנייר מיוחד שפרסם בנושא הגרעין האיראני, מתווה מדורג לחזרה להסכם הגרעין שמתחיל בחתימה על צו נשיאותי, ומחזיר את ארצות הברית להסכם.

דבריו של מזכיר המדינה האמריקאי בלינקן בנוגע לחזרה להסכם הגרעין, 27 בינואר 2021

על רקע זה ומתוך רצון להבהיר את עמדותיה של איראן לקראת האפשרות לחזרה להסכם, שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, הבהיר במאמר שפורסם בתקשורת האמריקאית, את עמדותיה של איראן בשורת נושאים.

דרישות איראן על פי זריף, ומשמעויותיהן:

כצעד ראשון נדרש הממשל האמריקאי לבטל, ללא כל התניות, את כל הסנקציות שהוטלו, הוחזרו, או עברו הגדרה מחודשת על ידי ממשל טראמפ. בתמורה איראן תחזור בה מכל הצעדים שנקטה בתוכנית הגרעין.

המשמעות – בעוד הממשל האמריקאי מעוניין שאיראן תפעל ראשונה, האיראנים מצפים שארצות הברית תבטל את הסנקציות ורק לאחר מכן איראן תממש את מחויבויותיה על פי ההסכם. גם אם לכאורה נראה כי מדובר בסוגיה טכנית, הרי שאי האמון השורר בין שני הצדדים והזמן שייקח לשתי המדינות לחזור בהן מכלל הצעדים שנקטו מאז פרישת ארצות הברית מההסכם, עלולים לעשות את התהליך למורכב ובעיקר יחייב הרבה רצון טוב מצד שתיהן. נראה כי עיקר תשומת הלב בשיח הראשוני שיתקיים ביניהם יוקדש לסנכרון של הצעדים שיידרשו מצד שתי המדינות.

יודגש כי ממשל טראמפ המשיך להטיל סנקציות שונות על איראן עד הרגע האחרון שלפני סיום כהונתו, בניסיון למנוע מהנשיא ביידן אפשרות לחזור להסכם הגרעין. הממשל החדש יכול להשתמש בצווים נשיאותיים וביכולתו להחליט על מתן פטורים (WAIVER); הוא אפילו יכול לבטל סנקציות שאינן קשורות לסוגיית גרעין, אשר הוטלו על ידי הממשל הקודם, תוך הצגת הביטול כחיוני לביטחון הלאומי האמריקאי, אף שסביר כי בשלב הראשון לא יעשה זאת. הממשל, שהבטיח כי יתייעץ עם בעלות בריתו, ניצב בפני דרישות מצד ישראל, מדינות במפרץ ואף בארצות הברית עצמה, להמשיך ולנצל את קלפי המיקוח שיצר טראמפ באמצעות מדיניות ה"מקסימום לחץ" ולא למהר ולהסיר את כל הסנקציות רק בתמורה לחזרה איראנית להתנהלות על פי סעיפי ההסכם.

לכשיושלמו צעדי החזרה להסכם, שאר השותפות להסכם – בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה וסין – יחליטו במסגרת הוועדה המשותפת (Joint Committee) האם לאפשר לארצות הברית לחזור להסכם, שממנו פרשה (מאי 2018).

המשמעות - מדובר ככל הנראה בדרישה לצעד סמלי והצהרתי בעיקרו וסביר כי עניין הוועדה לא יהיה מכשול בפני סיכום. אך עצם העלאתו משקף מסר איראני כי לעזיבת ההסכם יש משמעויות שעל הצדדים לקחת אותן בחשבון. בכל מקרה, חשוב לאיראנים כי צעד סימלי זה יתבצע לאחר שיוסרו הסנקציות כולן, ולא רק לאחר מימוש חלקי של צעדים.

ריאיון עם שר החוץ האיראני זריף על האפשרות של חזרה להסכם הגרעין, RT, 28 בינואר 2021

איראן לא תסכים לקבל תנאים חדשים במסגרת ההסכם. בהסכם נקבע לוח זמנים ברור אשר להגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית. יתר על כן, איראן הסכימה, כדי להבטיח את ההסכם, להגבלות של חמש שנים על רכש נשק ושל שמונה שנים על רכש בתחום הטילים. כל אלה, אליבא ד'זריף, לא ניתן לשנות "לא עתה ולא לעולם."

המשמעות – ברורה התנגדותו של זריף לפתיחת סעיפי ההסכם או למשא ומתן על מגבלות חדשות שיוטלו על איראן, ובכלל זאת דיון על אודות הסרת האמברגו באוקטובר 2020 על רכישה או מכירה של אמל"ח קונבנציונלי, שאותה ניסה ממשל טראמפ למנוע במועצת הביטחון ונכשל, ובנושא הסרת המגבלות בתחום הטילים, האמורה לחול ב-2023. לעומת זאת, ממשל ביידן דורש כי לאחר החזרה להסכם הגרעין יתנהל משא ומתן על הסכם משודרג, שייתן מענה לסוגיות הבעייתיות בהסכם הגרעין - ה-Sunset, מחקר ופיתוח, וכן פיקוח, בנוסף לתוכנית הטילים של איראן ופעילותה האזורית

 

המדיניות הביטחונית והאזורית של איראן לא הייתה חלק מהמשא ומתן משום שהמערב לא הסכים לוותר על התערבותו באזור. איראן מצידה מוכנה לדון בסוגיות אזוריות אבל רק עם מדינות האזור, וללא גורמים מחוצה לו.

