שתי וערב: המרוץ לעיצוב סוריה ביום שאחרי 'המדינה האסלאמית' - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על שתי וערב: המרוץ לעיצוב סוריה ביום שאחרי 'המדינה האסלאמית'

שתי וערב: המרוץ לעיצוב סוריה ביום שאחרי 'המדינה האסלאמית'

מבט על, גיליון 943, 20 ביוני 2017

English
אודי דקל
שיגור טיל על ידי כוחות איראניים לאזור דיר א-זור. 18 ביוני, 2017

ארצות הברית ואיראן מנסות לנצל את היחלשותה של 'המדינה האסלאמית' במזרח סוריה ונאבקות על השליטה בגבול סוריה-עיראק. ברובד האסטרטגי, זהו חלק ממאמץ של שתיהן לייצר רצף יבשתי שיאפשר להן ולבעלות בריתן לחלוש על הנכסים החיוניים שלהן במזרח התיכון: איראן בדרך לחיבור אפקי מטהראן, דרך בגדאד ודמשק ועד ביירות, וארצות הברית בדרך לרצף אנכי מטורקיה, דרך המדבר הסורי, ירדן ועד ערב הסעודית. הדבר עשוי להוביל להסלמה בין הצדדים, דבר התלוי במידה רבה בהתנהלות הרוסית בסוגיה. על ישראל לנצל את המצב ולפעול ביתר שאת בשיתוף פעולה עם ירדן לעיצוב מציאות רצויה עבורה בדרום סוריה.


לאחר סדרת מפלות של 'המדינה האסלאמית' בחודשים האחרונים, מתרבים הסימנים לנפילתה הקרובה בסוריה. השטח במזרח סוריה שיתפנה משליטתה של הישות הסלפית-ג'האדית מהווה את זירת המאבק העיקרית בין המאמץ האמריקאי למאמץ האיראני – שניהם מתנהלים במטרה לתפסו. בתחילת יוני החל השלב הסופי במתקפה לכבוש העיר א-רקה, בירת 'המדינה האסלאמית' בסוריה, על ידי הקואליציה בהובלת ארצות הברית, הכוללת כוח יבשתי משולב, כורדי (ברובו) וערבי – 'הכוחות הדמוקרטים הסורים' (SDF) – וכן סיוע אווירי של הקואליציה הבינלאומית עם מטוסים של ארצות הברית, מדינות המערב ומדינות ערב. מנגד, איראן ושלוחיה (Proxies) החלו גם הם, וביתר שאת, במהלך שתכליתו עיצוב סוריה ביום שאחרי נפילת 'המדינה האסלאמית'. כוחות הקואליציה הפרו-אסדית מנסים להרחיב את שליטתם באזור דיר א-זור ולשפר את גישתם לעיר א-רקה וסביבתה, בד בבד עם תפיסת נקודות מפתח לאורך הגבול הסורי-עיראקי.

התנגשות בין שני צירי השפעה

המרוץ לעיצוב הזירה הסורית, ובמרכזו בימים אלה המערכה לכיבוש א-רקה ולהבסת 'המדינה האסלאמית', כולל שני מאמצים אסטרטגיים מרכזיים:

האחד מובל על ידי איראן ותכליתו הכנת הבסיס לגשר יבשתי בשליטה שיעית ממזרח למערב, מאיראן דרך עיראק לסוריה וללבנון, באמצעות השתלטות של הזרועות האיראניות על נקודות מעבר מרכזיות בין עיראק לסוריה - מיליציות שיעיות עיראקיות (אל-חשד א-שעבי) בצד העיראקי של הגבול, וכוחות הקואליציה הפרו-אסדית, הכוללת את שאריות הצבא הסורי הנתון למרות הנשיא הסורי בשאר אל-אסד, חזבאללה ומליציות שיעיות, בצד הסורי של הגבול. יועצו של המנהיג העליון של איראן עלי ח'מנאהי לענייני אסטרטגיה, עלי אכבר ולאיתי, אמר כי "נוצר קשר בין הכוחות העממיים, כוחות ממשלת עיראק וצבאה לבין הכוחות המאוחדים בסוריה, ולמעשה זהו ניצחון אסטרטגי לבעלות הברית של איראן ולטבעת ההתנגדות אשר מתחילה בטהראן ומגיעה לעיראק, לסוריה, ללבנון ועד אל מול הציונים".

