דונלד ג׳יי טראמפ הוא נשיא ייחודי. עד כה הוא הוכיח עצמו כתומך נלהב של ישראל וכמי שמוביל מדיניות חוץ המשנה את המזרח התיכון ואת הזירה העולמית. בהנחה שמציאות שכזו לא תימשך בהכרח לאחר סיום כהונתו, יש לנתח מה המדיניות הישראלית הנדרשת עד היום שאחרי טראמפ, בהתבסס על השינויים המתהווים כיום במערכת העולמית, האזורית והישראלית-פלסטינית. נייר מדיניות זה מתאר את השינוי המתחולל במערכת האמריקאית ואת השפעותיו על יחסי ישראל-ארצות הברית, ומסוכם בהמלצה על מדיניות שתשפר את היציבה האסטרטגית הישראלית לאורך שנים. זאת, תוך ניצול זמן החסד הנוכחי והערכות לשינוי...
עתידה של תוכנית טראמפ בנוגע ל"יום שאחרי" ברצועת עזה, מעורפל ושברירי: השלב הראשון של התוכנית מומש חלקית (החזרת כל החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, וכן יישום הסדרי היערכות צה"ל בפרימטר ביטחוני מורחב – הקו הצהוב), בעוד חמאס שומר על שליטתו בלב הערים, פועל לדיכוי כל ביטוי של התנגדות לשלטונו ומפר את ההסכם תוך גרירת רגליים בנוגע לשחרור יתר החללים החטופים שבידיו וסירוב להתפרק מנשק.
אם מגמות אלו תמשכנה, נראה שהחלופה המיטבית לישראל היא להקים בשטחים שבשליטת צה״ל מרחב שלטוני פלסטיני חלופי – ממשלת טכנוקרטים, בזיקה...
יוזמת טראמפ לרצועת עזה, שקיבלה את תמיכתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל מדינות ערב, מהווה ניסיון חשוב לשבור את המבוי הסתום שאליו נקלעה ישראל במלחמתה בחמאס, ולעבור ממסגרת של עימות דו־צדדי למהלך רב־צדדי במעורבות ארצות הברית ומדינות ערב. כמו כן מסמנת היוזמה כוונה מבורכת לשלב את המעשה המדיני עם המעשה הצבאי, באמצעות שיקום הרצועה וטיפוח חלופה שלטונית ורעיונית לחמאס, כמאמצים חיוניים במסגרת אסטרטגיה רב-ממדית למיגורו של הארגון. היוזמה חיובית לישראל, בעיקר אם חמאס יקבל אותה, אך גם במקרה הסביר שידחה אותה. עם זאת, ניצול ההזדמנויות הגלומות בה...
מעמדה של ישראל בארצות הברית נקלע למשבר חסר תקדים. התמיכה המסורתית נשחקת משמעותית בקרב הדמוקרטים ואף בחלק מהרפובליקנים. המגמה בולטת במיוחד אצל הצעירים משני צידי המפה הפוליטית. סקרים מלמדים כי דעת הקהל כלפי ישראל מושפעת ישירות לרעה מהתנהלות ישראל במלחמה ומהמצב ההומניטרי ברצועת עזה. גם בקהילה היהודית, ובייחוד בקרב הזרמים הליברליים, ניכרת ירידה בתמיכה והתגברות הביקורת כלפי ישראל. מגמות אלו עלולות לפגוע בחופש הפעולה המדיני והצבאי של ישראל ולהציב איום ממשי על ביטחונה, שכן בנוסף, בעוד גוברת תלותה של ישראל בנשיא הנתפס כבלתי צפוי ובמפלגה...
ניצחון ממדאני בניו יורק – ניתוח והערכה
אבישי בן ששון-גורדיס,
מבט על, גיליון 2032, 26 באוגוסט 2025
זוהרן ממדאני, סוציאליסט דמוקרטי, ניצח בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית ניו יורק, אירוע שעשוי לבשר על שינוי רחב יותר בשורות המפלגה ועל תפנית מעוררת דאגה מבחינת ישראל. ניצחונו הופך אותו המועמד המוביל לניצחון בבחירות האמצע הכלליות בנובמבר 2026. ההנהגה הדמוקרטית הנוכחית עדיין מפגינה הערכה בסיסית לישראל ונכונות להגן עליה מפני ביקורת – גם כשאינה מסכימה עם מדיניותה – ועתידה להמשיך לעשות זאת עוד זמן מה. בין אם יזכה בראשות העיר ובין אם לאו, ממדאני מייצג דור צעיר יותר של מועמדים ובוחרים הרואים בישראל שחקן סורר ובעייתי ומזדהים...
על מה המהומה סביב גרינלנד?
פול וויסקו
מבט על, גיליון 2015, 16 ביולי 2025
נראה כי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נחוש לעשות את רכישת גרינלנד, האי העשיר במינרלים, לחלק מרכזי במדיניות החוץ האמריקאית. קמפיין הלחץ האמריקאי לרכוש את גרינלנד כבר הניע את הנהגת האי לפנות לשותפים חלופיים לדיפלומטיה והשקעות, כולל לסין. באופן אירוני, מאמצי ארצות הברית למנוע פלישה סינית לשוק המתכות המצוי בגרינלנד עלולים דווקא לדחוף את גרינלנד לעבר המעצמה שוושינגטון רוצה לדחוק. אם ארצות הברית תשתלט על גרינלנד, למרות האמנה הקובעת שהיא שותפת ההגנה העיקרית של גרינלנד, ייקבע תקדים מסוכן: מדינות המבקשות לשלוט בשטחים שנויים במחלוקת, דוגמת...
