פרסומים

רחפנים מהווים אמצעי לחימה בולט בידי ארגוני הטרור הנלחמים נגד ישראל מאז ה-7 באוקטובר. טרם המלחמה לא נראה במזרח התיכון שימוש משמעותי ברחפני FPV – אמצעי לוחמה מהיר, מדויק, פשוט יחסית להפעלה וקטלני, במחיר נגיש, מה שהפך אותם לפופולריים ומשמעותיים במלחמה בין רוסיה לאוקראינה בעיקר מאז המחצית השנייה של 2023. על צה"ל ללמוד את השימוש ברחפנים אלו באירופה הן כהזדמנות עבור כוחותיו והן כאיום, להצטייד בהתאם ולהתאים תפיסות הפעלה. 

השימוש המבצעי בטילים היפר-סוניים מתמרנים על ידי רוסיה במלחמה באוקראינה המחיש את האיום הגלום בנשק זה. טילים היפר-סוניים מתמרנים נעים במסלול אווירודינמי, במהירות הגבוהה פי 5 – 10 ממהירות הקול (מאך 5 – 10), הם בעלי יכולת ניווט ותמרון מעולים, המקשה על גילוי ומעקב אחר מסלולם, וכפועל יוצא על יירוטם. טילים אלו יכולים לשאת ראשי נפץ, הן קונבנציונליים והן גרעיניים, ויש להם יכולת פגיעה מדויקת במטרות נעות, דוגמת נושאות מטוסים. במאמר זה נסקרים הסוגים השונים של הטילים ההיפר-סוניים המתמרנים, וכן המדינות המובילות בפיתוחם. בנוסף נדונות  המשמעויות...

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

השימוש שעשתה ישראל בכוח האווירי שלה במשך יותר משבעה עשורים משקף חשיבה יצירתית, קבלת החלטות נועזת ויכולת ביצוע מדויקת. לאורך התקופה הפך חיל האוויר מגוף קטן ודל במטוסים ובטייסים למרכיב מרכזי בעוצמה הצבאית הכוללת של ישראל. מאז שנות ה־90 מעניקה הצמרת המדינית והצבאית עדיפות ברורה לשימוש בכוח האווירי במבצעים ובמלחמות על פני שימוש בכוחות היבשה. הטענה המרכזית בספר היא כי עדיפות זו התפתחה בעקבות שינויים חברתיים ופוליטיים, התפתחויות טכנולוגיות ותמורות שהתרחשו במאפייני המלחמה, באופי האויבים ובעוצמת האיומים שישראל מתמודדת עימם. על רקע שינויים...

המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית". יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...

התקיפה של מתקני הנפט בערב הסעודית, שאחד מהם, אבקאיק, נחשב לגדול מסוגו בעולם, הינה הפגיעה הקינטית החמורה ביותר במתקני נפט במפרץ מאז מלחמת המפרץ הראשונה, מבחינת היקף הנזק והמשמעויות הכלכליות שלה. האירועים חורגים הרבה מעבר לגבולות המלחמה בתימן ובמיוחד אם יסתבר מעל כל ספק שהתקיפה בוצעה משטחה של איראן. בנסיבות אלה יש לקחת בחשבון כי גם אם האיראנים אינם מעוניינים להביא להתדרדרות רחבה מול ארצות הברית, הם מוכנים לקחת סיכונים מעבר למה שעשו עד כה. זאת, בין השאר, מתוך הערכה שהן הנשיא האמריקאי והן הסעודים ומדינות המפרץ האחרות, אינם מעוניינים...