המשמעות –איראן מתנה כל דיון בסוגיות הקשורות למדיניותה האזורית ביציאה מלאה של כל הכוחות של ארצות הברית ומדינות המערב האחרות מהאזור. ולמען הסר ספק, זריף מבהיר את התנגדותה של טהראן לדיון בסוגיות אזוריות במסגרת פורום משותף למדינות האזור ולמדינות מהזירה הבינלאומית. זהו מענה לאמירות מרובות שנשמעו לאחרונה בוושינגטון, כמו גם בבירות האירופאיות, לגבי המדיניות האזורית של איראן וההצעות שהועלו לקיים מסלול מקביל של שיחות בסוגיות האזוריות. התניה איראנית זו, שסביר שטהראן מעריכה שתידחה, משקפת ניסיון להרחיק את העיסוק בסוגיות האזוריות. קודם לבחירות קידמו מקורביו של ביידן את הרעיון שסוגיות אזוריות יידונו בפורום בינלאומי-אזורי שיתקיים בנפרד מהמשא ומתן בנושאי הגרעין, אך ההתניה האיראנית בהקשר זה משקפת כפי הנראה מאמץ של טהראן לטשטש קשר בין סוגיית הגרעין להתנהלותה האזורית.

זריף, מבהיר כי העם האיראני איבד סבלנות והביטוי לכך הינו החוק שהעביר המג'לס, המחייב את הממשלה לשורת צעדים - ביניהם העשרת אורניום ל-20 אחוזים והפסקת שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בהתאם לפרוטוקול הנוסף, אם עד פברואר לא יוסרו הסנקציות.

המשמעות – קלף הלחץ העיקרי של איראן הוא המשך קידום תוכנית הגרעין מעבר להפרות שביצעה במהלך השנה וחצי האחרונות. בהתאם לחוק המג'לס, כבר החלה העשרה ל-20 אחוזים ולהערכת טהראן, האיום בצמצום משמעותי של הפיקוח עשוי להעניק יתר דחיפות לצורך לחזור להסכם הגרעין.

הרמטכל אביב כוכבי יוצא נגד הסכם הגרעין בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, 26 בינואר (החל מ-38:30)

החלטת המשטר האיראני לפרסם בתקשורת האמריקאית מאמר המפרט את עמדותיו מהווה מענה כולל לשורת נושאים שהועלו לאחרונה בהקשר האפשרות לחזור להסכם הגרעין, משרתת את טהראן במאמציה להפגין נחישות ויציבות נעדרת לחץ. חשוב לאיראן להבהיר כי למרות הסנקציות, פגעי הקורונה והמצב הכלכלי הקשה, היא אינה בעמדת חולשה המחייבת אותה לוויתורים. בד בבד, הצגת העמדות לממשל ולציבור דרך התקשורת האמריקאית משקפת גם אמצעי לחץ על הממשל האמריקאי וניסיון לשכנעו שהזמן אינו פועל לטובתו.

ממשל ביידן מצידו מעוניין לחזור להסכם הגרעין כדי להבטיח שאיראן תשוב ותפעל לפי הפרמטרים שלו ותתרחק מסף הפריצה לגרעין צבאי, המתקצר ככל שאיראן מתקדמת בהעשרה. אלא שעליו לקבל החלטות אשר לדרכים שיגשרו בין הקביעה שלו עצמו ושל איראן כי הצד השני יהיה הראשון, ובעיקר כיצד לוודא, כפי שהבטיח הנשיא ביידן, שהחזרה להסכם תהיה רק המבוא לדיון על הסכם משודרג, שלא רק ישפר סעיפים בהסכם המקורי אלא גם יאפשר דיון בסוגיות הנוספות – תוכנית הטילים האיראנית והתנהלותה ברחבי המזרח התיכון - כשאיראן מתנגדת לכך. בין לבין, הממשל, שהתחייב להתייעץ עם בעלות בריתו באירופה ובאזור, יצטרך להתמודד עם התנגדות לחזרה להסכם ועם הצורך לתת מענה להסתייגות הרבות שיוצגו בפניו, כולל גם מבית מצד חברי קונגרס רפובליקנים אך גם מתנגדים מהמפלגה הדמוקרטית.

בשורה התחתונה - עדין לא ברור אם אכן הממשל האמריקאי יעדיף לגשת לסוגיה כבר בעתיד הקרוב, לנוכח כלל הסוגיות מבית ומחוץ שעומדות לפתחו. בכל מקרה, גם אם נראה כי המחלוקת אשר לתנאים שיאפשרו לשני הצדדים חזרה להסכם ומילוי מחויבותיהם הנה טכנית בעיקרה, סביר שהדיון ובעיקר המימוש במקביל של הצעדים ששתי המדינות תידרשנה לנקוט ייקחו זמן. בהנחה שממשל ביידן אכן חותר לחזור להסכם, שאלת המפתח, שכרגע אין לה תשובה ברורה, היא עד כמה יתעקש וגם יצליח ליצור את החיבור (linkage) בין החזרה להסכם הגרעין לתחילתו של משא ומתן על שיפורו ושדרוגו. בינתיים יש לקחת בחשבון שככל שיעבור הזמן ללא התקדמות עשויה טהראן לנקוט צעדים נוספים בתוכנית הגרעין. על הפרק - החל מאמצע פברואר הגבלת תנועתם של פקחי סבא"א באיראן. כמו כן, להפעיל לחץ באמצעות שלוחיה ברחבי המזרח התיכון -  המיליציות בעיראק נגד כוחות הקואליציה, החות'ים נגד ערב הסעודית, וחידוש תקיפת כלי שיט במפרץ. פעילויות אלה, שסביר שיבוצעו ללא טביעת אצבע איראנית ישירה, יהיו כולן בעלות פוטנציאל להגביר את המתח באזור ובין טהראן לוושינגטון.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןהסכם הגרעין עם איראןיחסי ישראל-ארצות הבריתאיראן – גרעין וצבא
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.