פרסומים

הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...

הפסגה השנייה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבין מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג-און, הסתיימה בפתאומיות וללא מסמך או הצהרה משותפים של שני המנהיגים. למרות ששני הצדדים לא יודו בכך, המשמעות של הצהרותיהם לאחר שהסתיימה הפסגה היא שהתהליך יוקדש מעתה יותר להפגת המתיחות מאשר לפירוק הגרעין – יעד שיישאר לא מציאותי בעתיד הנראה לעין. האופציות של ארצות הברית מוגבלות, שכן היעד שהיא הציבה כמעט בלתי אפשרי להשגה. יהיה עליה למצוא את הדרך להמשיך ולעבוד על היחסים הבילטראליים, לרבות על היציבות בחצי-האי הקוריאני ובכלל האזור, ובמקביל להפחית בהדרגה את...

הדינמיקה שלוותה את תגובת הנשיא דונלד טראמפ לפרסום הדו"ח השנתי של הערכת האיומים מטעם סוכנויות המודיעין האמריקאיות וקודם לכן ההתפתחויות סביב החלטתו של הנשיא טראמפ להוציא הכוחות מסוריה משקפות את דרכי הפעולה השכיחות כיום של הנשיא טראמפ אל מול ממשלו. תהליכים המתקיימים בשני מסלולים מקבילים: מצד אחד, הנשיא טראמפ מוביל באמצעות ציוצים בטוויטר מדיניות התואמת לגישתו על פי העניין; מצד שני, מערכות הממשל האחרות פועלות כדי להבטיח בקרת נזקים וניסיון לתת מענה ראוי למשמעויות הגיאופוליטיות הנגזרות מההחלטות של הנשיא. צפוי כי הלחצים הפנימיים שמולם...

קרבת הזמנים שבין תקיפת שדה התעופה הצבאי T-4 (בידי ישראל על פי הפרסומים) לבין תקיפת אזרחים בנשק כימי בדומא שליד דמשק על ידי משטר אסד, וההחלטה שנפלה כנראה בוושינגטון להגיב בתקיפת מטרות בסוריה – יצרה ברמה האסטרטגית התלכדות בין הסוגיות המרכזיות של נתיב ההתנגשות בין ישראל ואיראן: בסוגיית ההתבססות האיראנית בסוריה, השימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד עם ההשלכות על משטר אי-ההפצה של נשק להשמדה המונית, הסכם הגרעין עם איראן ואף בזירה רחוקה יותר העימות בין ארצות הברית וצפון קוריאה בסוגיית הגרעין. זוהי ההזדמנות עבור ישראל לראייה כוללנית...

ראש הממשלה מנחם בגין ניסח את הדוקטרינה הלא-פורמלית הנקראת על שמו, שעיקרה לא לאפשר למדינות עוינות לישראל והקוראות להשמדתה לפתח יכולות המכוונות לפיתוח נשק גרעיני שיופעל נגדה. עם זאת, התקיפות שביצעה ישראל נגד הכורים בעיראק (1981) ובסוריה (2007) אינן מצביעות בהכרח על דוקטרינה שלעולם תהיה תקפה. אויבי ישראל למדו את לקחיהן של תקיפות אלה והם מציבים כיום אתגרים קשים יותר בפני תקיפה. לכן, קברניטי מדינת ישראל בהווה בעתיד לא יהיו פטורים מניתוח מעמיק של יעדים וסיכונים אסטרטגיים בכל הקשר עתידי של תוכנית פיתוח והצטיידות של מדינות אויב בנשק גרעיני.

מכנס הביטחון השנתי במינכן עולה תמונה מאתגרת של סביבת הביטחון העולמית, שעיקרה השפעות עומק מואצות של אקלים, כלכלה, חברה וטכנולוגיה, תחרות ויריבות מורכבת בין המעצמות, ומשבר דחוף וחמור בקוריאה. סכנת העימות הגרעיני בקוריאה היא בליבת תשומת הלב העולמית. המזרח התיכון הוא מוקד קשב משני לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית, שרוב מעייניה נשאבים כעת למזרח אסיה, ומידת עניינה והשפעתה על הזירות הקרובות לישראל, בדגש על סוריה ולבנון, מוגבלת. עם זאת סוריה הפכה מזירת מלחמת אזרחים לזירה בה המעצמות ומדינות שכנות פועלות ישירות ועם פוטנציאל להתנגש בניהן....

הדילמה העיקרית בתחום של בקרת נשק גרעיני בעולם כיום קשורה לאתגר של התוויית מדיניות אפקטיבית, שמטרתה למנוע השגת נשק גרעיני על ידי מדינות חדשות הנחושות לפתח יכולת גרעינית צבאית. מדובר במדינות שהשיקו תוכניות חשאיות לגרעין צבאי בזמן שהיו חברות באמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני ( NPT ) — עיראק, איראן וצפון קוריאה, אך גם לוב וסוריה. אלה מדינות אשר הכחישו במפורש שהן פועלות להשגת יכולת גרעין צבאי אך בו בזמן הן ניצלו לרעה את חולשתם של סעיפי האמנה וקידמו תוכניות צבאיות. פעילות זו היוותה הפרה של ההתחייבות המפורשת להישאר בלתי גרעיניות, תוך העמדת פנים...

לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...

מידת הצלחתו של ביקור הנשיא טראמפ במזרח אסיה בתחילת נובמבר שנויה למחלוקת. טראמפ טוען להצלחה מסחררת, בעוד אחרים גורסים שמדובר בכישלון דיפלומטי שפגע במעמדה הגלובלי של ארצות הברית על רקע התחזקותה של סין. כך או אחרת הביקור צריך להימדד לפי היעדים אותם הגדיר טראמפ ושעמדו במוקדו: ההתמודדות עם הגרעין הצפון-קוריאני, שיתופי פעולה כלכליים, וניסוח הבנות לסחר הדדי הוגן של ארצות הברית עם מדינות האזור.

פגישת נתניהו-טראמפ בשולי עצרת האו"ם תתקיים על רקע המשבר בחצי-האי הקוריאני, וההקבלה הבלתי-נמנעת לתכנית הגרעין האיראנית. על ישראל לקיים דיאלוג רצוף ואינטימי עם וושינגטון לגבי האתגר האיראני, שיתבסס על הבנה הדדית של המצב האסטרטגי של בעלת בריתה במזרח אסיה. במסגרת הדיאלוג יש לגבש מענה משותף ומנגנון של המשך התיאום כדי לוודא ששתי המדינות מנצלות במידת האפשר את יכולותיהן מול יריביהן ומסתייעות בלקחים מהמשבר שהתפתח בחצי-האי הקוריאני כדי להבטיח מציאות שונה מול איראן.