פרסומים

היחסים בין סין לאיראן עמדו לאחרונה למבחן במלחמת שנים-עשר הימים בין ישראל לבין איראן ובתקיפה האמריקאית על אתרי הגרעין של איראן ביוני 2025. ההצהרות הדיפלומטיות של סין תמכו מילולית באיראן, אך לא מעבר לכך. התקשורת בסין סיקרה את ביקורו של שר ההגנה האיראני בבייג'ינג ביוני והזכירה אפשרות לאספקת מערכות הגנה אווירית ומטוסי קרב לטהראן, הגם שסין הכחישה את עניין אספקתן של מערכות ההגנה. מכיוון שבייג'ינג נוקטת ככלל זהירות בשיתוף הפעולה שלה עם איראן בתחומי ביטחון, הגנה וצבא, רוב תשומת הלב הציבורית במערב ובמזרח התיכון נוטה להתמקד ביחסים שבין שתי...

ביולי 2024 נחשפה מעורבות סין בהעצמת מחאות אנטי-ישראליות בארצות הברית. במקביל לקשריה הדיפלומטיים והכלכליים עם ישראל, סין פועלת כך בגלוי, באמצעות כלי תקשורת רשמיים המציגים את ישראל וארצות הברית כאחראיות הבלעדיות לסבל ברצועת עזה וכמערערות יציבות, וגם בסתר, באמצעות קמפיינים של השפעה המפיצים נרטיבים אנטי-ישראליים ואנטישמיים. ברשתות החברתיות הופצו תאוריות קונספירציה בדבר ״שליטה יהודית״ בפוליטיקה, בכלכלה ובתקשורת בארצות הברית ואף הותקפו פוליטיקאים תומכי ישראל. אף שהמטרה היא פגיעה בארצות הברית, ישראל נפגעת מהשפעות הלוואי של העימות...

התנהלות מוסקבה ובייג'ינג, שהסתפקו בגינוי רפה למדי של התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן, עוררה גילויי ביקורת ואכזבה בטהראן. היא גם חיזקה באיראן את ההערכה כי יכולתה לסמוך על רוסיה וסין נותרה מוגבלת, במיוחד בתרחיש של עימות צבאי עם ישראל וארצות הברית. אף על פי כן, ברור כי אין לאיראן בעת הנוכחית תחליף להמשך השותפות המדינית, הכלכלית והביטחונית שלה (מוגבלת ככל שתהיה) עם רוסיה וסין, במיוחד לנוכח ההסלמה ביחסים בין טהראן למדינות אירופה. גם לרוסיה וסין, הרואות באיראן שותפה זוטרה בקואליציה מול המערב וארצות הברית, אין בשלב זה תחליף ממשי...

מאז ה-7 באוקטובר, סין הגבירה את תמיכתה בפלסטינים בזירה הבינלאומית, תוך הימנעות עקבית מגינוי חמאס, חזבאללה, איראן והחות'ים, ומסגור כלל מקרי ההסלמה במזרח התיכון כתולדה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במקביל היא ממשיכה לקיים קשרים כלכליים ודיפלומטיים עם ישראל, ואף להעמיקם. הסתירה בין השיח הגלוי להתנהלות בפועל ממחישה את הניטרליות המוטה שמאפיינת את האסטרטגיה של בייג'ינג באזור – מדיניות המאפשרת לה לשמר את יתרונותיה באזור תוך סיכון מינימלי.

מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, טאיוואן הפגינה תמיכה יוצאת דופן במדינת ישראל. על רקע זה התחזקו הקשרים ביניהן, הן ברמה הסמלית והן בפועל: טאיוואן סייעה לחברה האזרחית ולארגוני החירום בישראל והביעה עניין בלמידה מההתמודדות הישראלית עם אתגרים ביטחוניים וחברתיים. עם זאת, קיימות מגבלות משמעותיות ליחסים, ובראשן סוגיית היחסים עם סין, המכתיבה קשר בין ישראל לטאיוואן בדרגי ביניים ובנושאים מסוימים בלבד. משום כך, מומלץ שישראל תפתח גישה שתתמקד בשיתופי פעולה בתחום החוסן האזרחי, בעיקר במצבי חירום, תגביר את השיח בערוצי 1.5 ו-2 בהתבסס על בכירים לשעבר...

נראה כי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נחוש לעשות את רכישת גרינלנד, האי העשיר במינרלים, לחלק מרכזי במדיניות החוץ האמריקאית. קמפיין הלחץ האמריקאי לרכוש את גרינלנד כבר הניע את הנהגת האי לפנות לשותפים חלופיים לדיפלומטיה והשקעות, כולל לסין. באופן אירוני, מאמצי ארצות הברית למנוע פלישה סינית לשוק המתכות המצוי בגרינלנד עלולים דווקא לדחוף את גרינלנד לעבר המעצמה שוושינגטון רוצה לדחוק. אם ארצות הברית תשתלט על גרינלנד, למרות האמנה הקובעת שהיא שותפת ההגנה העיקרית של גרינלנד, ייקבע תקדים מסוכן: מדינות המבקשות לשלוט בשטחים שנויים במחלוקת, דוגמת...

