פרסומים

לאחרונה נחשפו מתחים מאתגרים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, בעיקר בהקשר להתייחסות לכשירות המבצעית של צה"ל נוכח הצעדים שנוקטים אנשי מילואים בכירים, בעיקר בחיל האוויר. מתחים כאלה אינם נדירים, אולם בהקשר למשבר הפוליטי-חברתי המעמיק, החדרתם לשיח בין הממונים על הביטחון הלאומי פוגעת קשות באמון ביניהם ובאמון הציבור בממשלה ובצבא. מדובר בתופעה הרסנית החייבת להיפסק לאלתר. האחריות לכך הינה על הדרג המדיני. השאלה כיצד אמור להתנהל הממשק בין הדרג המדיני לבין הדרג הצבאי – וכך גם לגבי השב"כ והמוסד – לא זכתה לתשובה סדורה ומלאה, מעבר...

הצבא בישראל הוא צבא ההגנה לישראל. ייעודו הוא הגנה על המדינה מפני איומים חיצוניים והוא לעולם כפוף לדרג מדיני שנבחר כחוק. צה"ל הוא לא צבא ההגנה על הדמוקרטיה, זה אינו תפקידו, קציני מילואים, בכירים ומוכשרים ככל שיהיו, אינם פרשנים חוקתיים ואינם אמונים מכוח חוקה שאיננה או חוק יסוד: הצבא, להגן על המשטר הדמוקרטי בישראל. החרד לדמוקרטיה הישראלית צריך להביא בחשבון את האפשרות שבעוד שכיום המחאה נגד השינויים המשפטיים שמובילה הממשלה מונהגת בין היתר על ידי משרתי מילואים, בעלי תפיסה ערכית מסוימת,  מחר תתפתח מחאה נגד הממשלה, שתובל על ידי אנשי...

איראן מבצעת בשנים האחרונות ניסיונות להחליש את ישראל מבפנים באמצעות הרשתות החברתיות. בשבועות האחרונים התגלו מספר רשתות שפעלו על רקע המחאה האזרחית נגד תכנית הממשלה למהפכה משפטית, תוך התחזות הן לתומכיה והן למתנגדיה. פעילות זו חותרת לנצל את המחאה האזרחית נגד תכנית "הרפורמה" שמקדמת הממשלה כדי להעמיק את הקיטוב והשסעים, הקיימים בישראל ממילא. איום ההשפעה הזרה מהווה אתגר לחוסן הלאומי ונדרש לתת לו מענה. במאמר זה מוצגים ניסיונות ההשפעה החשודים כאיראניים, כפי שבאו לידי ביטוי על רקע המחאה, ועקרונות מומלצים להתמודדות עימם.

מחאת אנשי המילואים והמשבר הפוקד את צה"ל ייבחנו במאמר זה משלוש זוויות: אי-התנדבות, הכלת המחאה, חוק הגיוס. מסקנת הניתוח היא כי גם אם נראה שמחאת אנשי המילואים נרגעה לכאורה, האיום באי-התנדבות למילואים עדיין בעינו והוא צפוי להתחדש אם תקודם בכנסת החקיקה לשינוי הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים במסגרת "הרפורמה" שמובילה הממשלה, או אם חוק הגיוס, בגרסה זו או אחרת, יגיע לחקיקה. הצבא חייב להישמר מניסיונות לגרור אותו למגרש הפוליטי, וחשוב שתטופל ההשפעה של מחאת אנשי המילואים על לכידות היחידות והמערך כולו.   

לא ניתן להתעלם מהשפעתה העצומה של מחאת המילואימניקים על הדיון הציבורי, על חוסן הצבא ולבסוף – על עצירתם (הזמנית עד כה) של תהליכי החקיקה שמובילה הממשלה. אחד המוקדים ששיקפו את מחאת המילואים הייתה הודעה של עשרות טייסים, שהבהירו כי אף שיגיעו לפעילות מבצעית, לא יגיעו לאימונים. בהמשך פורסמו מכתבים דומים של קצינים ביחידות נוספות. כמעט מידי יום דווח באחרונה על אודות יחידה נוספת המצטרפת למחאה, ששיאה הגיע בעקבות ההודעה על פיטורי שר הביטחון. מחאת אנשי המילואים הציתה ויכוח סוער בין שלוש עמדות: עמדה התומכת במוחים ובטענותיהם, עמדה הרואה במחאת אנשי...

