פרסומים

תקציר

מטרתו של מזכר זה להוות בסיס לחשיבה אסטרטגית על המשך קיומה ותפקודה של סוכנות אונר"א, המטפלת בפליטים פלסטינים החיים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. התפקוד ותפיסת ההפעלה של אונר"א דורשים התייחסות בשל אי־הצלחת הסוכנות ביישוב הפליטים הפלסטינים, וראיה לכך היא גידול אוכלוסיית המוטבים של הארגון מכ־700 אלף פליטים ערב הקמתה של מדינת ישראל לכ־5.5 מיליון פליטים בשנת 2020. הנושא ראוי למחקר ולהתייחסות בעת הזו בשל הפרספקטיבה הכרונולוגית המתאפשרת משבעה עשורים שזה עתה מלאו לייסוד אונר"א, ולאור ההתפתחות מ־2018 שלפיה הממשל האמריקאי, שהיה התורם הגדול ביותר לסוכנות, החליט להפסיק לממנה. ברקע: מציאות הומניטרית וביטחונית מורכבת באזורי הפעולה השונים של אונר"א, הטלטלה האזורית והשפעותיה על אוכלוסיית הפליטים הפלסטינים, הקיפאון בתהליך המדיני ומרכזיותה של סוגיית הפליטים בסכסוך הישראלי־פלסטיני... קרא/י עוד

מבוא: מדוע עכשיו ומדוע שוב?

בשנת 2020 תיכנס סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (UNRWA - UN Relief and Works Agency, להלן "אונר"א") לעשור השמיני לקיומה. לנוכח המורכבות במציאות ההומניטרית והביטחונית באזורי הפעולה השונים של אונר"א (בפרט ברצועת עזה, בלבנון ובסוריה), הקיפאון בתהליך המדיני, הטלטלה האזורית והשפעותיה על אוכלוסיית הפליטים הפלסטינים ומרכזיותה של סוגיית הפליטים הפלסטינים בסכסוך הישראלי־פלסטיני, יש מקום ואף חובה למבט רענן על הייעוד, המטרות והתפקוד של אונר"א במציאות הנוכחית...קרא/י עוד

פרק ראשון: רקע

ב־29 בנובמבר 1947 אישרה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה 181, שקבעה את סיום השלטון הבריטי בארץ ישראל המנדטורית ואת חלוקת הארץ לשתי מדינות נפרדות: מדינה יהודית ומדינה ערבית. ישראל קיבלה את התוכנית, אך העולם הערבי דחה אותה. ב־14 במאי 1948 הכריזה ההנהגה היהודית על הקמת מדינת ישראל, וזמן קצר לאחר מכן פלשו צבאות ערב למדינה. כתוצאה מהמלחמה שפרצה נעקרו וברחו מבתיהם מאות אלפי ערבים... קרא/י עוד 

פרק שני: סוגיות שדורשות התייחסות בתפקוד אונר"א

בשנת 1950, בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ושנה לאחר הקמת סוכנות אונר"א לטיפול בפליטים הפלסטינים, הוקמה הנציבות העליונה של האו"ם לפליטים (UNHCR). כעבור שנה, ב־1951, אושרה אמנת הפליטים על ידי 145 מדינות שהסכימו להגדרת מיהו פליט. מטבע הדברים, הקמת UNHCR הציפה את סוגיית מקומם של הפליטים הפלסטינים במסגרת פליטים חדשה זו. מדינות ערב, אשר היו נחושות להבטיח כי הסוגיה הפלסטינית תישאר על סדר היום של הקהילה הבינלאומית וראו בה מנוף להפעלת לחץ על מדינת ישראל הצעירה, התעקשו שפליטי פלסטין יישארו באחריות אונר"א. הטיעון שבו השתמשו היה כי הגדרה אוניברסלית של פליטים תעשה עוול לפליטים שזכותם לשיבה למולדתם כבר הוכרה על ידי העצרת הכללית. כיוון שכך, אמנת הפליטים כללה סעיף הקובע פרמטרים נפרדים עבור פליטים פלסטינים, באמצעות הניסוח: "אמנה זו לא תחול על אנשים שנכון לעכשיו מקבלים הגנה וסיוע מזרועות או סוכנויות של האו"ם שאינן הנציבות העליונה של האו"ם לפליטים"... קרא/י עוד

פרק שלישי: אונר"א לאן? חלופות אפשריות

בשל הבעייתיות המוסברת בפרקים הקודמים בהקשר להגדרת המשימה, הגדרת הפליטות ואופן התפקוד של סוכנות אונר"א, ובניסיון להיחלץ ממעגל הפליטות ההולך וגדל — וכן מתרומת אי־פתרון נושא הפליטים לליבוי הסכסוך הישראלי־פלסטיני — אנו רואים חשיבות בשרטוט חלופות עקרוניות למצב הקיים. מתוך תפיסה פרגמטית זו, פרק זה מצביע על ארבע חלופות (שלוש עקרוניות ואחת מודולרית), שאותן בחרנו והגדרנו על בסיס מאמצים או רעיונות שהועלו במהלך השנים בכל הנוגע לרפורמות אפשריות ונדרשות באונר"א. החלופות המוצעות לא הוצגו בהכרח ככאלו על ידי גורם כלשהו בעבר, והבחירה להציגן נשענת על ממצאי המחקר. לכל אחת משלוש החלופות הראשונות יתרונות וחסרונות, כשלמעשה אף לא אחת מהן יכולה לעמוד בזכות עצמה. בחרנו להציג חלופות אלו כדי להמחיש את הבעייתיות הכרוכה באימוץ חלופה המושתתת על היגיון אחד. החלופה הרביעית היא חלופה מודולרית, המשלבת יתרונות יחסיים של כל אחת משלוש החלופות הראשונות, ואשר אפשר "לתפור" אותה (tailor made) להקשרים השונים בהתייחס לכל אחת מזירות הפעולה של אונר"א ולהשפעה של ההתקדמות בתהליך המדיני, אם יתחדש ויתקדם. המודל המוצע הוא מודל עקרוני, שאת ההיגיון המארגן שלו ניתן לפתח ולהתאים לשיקולים ולסדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות ... קרא/י עוד

פרק רביעי: דיון ומסקנות

סוכנות אונר"א הוקמה על בסיס החלטה 302 (IV) של העצרת הכללית של האו"ם מדצמבר 1949. החלטת העצרת כיוונה להקמת סוכנות סיוע שתפעל במשך תקופה קצרה של שנתיים עד שלוש, משום שעד אז אמור היה לפוג מצב החירום שנוצר בעקבות המלחמה שהסתיימה בפברואר 1949, וכ־700 אלף פליטים שהועברו לטיפולה אמורים היו להיות מיושבים מחדש. באותן שנים אוכלוסיית הפליטים הפלסטינית היוותה רק חלק קטן מאוכלוסיית הפליטים בעולם בעקבות מלחמת העולם השנייה, אלא שברבות השנים ולהבדיל מאוכלוסיות פליטים אחרות שטופלו על ידי האו"ם, שמספרן צומצם במידה משמעותית, אוכלוסיית הפליטים הפלסטינית רק גדלה, וכיום עומד מספר הפליטים הפלסטינים בטיפול אונר"א על כ־5.5 מיליון... קרא/י עוד

נספחים לחצ/י להורדה