פרסומים

מאמר זה ממסגר מחדש את המציאות הגלובלית הנוכחית: ארצות הברית לא עומדת בפני סכסוך אזורי, אלא מאבק מכריע על הסדר העולמי. חמש מדינות – רוסיה, סין, צפון קוריאה, איראן וקטאר – מאתגרות באופן מתואם את ההגמוניה האמריקאית, תוך שימוש בלוחמה כלכלית, קיברנטית וקוגניטיבית, דינמיקה שארצות הברית מתקשה לעיתים קרובות להבין במלואה. איראן, החוליה הפגיעה אך המסוכנת ביותר, מגיחה כאיום גרעיני שישנה באופן בלתי הפיך את מאזן הכוחות העולמי ויגביל את השפעת ארצות הברית. בעוד אירופה נדחקת במידה רבה לשוליים, ארצות הברית לבדה נושאת באחריות לפעול באופן נחרץ למען...

בנייר מדיניות זה מפורטת האסטרטגיה המומלצת לסיום המלחמה ברצועת עזה תוך השגת כלל מטרות המלחמה ושיפור מצבה האסטרטגי של ישראל. חלק ניכר מהעקרונות ודרך הפעולה המומלצים במסמך זה מצויים בהצעה הערבית-מצרית לסיום המלחמה, שהוצגה באפריל 2025, ואשר לא נדונה כלל על ידי ממשלת ישראל. מוצע לאמץ את עקרונות ההצעה הזו כבסיס למשא ומתן. במסגרתו, יש להוסיף את הדרישות לפירוק חמאס מנשקו ולהבטיח כי לא תתאפשר התעצמותו הצבאית. בעיקר יש למנוע את שילובו בעתיד של הארגון במערכת הממשל הפלסטיני.

בספרו צבא ההיי־טק וצבא הפרשים - כיצד ויתרה ישראל על צבא היבשה (2024), שנכתב בעיקרו לפני מלחמת ה-7 באוקטובר, ביקר תא"ל (במיל.) גיא חזות באורח נוקב את החשיבות ההולכת ופוחתת וההזנחה שהיו מנת חלקם של כוחות היבשה בצה"ל – דוקטרינרית ומבצעית – במהלך העשורים האחרונים. הוא ביקר את חלוקתו של צה"ל ל"צבא ההייטק" האליטיסטי המתבסס על חיל האוויר, חימוש מונחה מדויק ויחידות מיוחדות, מחד גיסא, ו"צבא הפרשים" המיושן כביכול – עוצבות היבשה שהן עיקר מניינו ובניינו של צה"ל – שנשאר מאחור, מאידך גיסא. ואולם, המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הראתה בעליל ש"צבא...

במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים. מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות...

השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו...

אנו מזמינים אתכם להביט וללמוד על אודות הנופלים באמצעות פרויקט הזכרון השנתי. להכיר פעם נוספת את האופן בו בבועתו של צבא העם משתקפת במניין חלליו

בפני ישראל שלושה נתיבים אסטרטגיים אפשריים להשגת מטרות המלחמה: כיבוש רצועת עזה והחלת משטר צבאי; מצור על הרצועה, כשחמאס מוחלש ומורתע: הסכמה לדון בהצעה הערבית לשיקום וייצוב הרצועה ולכינון שלטון חלופי בה. מבין השלושה, הנתיב הדיפלומטי – דיון בהצעה הערבית הוא היחיד העשוי לקדם את מטרות המלחמה במחירים נמוכים יחסית, אך משום  שהמתווה לא גובש ככזה שיוביל להרחקת חמאס מכל יכולת צבאית ברצועה הוא לא נדון כלל על ידי ממשלת ישראל. הדרתו של המתווה הדיפלומטי מותירה את ישראל בפני אפשרויות צבאיות בלבד, כאשר בשלב ראשון ישראל מפעילה לחץ צבאי לשם דחיקת...

בחינה אמפירית ופרספקטיבה היסטורית של איוש תפקידים משמעותיים במטה הכללי של צה״ל בחמישה העשורים האחרונים מצביעות על בולטות של הטיית הדמיון (Similarity Bias), הבאה לידי ביטוי במינוי שכיח במיוחד של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל. מדובר ב״שכפול אנושי״, כתוצאה מהעדפה של אנשים לקדם את הדומים להם. משום שאנשים דומים חושבים באופן דומה, מתאיינות החשיבה הביקורתית, המאתגרת והספקנית והשפעתה על תהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות בארגון. הקיבעון המחשבתי מוביל לחסינותה של הקונספציה, שהיא תבנית קוגניטיבית הכרחית לפירוש המציאות, בפני תיקוף ואתגור. עם כניסתו...

המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך סקר מיוחד[1] המבקש לבחון את עמדות הציבור לאור התפטרות הרמטכ"ל. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים עיקרי הממצאים: 74 אחוזים מהנשאלים בסקר זה מעידים כי התפטרות הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, אינה מסמנת לדעתם את סוף המלחמה, לעומת 12 אחוזים בלבד אשר סברו את ההפך. 14 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". בתשובה למכתב ההתפטרות של הרמטכ"ל, בו נכתב כי הוא "פורש בנקודת הזמן בה צה"ל רשם הישגים משמעותיים", 74 אחוזים מהנשאלים מאמינים כי צה"ל לא השיג את מטרות המלחמה. מנגד, 17 אחוזים מאמינים כי צה"ל אכן השיג את מטרות...

מאמר זה דן בדו"ח "ועדת נגל" לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, שהוגש לאחרונה לראש הממשלה, תוך השוואה לדו"חות שהגישו ועדות קודמות שעסקו בנושא ("ועדת ברודט" ו"ועדת לוקר"). הניתוח מעלה פגמים במנדט הרחב שניתן לוועדה, בלוח הזמנים שלה, בתוקף של חלק ממסקנותיה, הן בהיבטי תפיסה והן בבניין הכוח, וכן בהתעלמותה מנושאי יסוד קריטיים. אמנם, אימוץ המלצות "ועדת נגל" לא יביאו ל"עשור אבוד" בכלכלה הישראלית, כפי שקרה בעבר, אולם הפגמים היסודיים בדו"ח מעלים ספק ממשי בתוקף המלצותיה ובאפשרות...