פרסום מיוחד

מושג הניצחון הפך טעון פוליטית, ובעיקר המושג ״ניצחון מוחלט״. בשיח רווח גם המונח "הכרעה", כשהאבחנה בין שני המושגים אינה שיטתית וברורה. במאמר זה מנותח המושג "ניצחון" מנקודת מבט מקצועית, תוך אבחנה בינו לבין "הכרעה". לאבחנה מושגית זו השלכות ישירות על תפיסת הניצחון של ישראל במלחמה מול חמאס, וכן על מידת הנכונות של הציבור בישראל לקבל מציאות שבה המלחמה תסתיים באופן שונה מציפיותיו של חלק מהציבור לגבי מצב הסיום (חמאס ממשיך להתקיים). במובן זה, התכנית לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים הישראליים, שהציג הנשיא טראמפ בספטמבר...

סוגיית החוץ המרכזית שהעסיקה את מצרים בעת האחרונה הינה המלחמה ברצועת עזה. יש לבחון את המדיניות שנקטה מצרים ביחס למלחמה בפרט ולישראל בכלל לאור שתי עובדות מרכזיות – מלחמה ממושכת על תוצאותיה הקשות ברצועת עזה הגובלת במצרים, ותרומתה החשובה של המלחמה תרמה לחשיבות שממילא מצרים מעניקה לסוגיה הפלסטינית, הבאה באופן בולט לידי ביטוי בדעת הקהל המצרית. מהבחינה הזו מדובר בהתרחשות חסרת תקדים במהלך 45 שנות יחסי השלום בין מצרים לישראל. המלחמה הציבה בפני היחסים בין מצרים לישראל מבחן רב משמעות. וברקע, ההנהגה המצרית חייבת להתחשב בסדר היום הפנימי...

לפי הפילוסוף הגרמני הגל, ההיסטוריה נכתבת על ידי התבונה האוניברסלית, המתגלה רק כאשר העתיד בא לידי ממשות ונגלה לעין. התבונה האוניברסלית מערימה על השחקנים בהיסטוריה בעודם ממוקדים בהשגת עוצמה פוליטית, כיבושים צבאיים, תהילה או כסף. וכך, הניצחון הישראלי ב-1967 הפיל את הגדרות שחצצו בין חלקי העם הפלסטיני. בסיום מלחמת ששת הימים, רוב רובו של העם הפלסטיני מצא את עצמו בתחומי רצף טריטוריאלי אחיד של שלטון ישראלי בירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה. רצף זה יצר את התנאים הטריטוריאליים והפוליטיים לחידוש התגבשותה של הלאומיות הפלסטינית, לאחר קיפאון...

ממרחק המאה ה-19 מתבונן נפוליאון בונפרטה על מלחמת 'חרבות ברזל'. המוטו שלו בניהול מלחמות הוא ניצחון בכל מחיר, והוא מעביר את מבחן הניצחון מהתחום הסובייקטיבי של דעה לתחום האובייקטיבי של קביעת עובדות. בין תובנותיו: "בפני אויב נמלט יש להציב גשר של זהב – או קיר של פלדה". אף על פי שנפוליאון אינו מתבטא לגבי אסטרטגיה, הוא מציע בהקשר זה תובנה חדה: "האסטרטגיה היא ידיעת הניהול הנכון של הזמן והמרחב".

מאמר זה נכתב כמענה ישיר לטענות הפופוליסטיות המופנות כלפי בית המשפט העליון, אשר לפיהן הוא פוגע בביטחון המדינה או "קושר את ידי צה"ל" באופן הפוגע בלחימה – טענות שהתחזקו מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מדובר בהאשמה שגויה ומסוכנת, שאינה עומדת במבחן המציאות. ניתוח שיטתי של פסיקות בג"ץ בנושאים ביטחוניים לאורך השנים, ובפרט בתקופת הלחימה הנוכחית, מראה כי בית המשפט נוהג ריסון רב. שיעור העתירות שמתקבלות בפועל הוא זניח ובית המשפט נוטה לתמוך בעמדות המדינה, לעיתים תוך פרשנות של המשפט הבינלאומי שאינה חופפת לעמדה המקובלת...