בעוד שהמתיחות במזרח התיכון התגברה, סין בחרה להישאר בצד. אך למרות ביקורת על הפסיביות הפומבית שגילתה וחוסר השפעתה הישירה, נראה שסין השיגה לא מעט ממה  שרצתה – בלי להסתבך ולשלם מחיר – הן כלכלית והן דיפלומטית. במאמר זה נסקרים האינטרסים של בייג'ינג בהקשר המלחמה בין ישראל לאיראן ומאזן הרווח וההפסד של בייג'ינג עם סיומה.

סין, בהנהגתו של שי ג'ין-פינג, מקדמת שורת יוזמות גלובליות – הראשונה שבהן הייתה יוזמת החגורה והדרך (BRI), ובשנים האחרונות נוספו לה יוזמת הפיתוח הגלובלי (GDI), יוזמת הביטחון הגלובלי (GSI) ויוזמת הציוויליזציה הגלובלית (GCI). יוזמות אלו, לצד הרעיון של "קהילה בעלת עתיד משותף לאנושות",  אינן אלא חלק מאסטרטגיה רחבה לעיצוב מחדש של סביבתה הבינלאומית של סין ולקידום חזון סיני לסדר העולמי. מבחינת ישראל, נדרשות הבנה של החזון הבינלאומי שאותו סין חותרת לקדם, בין היתר באמצעות היוזמות, ומדיניות זהירה ומחושבת כדי לשמור על האינטרסים של ישראל...

שוק הענן במזרח התיכון מסתמן כזירה במאבק הגלובלי על השפעה טכנולוגית, שבמסגרתו מתחרות ארצות הברית וסין על השליטה בתשתיות דיגיטליות, קביעת סטנדרטים טכנולוגיים ועיצוב כללי המשחק שיקבעו את אופן זרימת המידע והנתונים. התרחבותה הטכנולוגית של סין במזרח התיכון עלולה להציב בהדרגה אתגרים גוברים עבור ישראל, אשר מחייבים גיבוש מדיניות אסטרטגית וטכנולוגית שתשמור על האינטרסים הישראליים לנוכח המגמות המסתמנות בזירה הטכנולוגית והגיאופוליטית.

מאמר זה סוקר ומנתח את המגמות בסחר בין ישראל וסין בשנת 2024, כשברקע מלחמת חרבות ברזל ומלחמת הסחר. שלוש התפתחויות בולטות בסחר לעומת שנת 2023: המגמה הראשונה היא עלייה של כ-20 אחוזים בייבוא מסין מ-2023 לאחר ירידה של 18 אחוזים מ-2022. ישראל ממשיכה לייבא יותר סחורות מסין מאשר מכל מדינה אחרת, ובשנת 2024 כשמינית (15 אחוזים) מכלל הסחורות המיובאות יובאו מסין; המגמה השנייה היא המשך הירידה בייצוא לסין: בשנת 2024 הייצוא לסין היה הנמוך ביותר מאז שנת 2014, והגדיל את הגרעון המסחרי מולה, שלראשונה עלה על 10 מיליארד דולר; המגמה השלישית היא עלייה...

סין מפעילה מאמצי השפעה על הציבור בישראל באמצעות שידורי הרדיו הבינלאומי של סין (CRI), פעילות השגרירות, הכוללת משלחות כתבים ופרסום מאמרים וראיונות בתקשורת, ושיתופי פעולה עם כלי תקשורת ישראליים. בעוד שסין פועלת לקדם נרטיבים המיטיבים איתה ברחבי העולם, חשוב שהציבור יידע להבחין בין מאמצי השפעה לגיטימיים למאמצים סמויים, שמקורם אינו ידוע, המיועדים לעיצוב התודעה הציבורית. לכן, על התקשורת הישראלית לבחון את מקורות המידע המגיעים מסין תוך שקיפות ובזהירות, תוך שמירה על איזון בין פתיחות להבנה מעמיקה של הגורמים הפועלים במרחב התקשורתי, ובה בעת להדק...

ביטחון המזון הוא אחד הנושאים החשובים ביותר על סדר יומה האסטרטגי של ממשלת סין, והנשיא שי ג'ין-פינג הציב כמטרה הסתמכות על ייצור מזון מקומי תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ונקייה. אולם, בין המציאות לבין היעד המוצהר מפרידה שורת אתגרים, ביניהם צמצום שטחים חקלאים, שיבושים בשרשראות האספקה, בעיות כוח אדם וטכנולוגיות מיושנות. אתגרים אלו מספקים הזדמנות לישראל להעמיק את שיתופי הפעולה עם סין בתחום החקלאות, משאבי המים והקיימות הסביבתית. לאור השפל באמון שבין המדינות, על ישראל, כמעצמה בתחום החקלאות והמים, להעמיק את שיתופי הפעולה עם סין בתחום שנחשב...