תוכנית "הרפורמה המשפטית" של הממשלה, המצטיירת כתוכנית להפיכה משטרית, עוררה התנגדויות רבות. החשובה שבהתנגדויות הייתה של קצינים במילואים, שיצרו זיקה בין המשך השירות שלהם במילואים לבין הזהות הדמוקרטית של המדינה. בתגובה הופיעה טענת-נגד, שעיקרה כי הזיקה הזאת היא התבטאות פוליטית, שבהתאם לערך הממלכתיות של צה"ל כלל לא ראוי להעלות אותה. תכליתו של מאמר זה היא להפריך טענת נגד זו.

"אם מעמידים אותי במצב שבו אני מתבקש לבצע משהו שבעיני הוא בלתי מוסרי, לא אתי או לא חוקי, אני מאמין שיש לי דרך פעולה אחת בלבד, והיא להציג את עמדתי באופן הנחרץ ביותר, ואם עדיין אין ביכולתי לגשר על הפער, פשוט להתפטר" אדמירל סטנספילד טרנר, לשעבר ראש ה-CIA[1] הנהגה של מערכת ביטחונית מחייבת איתנות ועמידה בלחצים כבדים. אחד מהם הוא הצורך להישאר בתפקיד גם בתנאים קשים, על מנת להבטיח את יציבות המערכת ולשדר לפקודים כי מנהיגות משמעה המשך האחיזה בהגה ואי-נטישת התפקיד. לפיכך, מקרים של התפטרות מהפיקוד הבכיר הם נדירים. ועם זאת יש לשאול: האם...

האיום בסרבנות להתנדבות, שבעיני הדרג המדיני וחלקים גדולים בציבור ואפילו בקרב המשרתים בצה"ל נתפס כסרבנות לשמה, משמעותו היפוך יוצרות. הצבא, שלא מרצון הדרג הצבאי הבכיר ושלא מיוזמתו, אך בפירוש כתוצאה מניהול שגוי של ההתפתחויות בצבא בעקבות המשבר הפוליטי, הפך בעצמו שחקן פוליטי. יתר על כן, האיום בסרבנות התברר כמשפיע ביותר בזירה הציבורית במציאות של ויכוח אזרחי-פוליטי ערכי. האירוע וההתנהלות סביבו צילקו את הדמוקרטיה הישראלית, מכיוון שפגעו בקונצנזוס הציבורי לגבי הצבא ובמעמדו כא-פוליטי, וכרסמו לא רק ביחסי הדרגים אלא גם ביחסי צבא-חברה במדינה....

ההסלמה הרב-זירתית במהלך הפסח המחישה את התלכדות ציר ההתנגדות הפלסטיני, הנשען על חמאס והג'האד האסלאמי הפלסטיני, עם ציר איראן-חזבאללה. עיתוי ההסלמה גם קשור בזיקה הדוקה למשבר הפנימי בישראל ומשקף תעוזת יתר של אויביה ואת ניסיונם לבחון האם התרופף חוסנה כך שנוצרה הזדמנות לשינוי משוואת ההרתעה מולה. לנוכח שילוב גורמים אלה, ממשלת ישראל נדרשת לפעול להפחתת הקיטוב והמתחים בחברה ולהרגעת הזירה הפלסטינית, בהוכחת דבקות הלכה למעשה בסטטוס קוו בהר הבית. כך תוכל ישראל להתמקד בשלושה מישורי פעולה והם שיקום כללי המשחק מול חזבאללה בלבנון, ובחינה מחדש של...

לחצו כאן לקריאת עבודת המחקר המלאה של המכון בנושא ישראל ניצבת בפני צירוף של איומים חמורים על ביטחונה הלאומי, הרעה כלכלית בצילו של משבר כלכלי עולמי, וסדקים מתרחבים ביחסיה עם ארצות הברית. בה בעת החברה הישראלית שרויה בעימות פנימי חסר תקדים בשל קידום הרפורמה המשפטית, המעצים איומים אלה ופוגע ביכולת להתמודד אתם. בלי להידרש לתוכנה השנוי במחלוקת של הרפורמה, אין ספק כי מדובר בשינוי מרחיק לכת של כללי המשחק המשטריים והמשפטיים, הנתפס על ידי רבים כאיום ממשי על הדמוקרטיה ואשר מקודם במהירות הבזק בלי שתינתן הזדמנות אמיתית לגבש הסכמה רחבה. כתוצאה מכך...