פרסומים

הנשיא דונלד טראמפ סיים ביקור מדיני ראשון בכהונתו השנייה בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות הערביות, תוך סימון מדינות אלו כמרכזיות עבורו אישית, לא רק עבור ארצות הברית. תוצאות הביקורים מספקות  למנהיגי המדינות המעורבות יכולת להפגין מפגש אינטרסים נרחב ובעיקר כאלה הנראים לעין. הביקורים, נוסף למהלכים במזרח התיכון, שנקט הממשל האמריקאי לאחרונה, יצרו תחושת הדרה של ישראל מהתרחשויות דרמטיות באזור. בין היתר, ניכר כי הנשיא וממשלו מאותתים שוושינגטון מבקשת לעצב מחדש את סדרי הבריתות האזוריות אף תוך הקטנת התלות בישראל ומדיניותה. מנהיגי מדינות המפרץ,...

ביקור שערך בטהראן באפריל שר ההגנה הסעודי, חאלד בן-סלמאן, ופגישתו עם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאהי, נועדו לאפשר לערב הסעודית ולאיראן ליצוק תוכן בחידוש היחסים ביניהן במלאות לו שנתיים. הביקור התקיים על רקע השיחות בין איראן לארצות הברית, שתכליתן גיבוש הסכם לגבי סוגיית הגרעין ודיווחים על אודות תקיפה ישראלית ו/או אמריקאית אפשרית נגד מתקני הגרעין של איראן. לערב הסעודית ולאיראן כאחת עניין לשמר ולחזק את הקשר ביניהן, אולם בולט במיוחד רצונה של ריאד להרחיק את עצמה מכל קונפליקט באזור העלול לפגוע גם בה, באמצעות הידוק הקשר בינה לבין איראן.

הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה...

הדילמה הישראלית ביחס לקטר קשורה בכך שלאורך שנים קטר פגעה באינטרסים ישראלים, בעוד שמדיניותה ענתה על אינטרסים אחרים. דילמה זו מועצמת על-ידי חשיבות קטר עבור ארצות הברית. ויתר על כן, ללא הכרעת חמאס ומאמץ מדיני לביסוס חלופה פלסטינית במקומו, קטר עלולה לחזור ולהיות הכתובת לנעשה ברצועה. אולם, אם וכאשר חמאס יוכרע, ניתן יהיה לנתב את הסיוע הקטרי כחלק ממנגנון שיקום בין-ערבי בעזה. בכל מקרה, על ישראל לתאם מהלכים ביחס לקטר עם ארצות הברית כדי לא לפגוע באינטרסים אמריקאים, ועל מנת לנצל לטובתה את מנוף הלחץ האמריקאי על האמירות. 

עיון בהצהרת הסיכום שפורסמה בערבית מלמד כי מדובר בהצהרה בעייתית ביותר. בהצהרה, המאדירה את יכולת העמידה של העם הפלסטיני מול התוקפנות הישראלית וכוללת אמירות בוטות נגד "פשעי" ישראל, הפורום מרומם ומאדיר במשתמע גם את חמאס. זאת, למרות מס השפתיים באמירה נגד טרור ונגזרותיו, שאותם לא ייחס לחמאס, לחזבאללה או לפלסטינים בגדה המערבית. מבחינת ישראל, לקחי ה-7 באוקטובר, ולא רק הם, מחייבים להתייחס ברצינות למילים ולניסוחים ולחדול מניסיון לסבר את הגיונו של היריב. המשמעות המצטברת של הניסוחים מטרידה מאוד ואינה מבשרת על אודות שינוי או הפנמה של...

הכהונה השנייה של טראמפ כנשיא אינה צפויה להיות 'שידור חוזר' של מדיניותו כלפי המזרח התיכון בכהונתו הקודמת. זאת, לאור השינויים שהתרחשו באזור ובראשם הפיחות בעוצמת איראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה, מרכזיותה המחודשת של הסוגייה הפלסטינית והנכסיות הגוברת של מדינות המפרץ בתחרות הבין-מעצמתית. עמדתו הבסיסית החיובית של הנשיא טראמפ כלפי מספר משטרים באזור ואף יחסיו הטובים עם חלק ממנהיגיהם הם בעלי פוטנציאל לייצר מומנטום חיובי בנתיב הנורמליזציה הישראלית-ערבית. אלא שהמלחמה מול חמאס שינתה את שיקוליהם של שחקנים מרכזיים באזור לגבי הצורך בהסדר...

ביקור נשיא איחוד האמירויות הערביות, שיח' מחמד בן-זאיד, בארצות הברית בספטמבר 2024 ופגישתו עם הנשיא ג'ו ביידן נועדו לסמל פתיחת דף חדש ביחסים בין המדינות, שהתאפיינו במתיחות גם ואולי בעיקר בשל יחסיה המתהדקים של אבו-דאבי עם בייג'ינג, בין היתר בשיתוף הפעולה שלהן בתחום הבינה המלאכותית, דרך חברת G42 האמירותית. אם אכן יתממשו ההבנות שהסתמנו בסיום הביקור, בין השאר בנושא AI, עשויות להצעיד את היחסים בין המדינות לעידן חדש ולהשפיע לטובה גם על היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות.

על רקע המלחמה בין ישראל לחיזבאללה מסתמן מאמץ מצד קטר להעמיק את השפעתה בלבנון. מקורה של החשדנות הישראלית כלפי קטר הוא במדיניותה הלעומתית כלפי ישראל והלקחים מקשריה עם חמאס. עם זאת, יתכן שקיים מפגש אינטרסים בין ישראל לקטר בהקשר ללבנון על שום עניינן המשותף במניעת נפילה מוחלטת של לבנון לידי איראן וחזבאללה, גם בהקשר זה נדרש תיאום בין ישראל לארצות הברית, שקשריה עם קטר הם הדוקים.  

זירת הים האדום ממקדת תשומת לב גוברת על רקע מתקפות החות'ים והפגיעה שהסבו לחופש השיט העולמי בכלל ולמדינת ישראל בפרט. זאת בנוסף להשפעתם על זירה זו של סכסוכים מתעצמים נוספים, שישראל אינה מעורבת בהם במישרין, בסודאן ובסומליה. התעצמות הקונפליקטים במרחב זה מחדדת את ההכרה שרק באמצעות שיתוף פעולה רב-צדדי, אזורי ובינלאומי, ניתן יהיה להתמודד עם האתגרים הרלוונטיים לזירת הים האדום. שיתוף פעולה ביטחוני ובמקביל גם בתחומים "רכים", בין ישראל למדינות וארגונים באזור, הוא מסד לקידום אינטרסים ארוכי-טווח בכח ובפועל של כל הצדדים.

על ישראל לדבוק בעמדתה המסורתית, המתנגדת להפעלת מאגר דלק גרעיני עצמאי בערב הסעודית, עקב השלכותיו האסטרטגיות השליליות. ספציפית, יש מקום להתעקש על עמידה "בתקן הזהב" הגרעיני כפי שנקבע במקרה של איחוד האמירויות. אולם, אם קיימת כבר נכונות אמריקאית ואור ירוק ישראלי להתיר יכולת העשרה עצמאית בממלכה, בין היתר כצעד לקראת נורמליזציה ישראלית-סעודית, ראוי להציף לדיון הצעה חלופית שבמסגרתה יוקם בממלכה בנק דלק גרעיני אזורי, בפיקוח בינלאומי. לבנק הדלק יתרונות רבים על-פני בניית מפעל העשרה סעודי – בראש ובראשונה הוא עשוי להפחית מהמוטיבציה להרחבת...