פרסומים



מאז תחילת המלחמה מפרסם האו"ם דוחות ועדכונים לגבי המצב ההומניטרי ברצועה, המעלים תמונה קשה של משבר תזונתי חמור ואף של רעב המתפשט ברצועה. דוחות אלה מתבססים על נתונים מספריים חסרים המגיעים ממקורות בעזה, שאינם משקפים את כלל הסיוע הנכנס לרצועה. האו"ם מצטט נתונים אלה ללא אימות וסימוכין, בהעדר שקיפות וללא כל התייחסות לנתונים שמפרסמת ישראל ולמאמציה ההומניטריים, תוך התעלמות מוחלטת ממעשי חמאס ואחריותו למצב בעזה. בכך יצר האו"ם בדיווחיו תמונה מסולפת של המצב ברצועה, ששימשה בסיס לטענות נגד ישראל על מניעת סיוע הומניטרי והרעבה מכוונת...

אחד מרכיבי העוצמה של ישראל הוא החיבור שלה למערכת הבינלאומית. חיבור זה נתון תחת סכנה. ישראל נמצאת בעיצומה של מערכה המתנהלת נגדה בזירה הבינלאומית, שחורגת בעוצמתה, הן בהיקפה והן בחומרתה, מהמתקפות המדיניות, התקשורתיות והציבוריות עליה, אשר התעוררו על רקע ובגין מבצעים צבאיים קודמים שניהלה. כתוצאה ממערכה זו ניכרת תופעת דמוניזציה של ישראל והתדרדרות במעמדה הבינלאומי. כשלון של ישראל להתמודד בהצלחה עם מערכה זו עלול להשליך על הכלכלה והביטחון הלאומי שלה, לפגוע בהשגת יעדי המערכה הצבאית, ולהסיגה לאחור בכל המישורים. כדי לבלום את המערכה נדרש שינוי...

במסגרת המאמצים שמובילה ארצות הברית להגיע בדרך מדינית לסיום הלחימה הנמשכת מזה כארבעה חודשים בין ישראל לחזבאללה, עלה על הפרק גם צורך בהתוויה מוסכמת של הגבול היבשתי בין ישראל ללבנון. ממשלת לבנון מעוניינת להכליל את סימון הגבול בהסדרה להפסקת אש ומיישרת קו עם חזבאללה, תוך קשירת הפסקת הלחימה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והצגת עמדת מקסימום קשוחה ביחס לסימון הגבול. צפוי כי המשא ומתן על הגבול היבשתי יהיה ממושך עקב מורכבותו והפערים הגדולים בין הצדדים, לפיכך לא נכון יהיה לקיימו תחת אש. עם זאת, במסגרת ההסדרה לסיום הלחימה ניתן לכלול הסכמה על אודות...

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – "הליכה בין הטיפות": הישענות על ארה"ב לצד מאמץ לקידום היחסים עם שאר המעצמות | המצב הנוכחי – תחרות מעצמות (ארה"ב-סין) ומאבק על הסדר עולמי; טכנולוגיה בליבת התחרות; פוטנציאל הסלמה (אוקראינה, טאיוואן); קושי בהשגת הסכמות ופעולה משותפת (אקלים, משברים גלובליים); המזה"ת נדחק בתיעדוף  | הפער באסטרטגיה הישראלית – מרחב תמרון מצטמצם בתווך שבין המעצמות, לצד פוטנציאל גדל בתוך המחנה המערבי; פער גדל בסדר היום ובתפיסות העולם בין ישראל למערב; שחיקה בהשפעה האמריקאית באזור; תמורות פנים-אמריקאיות עם...

המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

בעיכוב של שנה בשל מגפת הקורונה, התכנסה ב- 29 בנובמבר–3 בדצמבר 2021 בניו יורק במסגרת האו"ם הוועידה השנייה "לכינון אזור מפורז מנשק גרעיני וסוגי נשק השמדה המונית (WMDFZ) במזרח התיכון". למרות שוועידת האו"ם לא שימשה במה להשתלחות נגד ישראל, מעבר לקריאה לה להצטרף ל-NPT, ולמרות קבלת עקרון הקונצנזוס, ספק אם יש בהחלטה על הקמת הוועידה כמנגנון קבע עד להשלמת ניסוח אמנה לפירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית כדי לשנות את התנגדותה העקרונית של ישראל לעקרונות המנחים את הדיון בסוגיה. עם זאת, טוב תעשה ישראל אם תקיים הליך התייעצות עם...

אם 2020 תיזכר כשנת התפרצות הקורונה, שנת 2021 תהיה שנת ההתחסנות, אך העולם ימשיך להתנהל בצל המגפה. הקורונה לא תמוגר באחת אלא בדעיכה הדרגתית, שתלווה בגלי התפרצויות חוזרות. במחצית השנייה של השנה יתרחבו השפעות החיסון, יתייצב ממשל ביידן, ואולי גם ממשלה חדשה בישראל . בעיצומו של המשבר הגלובלי המערכת הבינלאומית מפולגת ומקוטבת, כשכל מדינה ממוקדת בצרותיה שלה. ממשל ביידן יידרש לשקם את ארצות הברית מבית ובמקביל את מעמדה בעולם, כשלפניו אתגרים רבים. התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין תמשיך להיות גורם מעצב מרכזי במערכת הבינלאומית. כלכלת אסיה תמשיך...