למרות שכלכלת ישראל מציגה עמידות מרשימה ביחס לאירוע כמלחמת ״חרבות ברזל״, יש למלחמה מחירים כלכליים מצטברים מדאיגים מאד. בשנתיים האחרונות נרשמו ירידה ניכרת בצמיחה כלכלית ובתוצר לנפש, צמצום ההכנסה הפנויה של האזרחים ועלייה חדה ביחס החוב-תוצר. הימשכות המלחמה ברצועת עזה ובנוסף כיבוש העיר עזה יוסיפו עלויות עצומות לתקציב המדינה, שעלולות לערער את יציבות המשק ולהביא את מדינת ישראל לעוד עשור כלכלי אבוד. בנוסף לעלויות הישירות, סביר שהימשכות המלחמה תגרום לעלויות עקיפות, ביניהן הטלת סנקציות וחרמות על מדינת ישראל. ויתר על כן, בשנת 2024 כבר ניכר...
העברת האחריות לשיקום הרצועה לידי גורמים אזוריים מתונים, ובראשם ערב הסעודית ו/או איחוד האמירויות, עשויה להיות מוצא אפשרי לישראל מהמבוי הסתום שבו היא נמצאת ביחס למלחמה ברצועת עזה. ואולם, ממשלת ישראל איננה נענית בחיוב לדרישתן של אותן מדינות להציג מתווה ל"יום שאחרי" ברצועה, המוצגת כתנאי לנשיאה בנטל. גם נכונותן לעשות זאת מוטלת בספק עקב לחצים כלכליים וחשש שהשקעות ייהרסו בסבב עימות עתידי ברצועה. אופציה נוספת היא מעורבות קטרית, אך היא עלולה לסייע גם לחמאס להשתקם. הנכונות הפומבית מצד מדינות המפרץ להירתם לשיקום רצועת עזה נועדה להגביר...
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שיתקיים כשנה ושבעה חודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוא מועד ראוי לבחינה וניתוח של הנתונים על אודות חללי צה"ל ולמידה מהם. מאמר זה מציג נתונים על חללי צה"ל אשר מסרו נפשם במערכה זו, לזכרם ולכבודם.
הסיכונים לכלכלת ישראל עלו בשבועות האחרונים ועימם גם הסבירות למשבר פיננסי בישראל. כל זאת כתוצאה משלושה אירועים שהתרחשו במקביל: סיומה של הפסקת האש בעזה והחזרה ללחימה, אישור תקציב מדינה בעייתי לשנת 2025, ואי-היציבות הפוליטית שבאה לידי ביטוי בפיטורי שומרי הסף וחזרתה של המהפכה המשפטית. כל אלו מעלים סימני שאלה רבים בנוגע לאחריות הפיסקאלית של ממשלת ישראל בכלל ובנוגע למימון המלחמה בפרט.
דונלד טראמפ נכנס בסערה לתפקיד נשיא ארצות הברית. בשבועות הראשונים לנשיאותו נקט ממשלו סדרת מהלכים חסרי תקדים, שנועדו לעצב מחדש את ארצות הברית באמצעות שינויים חוקתיים, פוליטיים ומדיניים מרחיקי לכת, ואת מקומה של ארצות הברית בזירה הגלובלית, על ידי שינוי תנאיהם של בריתות והסכמים שבמשך שנים היו במרכזו של הסדר הדמוקרטי-ליברלי שהיא הובילה. רבים מהצעדים האלה עשויים להשפיע ישירות על מדינת ישראל, חלקם באופן שירחיב את אפשרויות הפעולה שלה אך חלקם הגדול עשוי לערער את יציבותן של מערכות בינלאומיות שעליהן ישראל נשענת.
מאמר זה דן בדו"ח "ועדת נגל" לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, שהוגש לאחרונה לראש הממשלה, תוך השוואה לדו"חות שהגישו ועדות קודמות שעסקו בנושא ("ועדת ברודט" ו"ועדת לוקר"). הניתוח מעלה פגמים במנדט הרחב שניתן לוועדה, בלוח הזמנים שלה, בתוקף של חלק ממסקנותיה, הן בהיבטי תפיסה והן בבניין הכוח, וכן בהתעלמותה מנושאי יסוד קריטיים. אמנם, אימוץ המלצות "ועדת נגל" לא יביאו ל"עשור אבוד" בכלכלה הישראלית, כפי שקרה בעבר, אולם הפגמים היסודיים בדו"ח מעלים ספק ממשי בתוקף המלצותיה ובאפשרות...
