פרסומים

 מאז התחדשות הלחימה ברצועת עזה, החזית הפנימית העזתית מגלה סימני שינוי משמעותיים. תחושות זעם, ייאוש וערעור גובר באמון כלפי הנהגת חמאס, הן הצבאית והן האזרחית, מניחים תשתית להתקוממות פנימית שעשויה לטלטל את האיזון הפוליטי ברצועה. הסיסמה "החיים שלהם לא שווים יותר מהחיים שלנו" מייצגת שינוי תפיסתי מהותי ושבירת מחסום הפחד, כאשר המפגינים מרימים דגלים לבנים, סמל מובהק לכניעה. סימני שבירה ניכרים גם בלב גרעין חמאס, כאשר גוברים הדיווחים על עזיבתם של מפקדי השטח ועל החדירה המודיעינית של ישראל לשורות הארגון. על פי ניטור דיווחים תקשורתיים, התקיימו...

שוב עומדת שאלת המשך המלחמה ברצועת עזה במרכז המחלוקת הציבורית, כשהיא כרוכה לבלי הפרד בשאלת החטופים הנותרים שבידי חמאס. חילוקי דעות והערכות ביחס לעתיד, שהוא תמיד פתוח, לפחות בחלקו, הם לגיטימיים. כך גם ביחס להבדלים ערכיים שבבסיס קבלת ההחלטות, אשר ביחס אליהם לא יכולה להיות הכרעה אובייקטיבית – רק הכרעה לגבי מה מאמצים ומה לא, לאחר ששוקלים את כל האפשרויות וההשלכות, העובדתיות והמוסריות. לא קיים ביטחון שיש בשלב זה תוחלת להמשך המערכה ברצועת עזה – מדינית וצבאית – וייתכן שמדינת ישראל נקלעה למצב של lose-lose. ועם זאת, לפני קבלת החלטות קשות, הכרח...

במסגרת הרפורמות שעליהן הכריז אבו מאזן לאחרונה אישרה המועצה המרכזית של אש"פ את מינויו של חסין א-שיח' לסגן יו"ר הארגון – תפקיד שלא היה קיים עד כה. צעד זה הביא לידי ביטוי היענות מצד אבו מאזן ללחץ שהפעילו עליו מדינות ערב ובראשן ערב הסעודית וכן מדינות אחרות, ביניהן ארצות הברית, על רקע השלכותיה המורכבות של המלחמה ברצועת עזה וכן הזעם החריף שלו עצמו, לצד זה של מדינות ערב והתקשורת הערבית, כלפי חמאס. על כך נוסף ככל הנראה גם רצונו, בהתקרבו לגיל 90, למנוע כאוס ביום שאחריו. מוקדם עדיין לומר האם מינוי זה קובע למעשה את חסין א-שיח'...

המתיחות במהלך חודש רמדאן (אשר חל בין התאריכים 27 בפברואר עד 29 במרץ)  נובעת ממספר גורמים משולבים, המשפיעים על הדינמיקה הרגישה בין ישראל והפלסטינים. ראשית, החשיבות הדתית המוגברת של התקופה מביאה לעלייה ניכרת במספר המתפללים המוסלמים השואפים להגיע למקומות הקדושים, ובעיקר למסגד אל-אקצא. עלייה זו יוצרת אתגרים לוגיסטיים וביטחוניים משמעותיים. שנית, רמדאן מהווה זמן של התעוררות רגשית ודתית, המתבטאת ברגישות גוברת לכל אירוע או תקרית. שלישית, ארגונים קיצוניים משני הצדדים מנצלים לעיתים את אווירת המתח לקידום אג’נדות פוליטיות ולהסלמה מכוונת של המצב....

ממשלת ישראל אישרה לצה"ל לסיים את ההכנות ל"מרכבות גדעון" – תכנית לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס, ריכוז אוכלוסיית הרצועה בדרומה ועידוד הגירה ממנה. ביצוע התוכנית יהיה כרוך במחירים כבדים: הרג חטופים ואובדן מקום המצאם, לצד נפגעים נוספים לצה"ל; התרחקות האפשרות לממש את הנורמליזציה עם ערב הסעודית; החרפת השסע הפנימי בישראל עקב המחירים הצבאיים הצפויים והמתיחויות הפוליטיות שיחריפו בעקבות זאת; עלויות כבדות למשק; חשיפה גבוהה לסיכונים משפטיים ומדיניים, לצד השלכות מוסריות של פעולותיו הצפויות של צה"ל. כל זאת, כאשר ספק אם...