______________________ הקדמה המזרח התיכון עובר תמורה חסרת תקדים, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה האזורית שפרצה בעקבותיה. המלחמה ברצועת עזה סיפקה לאיראן את ההזדמנות האמיתית הראשונה ליישם את תפיסת 'אחדות הזירות' שלה, תוך הפעלה בו-זמנית ומתואמת של מספר זירות מול ישראל וארצות הברית. איראן קיוותה להימנע ממעורבות ישירה ומהשלכותיה, אולם לא הצליחה להפעיל את רשת השלוחים שלה כדי לאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה בעזה ולמנוע את תקיפת ישראל ביוני 2025. בשנת 2024 השיגה ישראל שורה של הצלחות מבצעיות חשובות נגד 'ציר ההתנגדות' –...

בשבועות האחרונים גוברים קולות בזירה הפוליטית בישראל ובפרט מקרב לובי המתנחלים מעבר  לקו הירוק, הקוראים לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון וגם ברצועת עזה – החלת הריבונות הישראלית עליהם – כמענה לגל הנכונות המוצהרת של מדינות רבות להכיר במדינה פלסטינית. עידוד הסיפוח, שאינו תופעה חדשה כלל ועיקר, נועד לחסום כל דרך להיפרדות ישראלית בגדה המערבית או ממנה ולכינון מדינה פלסטינית עצמאית בעתיד. על מנת לסייע להבנת השלכותיו האפשריות של סיפוח שטחים נבחנו אירועי סיפוח טריטוריות שהתבצעו באורח חד‑צדדי בהיסטוריה העולמית. הניתוח העלה כי סיפוחים נוטים...

לצפייה בדוח לחצו כאן

האם בדומה למלחמת ששת הימים שפתחה מלחמה של שבע שנים, הרע עוד לפנינו? ב-7 באוקטובר 2023, חמישים שנה ויום מפרוץ מלחמת יום הכיפורים, הופתעה ישראל בשנית בתולדותיה בפלישת אויב לשטחה. כמו חמישים שנה לפני כן ישראל צעדה בעיוורון לאותו היום, תוך שמנהיגיה מוכיחים כי מי שלא לומד מההיסטוריה סופו שיחזה בחזרת ההיסטוריה על עצמה. רק שהפעם, הקטסטרופה הייתה נוראה יותר.

מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה, הסיוע ההומניטרי ממלא תפקיד כפול: מצד אחד, הוא צורך קיומי עבור האוכלוסייה הפלסטינית השרויה במצוקה קשה ומתמשכת; בה בעת הוא הפך מוקד למחלוקות ולמאבקים בין אינטרסים מתחרים. מאמר זה מציג את ההתפתחויות שחלו בזירה ההומניטרית לאורך חדשי המלחמה ואת הדיונים והמחלוקות שהתעוררו בהקשר מורכב וטעון זה על פי שלוש תקופות. כל אחת מהן משקפת שינוי במנגנון הסיוע ו/או בהיקף שלו, וממחישה כיצד הפכה סוגיית הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה לזירת עימות נוספת במסגרת המלחמה המתמשכת, כלי אסטרטגי במאבק על שליטה, עיצוב נרטיבים וצבירת לגיטימציה...

לחצו כאן לכלי מיוחד שפותח במסגרת הפרויקט לניתוח סיכונים לשרשרות אספקה לישראל * פרסום זה הוא חלק ממזכר המכון למחקרי ביטחון לאומי שיפורסם במלואו בשבועות הקרובים. [table_of_contents open="true"]

ב-7 באוקטובר 2023, בזמן שמתקפת חמאס התרחשה בשטח ובמקביל ברשתות החברתיות, טכנולוגיית הניטור של CyberWell זיהתה עד מהרה נסיקה בתוכן אנטישמי. ב-25 הימים שאחרי ה-7 באוקטובר חלה עלייה של 86% בהשוואה ל-25 הימים שקדמו לו. הטכנולוגיה של CyberWell זיהתה גם שינוי ניכר ומדאיג בשיח בערבית, שעבר מקידום סטראוטיפים ישנים ומוכרים על יהודים, למשל היותם חורשי מזימות השולטים בעולם, לעידוד והצדקה של אלימות ישירה נגד יהודים בכלל. במאמר זה אנחנו מציגים את הממצאים וההמלצות שלנו הן לפלטפורמות של מדיה חברתית והן לממשלות – כיצד להתמודד עם הסכנה הברורה, הנשקפת...