תקציב המדינה לשנת 2025 בהיקף של 607 מיליארד ש״ח אושר על ידי הממשלה ביום שישי ה-1 בנובמבר לאחר חילוקי דעות וויכוחים בקרב חברי הקואליציה. מטרתה המוצהרת של הממשלה הייתה להציג תקציב אשר יאפשר מחד גיסא לתמוך בצרכיה הביטחוניים הגדלים של המדינה ובאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה, ומאידך גיסא להקטין את הגרעון ולעודד צמיחה במשק. בפועל, נראה כי התקציב שאושר אמור לספק את המעטפת הכלכלית לצרכים הביטחוניים של ישראל, אך ספק רב האם הוא נותן מענה לצרכים הכלכליים הרחבים של המדינה. חוסר הנכונות לקיצוץ משמעותי בכספים הקואליציוניים ובסגירת משרדים ממשלתיים,...
בחודש העשירי למלחמת חרבות ברזל, ישראל נמצאת בצומת דרכים הן בהיבט המשך הלחימה ברצועת עזה והן בהיבט המערכה הרחבה יותר, מול איראן ו"ציר ההתנגדות", המעורבים ישירות בלחימה. לכל החלטה לגבי העתיד יהיו כמובן השלכות כלכליות משמעותיות וזאת במצב התחלתי שהגירעון הצפוי לשנת 2024 יעלה במידה ניכרת על התחזית שבבסיס תקציב המדינה הנוכחי, ולנוכח השפעת המלחמה על הוצאות הביטחון, הצמיחה במשק, ההשקעות הזרות בישראל, דירוג האשראי שלה ושאר פרמטרים קריטיים של החוסן הכלכלי. במאמר זה נבחנים שלושה תרחישים: המשך המצב הקיים; הסלמה בזירה הצפונית; הסדרה על...
מאמר זה בוחן את תוקף הטענה כי הענקת אישורי עבודה לפועלים פלסטינים מהגדה המערבית יוצרת סכנה ביטחונית לאזרחי מדינת ישראל. הניתוח מתבסס על מסד נתונים מקורי וחדש על אודות 153 הישראלים שנרצחו בתחומי הקו הירוק ובמזרח ירושלים מאז ה-1 בינואר 2007 עד ה-6 באוקטובר 2023. הנתונים מראים שב-17 שנים אלה נרשמו שלושה פיגועים שבוצעו על ידי מחבלים בעלי אישור עבודה, שבהם נרצחו ארבעה אנשים. 44 אחוזים מסך כל הנרצחים הישראלים נפגעו מירי רקטות או צלפים מתוך רצועת עזה ו-33 אחוזים נוספים נרצחו על ידי מחבלים בעלי אזרחות או תושבות ישראלית, המתגוררים במזרח...
הפסקת עבודתם בישראל של למעלה מ-140 אלף עובדים פלסטינים מהגדה המערבית בעקבות המלחמה שהכריז חמאס על ישראל וגלויי ההזדהות הרבים עמה מצד תושבי הגדה, מהווה נדבך נוסף בנטל הרובץ על הכלכלה הפלסטינית ועל יציבותה של הרשות הפלסטינית. כן פוגעת ההפסקה בכלכלה הישראלית, שלא הצליחה עד כה למצוא תחליף לעובדים אלה. ענפי הבניה והחקלאות, הנשענים עליהם, נקלעו למשבר. ממשלת ישראל מתקשה לקבל החלטות אשר לעתידם של העובדים הפלסטינים בשל הזעם הרב על הפלסטינים בכלל מאז טבח ה-7 באוקטובר. בחלוף כחמישה חודשים מפרוץ המלחמה ועקב חשש מהחרפת המתח הביטחוני ערב חודש...
