פרסומים

ב-8 בדצמבר צוין יום השנה לנפילת משטר אסד ועליית ממשלת המעבר בהובלת הנשיא אחמד א-שרע. למרות עברו הג’האדיסטי, א-שרע מבקש להצטייר כמנהיג לאומי, פרגמטי וממלכתי. עד כה, ממשלת המעבר קידמה צעדי ייצוב ופרוצדורות פוליטיות מהירות, הכוללות הקמת ממשלת טכנוקרטים ופרלמנט זמני, וכן ניסיון לבנות מחדש את הצבא הסורי. בעוד א-שרע גורף הצלחות ניכרות בשיקום יחסי החוץ של סוריה וזוכה להכרה בינלאומית ולגיבוי אמריקאי, בזירה הפנימית הוא מתמודד עם אתגרים רבים, ביניהם: מתיחות עדתית וקריאות לבדלנות, קיומן של קבוצות קיצוניות וג'האדיסטיות שמתנגדות לדרכו ומשבר כלכלי...

מאז עליית א-שרע לשלטון, קטר ממלאת תפקיד מרכזי בתהליך שיקום סוריה. התמיכה הגלויה של ארצות הברית והתיאום עם טורקיה מבססים את קטר כגורם מוביל בעיצוב הסדר הסורי החדש. היא פתחה מחדש את שגרירותה בדמשק, שלחה סיוע, השיקה פרויקטים תשתיתיים והשקיעה בתחום האנרגיה, הבריאות והתחבורה. קטר, המשלבת דיפלומטיה עם אסטרטגיה כלכלית "מלמטה-למעלה", מציבה למעשה חלופה למדינות המפרץ האחרות בהקשר ייצוב סוריה החדשה. עם זאת, מדיניות זו טומנת בחובה סיכונים: המצב הפנימי הרעוע בסוריה, ריבוי המיליציות, האיום הג'האדיסטי וסוגיית המיעוטים מציבים אתגרים לא...

ההתקוממות באזור א-סווידא בסוריה, שהתלקחה מאירוע מקומי שהתפתח לעימות רחב היקף, גררה מעורבות אזורית ובינלאומית ובעיקר הטילה צל כבד על אופי המשטר ותפקודו. במהלך מספר ימים התנהלו התנגשויות קשות בין מיליציות דרוזיות מקומיות לבין לוחמים מקרב שבטי הבדואים הסונים. כוחות הביטחון הסוריים נשלחו לאזור כדי להשיב סדר, אך כניסתם הובילה להסלמה וללחימה עצימה בינם לבין הדרוזים וגורמים חמושים אחרים. בתוך ימים ספורים נהרגו מאות בני אדם, תמונות וסרטוני זוועה של הרג וטקסי השפלה של המיעוט הדרוזי הופצו ברשתות. גם הפעם, כמו באירועי אפריל, ישראל התערבה צבאית...

מאז עליית המשטר החדש בסוריה, בראשות אחמד א-שרע, הממשלה בדמשק התבססה  במהירות כסמכות שלטונית רשמית, והיא מקדמת מהלכים לייצוב הזירה הפנימית ולשיקום קשרי החוץ של המדינה.  הממשל החדש שלח מסרים מרגיעים לעולם ולמדינות שכנות, ובמיוחד לישראל, המדגישים כי אין לו כוונה להמשיך עימותים צבאיים. בעוד הקהילה הבינלאומית נענתה בחיוב וניהלה עימו מגעים, התגובה הראשונית של ישראל – שניזונה מחששות ביטחוניים וטראומת מתקפת ה-7 באוקטובר – התמקדה בגישה צבאית וחד-צדדית. אך לאחרונה, הצדדים הודו כי מתקיימות שיחות ישירות בין סוריה לישראל ואף עלתה אפשרות לצרף את...

סוריה מצויה בתהליך מואץ של קבלה לקהילה הבינלאומית, הנוטה להעניק לגיטימציה למשטרה החדש בהנהגת אחמד אלשרע. כמדינה ערבית מוסלמית החולקת גבול עם ישראל, חשוב לבחון את קבלתה על ידי מצרים – המדינה הערבית המרכזית והשכנה החשובה ביותר לישראל. ביחסי מצרים-סוריה, שידעו עליות ומורדות לאורך עשרות השנים האחרונות, מסתמן כיום לראשונה פער אידאולוגי מהותי. אלא שלמרות החשדנות, מצרים נוקטת כלפי סוריה גישה פרגמטית, המדגישה תמיכה בעם הסורי, באחדות הריבונות הסורית וקבלתה של סוריה למערכת הערבית.   בחינת היחסים בין מצרים לסוריה עשויה לסייע לישראל לגבש...

ב-8 בדצמבר 2024 התרחשה בסוריה נקודת מפנה היסטורית, עם נפילתו של בשאר אל-אסד. ההתפתחות הדרמטית בישרה שלב חדש של חוסר ודאות ותקופת מעבר, רוויית סיכונים והזדמנויות. מוקדם עדיין להעריך לאן פניה של סוריה בטווח הארוך, אך נכון לעת הנוכחית ננקטו על ידי הנהגתה החדשה של המדינה, בהובלת הנשיא אחמד אל-שרע, צעדים ייצוב זהירים. עם זאת, התגובה הראשונית של ישראל – שניזונה מחששות ביטחוניים והטראומה של מתקפת ה-7 באוקטובר – התמקדה בגישה צבאית וחד-צדדית, העלולה להתעלם מהזדמנויות דיפלומטיות הגלומות במצב החדש ולקבע דפוסי סכסוך ישנים. במאמר זה נבחנים...