בחלוף כשנה וחצי של מלחמה ברצועת עזה, ישראל ניצבת בצומת דרכים ונדרשת לגבש אסטרטגיה רלוונטית ביחס לעתיד הרצועה. לפניה מנעד עגום למדי של חלופות, כולן בעייתיות במשמעויותיהן ובמידת התכנותן: עידוד "הגירה מרצון" – חלופה שהשלכותיה האסטרטגיות לא נבחנו לעומק בישראל ומידת האפשרות למימושה נמוכה; כיבוש הרצועה והטלת ממשל צבאי מתמשך – שעשויים להסב פגיעה קשה בחמאס, אך ללא יכולת להבטיח את מיגורו, ובמחיר סיכון החטופים הישראליים שבידיו ומחירים נוספים כבדי משקל וארוכי טווח לישראל; הקמת שלטון פלסטיני מתון ברצועה בסיוע בינלאומי וערבי,...

במכון למחקרי ביטחון לאומי נערכה סימולציה על מנת לבחון השלכות אפשריות למצב שבו ישראל, חמאס, ארצות הברית ושחקנים נוספים במזרח התיכון נמצאים בצומת החלטות בעקבות חוסר הסכמה אודות השלב השני של המתווה לשחרור החטופים. בסימולציה הומחשה המורכבות האסטרטגית של המצב ברצועת עזה, של תהליך המשא ומתן לשחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס ושל הדרך לסיום המלחמה. ארצות הברית שואפת להשיג הפסקת אש שתאפשר הסדר נרחב ותנסה לנווט את האירועים כך שיובילו לקידום ארכיטקטורה הסדרית אזורית ולגיבוש חזית ערבית מול איראן; מצרים, ירדן וערב הסעודית מעוניינות ביציבות...

בשבעה באוקטובר 2023, נפתחה נגד ישראל מתקפת פתע נרחבת מצד חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה. במהלכה, כ-6,000 מחבלים חדרו ליישובי העוטף ולבסיסי צה"ל במרחב, ובמקביל – שוגרו 4,300 רקטות אל לב העורף הישראלי. במתקפה נרצחו 1,163 ישראלים ונחטפו 251. מאז, צה"ל הכריע את היכולת הצבאית של חמאס – תקף מעל ל-44 אלף מטרות, חיסל כ-17 אלף מחבלים, בהם הנהגת חמאס, פגע בכ-90% מהמערך הרקטי שלו והשמיד כ-40% מרשת המנהרות. רוב החטופים חזרו הביתה, בעיקר במסגרת הסכמי חילופים, אך המשימה טרם הושלמה. לצד הישגים צבאיים ואסטרטגיים מרשימים,...

למרות שתפיסת ניהול הסכסוך הובילה לאירועי ה-7 באוקטובר, ישראל עדיין שרויה בתפיסת "ניהול סכסוך לעד". התנהלותה מובילה לשליטה בכל הממדים וההיבטים על האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית (ויתכן גם ברצועת עזה) –  מה שבפועל יהווה "מדינה אחת" בין הירדן לים. משום שמתווה 'שתי המדינות לשני עמים' ובמסגרתו מדינה פלסטינית עם ריבונות מלאה אינו בר יישום בטווח הזמן שניתן לצפייה, וכדי למנוע אפשרות להיווצרותה של "מדינה אחת", אינטרס ישראלי הוא שהרשות הפלסטינית תקבל סמכויות שלטון עצמי.  שהרי, הרשות היא כיום הרע במיעוטו...

גלי הביקורת הגוברים על חמאס בעקבות טבח ה-7 באוקטובר והנזק הרב שגרם לעניין הפלסטיני מקרבים לכוון הכרעה את הוויכוח בין הארגון לבין פת"ח. אבו מאזן מנצל את המצב ומנסה להאיץ רפורמות שבעבר דחה כדי למנוע את "חיסול" הבעיה הפלסטינית, קרי הסרתה מסדר היום, ולקבוע מה יהיה ביום שאחריו. המדינות הערביות שוחרות ההסדר והחותרות להדברות עם המערב רואות עין בעין אתו את ההתפתחויות. הן מייחלות להסתלקות חמאס וכוחותיו החמושים מרצועת עזה ומתנגדות לתכנית ההגירה של טראמפ. מדובר באנרגיה חיובית שנוצרה באזור בעקבות המלחמה, שישראל יכולה לנצל היטב...