פרסומים

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...

כמדי שנה, התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי מפרסמת את נתוני פיגועי ההתאבדות שבוצעו במהלך שנה קלנדרית ואת המגמות העולות מהם. גם בשנת 2017, טרור המתאבדים שימש כלי ללחימה בידי כוחות צבאיים למחצה בפעילותם נגד צבאות מדינתיים, בעיקר אך לא רק בידי לוחמי 'המדינה האסלאמית'. הארגונים המזהים עצמם כמשתייכים לזרם הסלפיה-ג'האדיה ממשיכים להוות הגורם המרכזי בהפעלת טרור המתאבדים, כשבראשם ניצבים עדיין כוחות 'המדינה האסלאמית' ושותפיה. נתון בולט הוא מעורבותן הגוברת של נשים, ובהן ילדות ונערות, בפיגועי ההתאבדות. ברור כי בשל...

במהלך ינואר 2016 התקיימה שורת פגישות בין הצמרת הפוליטית והביטחונית הסעודית לבין זו הפקיסטנית, בשתי המדינות. בפגישות חזרו והדגישו הפקיסטנים את מחויבותם לשמירת ביטחונה וריבונותה של ערב הסעודית. הסעודים מצדם רואים בפקיסטן, החולקת גבול בן 909 ק"מ עם איראן, נכס חשוב בריסון ההשפעה האיראנית. באמתחתם של הסעודים לגיטימציה דתית, כיסים עמוקים וגישה לכלכלת המפרץ. לפקיסטן הצבא המוסלמי הגדול ביותר, והיחיד בעל יכולת גרעינית, אשר ערב הסעודית רואה בו מכפיל כוח ומשענת לעת משבר. נראה כי הסעודים מאמינים, כי בהינתן פריצה איראנית לעבר נשק גרעיני,...

במאמר זה מוצגים האינטרסים הלאומיים והגיון הפעולה של פקיסטן בהתנהלותה מול ארצות הברית, ובמיוחד את שיתוף הפעולה ביניהן במסגרת המלחמה בטרור. כמו כן נבחן את המאבקים האזוריים בהם מעורבת פקיסטן –הסכסוך המר עם הודו ומערכת היחסים שלה עם סין.

חיסולו של אוסמה בן לאדן על ידי כוחות קומנדו אמריקאים בעיר אבוטבאד שבפקיסטן בתחילת מאי 2011, היווה שיא נוסף במתיחות המתמשכת בין ארצות הברית לפקיסטן סביב סוגיית הלחימה בטרור בכלל, ובאזור השבטי שבתחום ריבונותה של פקיסטן בפרט. עם זאת, בשלב זה שני הצדדים נמנעים מיצירת קרע בלתי ניתן לאיחוי וזאת בשל האינטרסים ההדדיים המובהקים שלהם: פקיסטן – הזקוקה לתמיכה הכלכלית של ארצות הברית והמבקשת למנוע את תמיכתה החד צדדית בהודו, יריבתה המרה, וארצות הברית – הזקוקה לסיוע פקיסטני מקיף בלחימה אל מול גורמי הטרור האזורי והבינלאומי

ב- 1 בדצמבר חשף הנשיא אובמה את הגישה החדשה של ממשלו ביחס למלחמות הניטשות בזירות אפגניסטן-פקיסטן (אפ-פק). כמי שנכנס לתפקיד עם מסר של שלום כלפי העולם המוסלמי, ההחלטה לא הייתה קלה עליו. עם זאת, לאור האסטרטגיות החלופיות שהוצעו בידי המעגל הפנימי שלו, דומה כי הוא בחר בחלופה מאוזנת באשר להמשך המערכה באפ-פק.