בעקבות עליית המשטר האסלאמיסטי בסוריה, מתהווה במדינה זו מציאות אשר תציב בפני ישראל סכנות והזדמנויות כאחת. איראן נדחקה מסוריה, אך צפויה לפעול לחידוש נוכחותה בה; טורקיה ממלאה תפקיד מרכזי בסוריה, התפתחות העלולה לגרום חיכוך מדיני וצבאי עם ישראל, ובתרחיש קיצון אף עימות צבאי. בה בעת, טורקיה היא כנראה הגורם היחיד, אשר יש לו מוטיבציה ויכולת לשגר לסוריה כוחות קרקעיים. לכן, טורקיה עשויה למלא תפקיד חיובי בייצוב סוריה ובצמצום הסכנה לפריצת מעשי איבה בינה לישראל. שיקומה וייצובה של סוריה יחייבו משאבים רבים ושתוף פעולה בינלאומי. לשם כך, מוצע להציג...

ב-8 בדצמבר, עם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, הכריזה ישראל על מבצע חץ הבשן בסוריה. במהלך המבצע, צה"ל פעל באזור החיץ והשתלט על שיא החרמון בצד הסורי. במקביל, התבצעו לפחות 136 תקיפות ישראליות במדינה, 65 אחוזים מהן התבצעו בחלקים המערביים של המדינה (דמשק, דרעא ולטקיה). על פי דובר צה"ל, תקיפות אלו הובילו, תוך 48 שעות בלבד, להשמדה של בין 70 ל-80 אחוזים מהיכולות הצבאיות של משטר אל-אסד. מפה זו מציגה את התקיפות הישראליות בסוריה במהלך מבצע חץ הבשן. בנוסף, המפה מציגה את אזורי השליטה במדינה ואת השחקנים השונים הפועלים בה, לרבות הכוחות...

בעקבות כניסתה הצבאית של רוסיה לסוריה בעיצומה של מלחמת האזרחים בספטמבר 2015, שתכליתה הייתה סיוע למשטר אסד, היא הפכה לכוח מדיני-צבאי דומיננטי ביותר בזירה הסורית. אך לאחר נפילת המשטר נמצאת רוסיה בעמדת חולשה מול כוחות המורדים, שעד לא מזמן הפציצה מהאוויר וכינתה אותם טרוריסטים. כעת היא תלויה בהם על מנת לשמור על ביטחון חייליה ואמצעיה הצבאיים הנותרים בשטח המדינה, ותולה בשלטון החדש תקוות באפשרות לשמר ולו חלק מנוכחותה בה. בתנאים אלה, רוסיה איבדה את מרבית יכולת השפעה – לחיוב ולשלילה – על האינטרסים הביטחוניים של ישראל בזירה הצפונית, ובהתאם על...

המהפכה בסוריה מציבה בפני ירדן מארג מורכב של אתגרים והזדמנויות. מצד אחד, הממלכה חוששת מחוסר יציבות בגבולה הצפוני, מהחלפת ההשפעה האיראנית בסוריה בהשפעה טורקית ומהשראה מהפכנית לאופוזיציה האסלאמיסטית הירדנית. מצד שני, היא מזהה סיכוי לחסימת נתיבי הברחות הסמים והנשק מסוריה לירדן, להשבת פליטים סורים השוהים בירדן למולדתם ולקידום שיתופי פעולה כלכליים עם שכנתה הסורית. לאור זאת, ירדן חותרת להיעשות שחקנית מרכזית בעיצוב עתידה של סוריה, תוך מינוף יתרונותיה הגיאו-אסטרטגיים. לישראל ולירדן מגוון אינטרסים משותפים בזירה הסורית, המצריכים את הידוק התיאום...

ההתפתחויות בסוריה מציבות בפני ישראל אתגרים חדשים אך גם הזדמנויות פוטנציאליות. מצד אחד, חוסר הוודאות לגבי מדיניות המשטר החדש בראשות א-שרע והמצב בשטח דורשים מישראל לשמר מוכנות צבאית גבוהה, להתמודד עם איומים מתהווים וחוסר וודאות אשר לכוונות השחקנים הרלוונטיים ובכללם טורקיה, ולבלום אפשרות של התבססות מחודשת של ציר איראן-חזבאללה בשטח המדינה. מצד שני, ההצהרות המרוסנות של א-שרע ביחס לישראל, וכן קיומם של גורמים מתונים וחולשת "ציר ההתנגדות" ורוסיה בשטח סוריה, עשויים לפתוח דלת ליוזמות דיפלומטיות. על ישראל להיערך לשני התרחישים – ייצובה...

הצלחת הכוחות המורדים בסוריה להביא להפלת משטרו של אסד הייתה רקע לטענות כי סין ספגה בכך מכה נוספת למדיניותה במזרח התיכון. הצלחותיה הצבאיות של ישראל במלחמתה בגורמי "ציר ההתנגדות" – חמאס, חיזבאללה – וגם בעימות עם איראן באוקטובר, הוצגו כבעיה למדיניותה של סין באזור, וזאת, לשיטת חלק מהפרשנים, משום שציר זה היווה עבור סין עוגן להגברת השפעתה המדינית-פוליטית בו. אולם, פרשנות זו שוגה הן בהבנת האסטרטגיה הסינית במזרח התיכון והן בהבנת חשיבות "הציר" לסין, גם בעבר וגם כעת. הנקודה הרגישה המשמעותית מבחינת סין היא סוגיית...