בקרן אפריקה והים האדום – מרחב שחשיבותו הביטחונית-אסטרטגית לישראל התבלטה שוב בשנתיים האחרונות – מתבססת סומלילנד, מדינה עצמאית ופרו-מערבית, שאינה מוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית. מטרתה העליונה היא לזכות בהכרה בינלאומית ולבסס בריתות עם מדינות שיסייעו לה מול אויבתה: ממשלת סומליה של מוגדישו. בשנים האחרונות היא מכוננת קשרים הדוקים עם איחוד האמירויות וטייוואן. עליית ממשל טראמפ והימצאותם של בכירים במפלגה הרפובליקנית התומכים בהכרה בה מפיחים תקוות במנהיגי סומלילנד ועל רקע זה הוגברו מאמציה לזכות בהכרה, לרבות מול ישראל. במאמר זה נבחנת...
הגברת המעורבות של מדינות המפרץ באפריקה מביאה לידי ביטוי שאיפה לבסס מוקדי כוח והשפעה בזירה הגלובלית, תוך ניצול חלון ההזדמנויות שנפתח בעקבות הפחתה מסוימת במעורבות האמריקאית ביבשת. לצד שיתופי פעולה נקודתיים, התחרות המחריפה בין ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר על השפעה באפריקה יוצרת חיכוכים, בין היתר בסודן וקרן אפריקה, ומשקפת מאבק על הגדרת הסדר האזורי החדש. מבחינת מדינות אפריקה עצמן, מדובר במגמה כפולה: הזדמנות להשקעות אדירות ולתשתיות מודרניות, אך גם סכנה לתלות כלכלית ולמעורבות פוליטית חיצונית שעלולה להחריף חיכוכים קיימים וליצור חדשים....
בעוד תשומת הלב הישראלית מתרכזת בימים אלו בעיקר בסיוע שאיראן מגישה לגרורותיה במסגרת מערכת "חרבות ברזל", טהראן ממשיכה להרחיב את פעילותה ברחבי יבשת אפריקה, באופן שמגביר את האיום על האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של ישראל ביבשת זו. לאור זאת, על ישראל לגבש אסטרטגיה שתמנע מאיראן להגשים את יעדיה באפריקה.
באוגוסט 2022 נפתח במרוקו מוזיאון "בית יהודה" להנצחתה של מורשת יהודי טנג'יר. צעד זה מצטרף לפעולות נוספות שנקטה הממלכה במטרה לטפח אתוס של דו-קיום יהודי-אסלאמי ואשר הואצו בשנתיים האחרונות מאז חידוש יחסיה עם ישראל. מאמציה של מרוקו לטפח את מורשתה היהודית מונעים על ידי שיקולים תדמיתיים וכלכליים, אך יחסיה של רבאט עם ירושלים מושפעים גם ממעמדו הדתי של המלך, מוחמד השישי, ומהמחויבות הנגזרת ממנו לעניין הפלסטיני. לפיכך, במטרה לחזק את המגמות החיובית בקשרים עם מרוקו, על הממשלה החדשה בישראל למנף את הזיקה התרבותית-דתית בין שתי המדינות;...
צרכיה של מרוקו בפיתוח, לצד שאיפתן של חברות ישראליות לפעול מעבר לשוק המקומי, הופכים את שיתוף הפעולה בין המדינות לכזה שיכול להועיל לשתיהן במישור הכלכלי והמדיני כאחד ואף לקידום האינטרסים שלהן מול מדינות מערב ומרכז אפריקה.
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
ביקורו של מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז במרוקו לאחרונה, הוא הזדמנות להכניס מומנטום למערכת היחסים בין שתי המדינות, חצי שנה לאחר שהודיעו על חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהן. היד שהושיטה מרוקו לחמאס לא מכבר מטרידה, אולם ראוי לנתח אותה בהקשר לזירה הפוליטית הפנימית של מרוקו, ולרצונה של רבאט לראות את וושינגטון מכבדת את ההכרה האמריקנית בריבונות מרוקו בסהרה המערבית. על מנת להתקדם, יהיה על ישראל למקד את מאמציה בטיפוח שקט ושיטתי של קשרים עם הקהילה העסקית של מרוקו – פלח שחיוני להצלחת הנורמליזציה.
ממשלת האחדות הלאומית החדשה שקמה לאחרונה בלוב מעוררת אופטימיות זהירה לכך שהמדינה הצפון אפריקאית למודת הקרבות עשויה סוף סוף להתייצב, לאחר עשור של כאוס ועימותים. אולם, עדיין נותרו מכשולים רבים, וביניהם המעורבות המתמשכת של שחקנים חיצוניים בלוב, שהיא ביטוי לסכסוך אזורי רחב יותר בין מחנות מתחרים לצד מאבק מתמשך על השפעה בין רוסיה, אירופה וארצות הברית. חרף הקריאה הבינלאומית לכל הגורמים הזרים לסגת מלוב, שומרות טורקיה, רוסיה, מצרים ואיחוד האמירויות על דרגות שונות של השפעה במדינה. החודשים הקרובים, ובמיוחד ההתקרבות המתפתחת בין אנקרה לקהיר, יקבעו...
הירידה ההדרגתית שחלה בהיקף פיגועי ההתאבדות בשנים 2018 ו-2019 המשיכה גם בשנת 2020 בירידה של כ-14.5 אחוזים לעומת השנה הקודמת. רוב פיגועי ההתאבדות התרכזו בשלוש מדינות עיקריות: אפגניסטן, סומליה וסוריה. כן נרשמה ירידה חדה במספר הנפגעים. גם ב-2020 המשיכו ארגוני הסלפיה-ג'אהדיה להיות אחראים על רובם המכריע של פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם – ישירות ובעקיפין – כ-95 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות. בעשור הבא יתבהר האם מגמת הירידה שאפיינה את השימוש בפיגועי התאבדות בשנים האחרונות משקפת מיצוי של יתרונותיו של דפוס פעולה זה, או שמא היא תוצאה של...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