ממשל טראמפ מיקם את המאבק באנטישמיות במרכז מדיניות הפנים שלו, ומרבה להתמקד באקלים העוין כלפי סטודנטים יהודים וישראלים במוסדות להשכלה גבוהה. כחלק ממדיניות זו מפעיל ממשל לחץ על האוניברסיטאות לאמץ רפורמות בהקשר זה ובין היתר הוטלו קיצוצים חדים על מימון המחקר והגבלות על קבלת סטודנטים מחו"ל, וכן נעשו ניסיונות לגרש פעילים פרו-פלסטינים. למרות היקפה של בעיית האנטישמיות, תגובות הקהילה היהודית לאסטרטגיית ממשל טראמפ היו אמביוולנטיות. במאמר זה נבחנות הסיבות להסתייגות של הקהילה היהודית מגישתו של ממשל טראמפ, והוא מסוכם בהמלצות לגורמים ישראלים...
נסיגת ממשל טראמפ מהמאבק בהתערבות זרה – השלכות אסטרטגיות
דוד סימן טוב
מבט על, גיליון 2006, 7 ביולי 2025
חזרת דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר 2025 בישרה שינויים דרמטיים בהתמודדותה של ארצות הברית עם איומי השפעה והתערבות זרה בממד הדיגיטלי. הממשל נקט צעדים מהירים לפירוק מנגנונים ממשלתיים שהוקמו בשנים קודמות ואשר נועדו להגן על ארצות הברית מפני השפעה זרה עוינת. צעדים אלה – מפיטורי בכירים בשירותי הביטחון עד סגירת צוותים ייעודיים במשרדי ממשל – מעוררים דאגה לגבי יכולת המערב בכלל להתמודד עם מתקפת מידע מצד רוסיה, סין ואיראן, שכן היעדר מאמצי הגנה מכשירים את הקרקע להתפשטות גוברת של קמפיינים זרים להשפעה, שאף עלולים לחולל שינויים במאזן הכוחות הגלובלי....
"שלום באמצעות עוצמה": דרכה של ארצות הברית נגד האיום העולמי המתהווה
יעקב בנג'ו
מבט על, גיליון 1997, 24 ביוני 2025
מאמר זה ממסגר מחדש את המציאות הגלובלית הנוכחית: ארצות הברית לא עומדת בפני סכסוך אזורי, אלא מאבק מכריע על הסדר העולמי. חמש מדינות – רוסיה, סין, צפון קוריאה, איראן וקטאר – מאתגרות באופן מתואם את ההגמוניה האמריקאית, תוך שימוש בלוחמה כלכלית, קיברנטית וקוגניטיבית, דינמיקה שארצות הברית מתקשה לעיתים קרובות להבין במלואה. איראן, החוליה הפגיעה אך המסוכנת ביותר, מגיחה כאיום גרעיני שישנה באופן בלתי הפיך את מאזן הכוחות העולמי ויגביל את השפעת ארצות הברית. בעוד אירופה נדחקת במידה רבה לשוליים, ארצות הברית לבדה נושאת באחריות לפעול באופן נחרץ למען...
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – סבא"א – פרסמה שני דוחות מדאיגים לגבי תוכנית הגרעין האיראנית. האחד עוסק בפעילויות עבר של איראן באתרים לא מוצהרים לסוכנות, שלגביהן איראן לא נתנה הסברים מספקים. השני עוסק בסטטוס הנוכחי של התוכנית ומצביע על האצה בצבירת אורניום מועשר לרמה גבוהה, המאפשר לאיראן להעשיר לרמה צבאית עבור 10 פצצות גרעין בתוך ימים ספורים. שני הדוחות אמורים להידון בפורום הנגידים הקרוב, שיתכנס ב-9 ביוני. מסתמן כי ארצות הברית והאירופאיות יגישו הצעת החלטה הקובעת כי איראן מפרה את התחייבויותיה ל-NPT. החלטה זו תוכל להוות...
ישראל-ארצות הברית: מ"יחסים מיוחדים" ל"יחסים"?
שמעון שטיין
מבט על, גיליון 1989, 28 במאי 2025
המציאות הפנים-אמריקאית, האזורית והגלובלית עוברת בימים אלה שינויים דרמטיים. האם יחסי ישראל-ארצות הברית יישארו חסינים בפני התהפוכות והשלכותיהן המגוונות? האם מה שהיה הוא שיהיה (בכפוף להתאמות נסיבתיות)? האם נכסיותה של ישראל תגבר על משקל הנטל שהיא עלולה להיות עבור ארצות הברית? בתשובה לשאלות אלה, הכרסום הניכר בנדבכי "היחסים המיוחדים" – האתוס והאינטרסים המשותפים וכן סדקים בגשר המחבר בין הקהילה היהודית האמריקאית לבין ישראל – אינם מבשרים טובות.
הנשיא דונלד טראמפ סיים ביקור מדיני ראשון בכהונתו השנייה בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות הערביות, תוך סימון מדינות אלו כמרכזיות עבורו אישית, לא רק עבור ארצות הברית. תוצאות הביקורים מספקות למנהיגי המדינות המעורבות יכולת להפגין מפגש אינטרסים נרחב ובעיקר כאלה הנראים לעין. הביקורים, נוסף למהלכים במזרח התיכון, שנקט הממשל האמריקאי לאחרונה, יצרו תחושת הדרה של ישראל מהתרחשויות דרמטיות באזור. בין היתר, ניכר כי הנשיא וממשלו מאותתים שוושינגטון מבקשת לעצב מחדש את סדרי הבריתות האזוריות אף תוך הקטנת התלות בישראל ומדיניותה. מנהיגי מדינות המפרץ,...
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....