מנגד, הקואליציה שבהובלת ארצות הברית פועלת ליצור בלב המזרח התיכון חיץ מצפון לדרום, שינתק את הגשר היבשתי האיראני ואת ההשפעה האיראנית בסוריה, בלבנון, בירדן וממערב למפרץ הפרסי. תכליתו של מאמץ זה היא ליצור תווך ביטחוני, בשליטת בעלות הברית של ארצות הברית, מטורקיה בצפון דרך השטח המזרחי של סוריה, דרומה לירדן ובהמשך לערב הסעודית. בשבועיים האחרונים התרחשו כמה תקיפות של כוחות אוויר אמריקאים כנגד כוחות הקואליציה הפרו-אסדית בחלק הדרום-מזרחי של גבול סוריה–עיראק, באזור העיר הסורית א-תנף, המרוחקת כ- 18 ק"מ מהגבול הירדני. ארצות הברית הכריזה כי זה אזור מניעת חיכוך (De-confliction), הנתון להשפעתה, ולכן לא תסבול פריסה של כוחות אסד ושלוחים איראניים במרחב. ב- 18 יוני הופל מטוס קרב סורי באזור א-רקה במזרח סוריה, במסגרת החיפוי האווירי שארצות הברית מעניקה לכוחות הדמוקרטים הסוריים הנלחמים לשחרור א-רקה.

גורמים איראניים הסבירו כי פריסת הכוחות הנאמנים לאיראן בגבול עיראק-סוריה-ירדן נועדה לסכל את תכניתה של ארצות הברית לחלק את סוריה. לגרסתם,  אמריקה רוצה לחבר את החלק הצפון מזרחי של סוריה שבשליטת הכורדים לחלק הדרום מזרחי, בואך ירדן, ולכן הגבירה את הפעילות והתקיפות באזור א-תנף. מהקולות הנשמעים באיראן עולה כי מדובר במספר משימות: (1) הגנה על הדומיננטיות האיראנית בעיראק, על שרידות משטר אסד ועל העומק האסטרטגי האיראני, בגשר היבשתי מטהראן לבירות; (2) השמדת 'המדינה האסלאמית' בגבול סוריה–עיראק; (3) נטרול התכנית האמריקאית לפירוקה של סוריה; (4) מניעת השליטה במזרח סוריה של כוחות הנתמכים על ידי ארצות הברית. אין זה מקרי אפוא שאיראן בחרה להגיב על הפיגועים של 'המדינה האסלאמית' בטהראן, בשיגור שישה טילי קרקע-קרקע משטחה לעבר מטרה של 'המדינה האסלאמית' באזור דיר א-זור במזרח סוריה. בכך היא המחישה את יכולתה בתחום הטילים הבליסטיים, ומינפה את המסר: היא נלחמת ב'מדינה האסלאמית' ואינה חוששת לפעול בגזרה שארצות הברית פועלת לבסס בה את השפעתה.

עמדת רוסיה בהקשר זה אינה ברורה לחלוטין. הן משטר אסד והן מקורות במוסקבה מדווחים כי רוסיה שותפה למהלך של משטר אסד בסיוע איראן וחזבאללה במזרח סוריה. היומון הסורי אל-ווטן, המקורב למשטר, דיווח ב-8 מאי כי "לאזור המדבר הסורי הגיעו תגבורות עצומות של כוחות צבא סורים ורוסים, בנוסף לכוחות של העמיתים, לקראת מבצע להשתלטות על דיר א-זור והגבול העיראקי". במקביל נמסר על תאום בין גורמים אמריקאים לרוסים שנערך בירדן, וכי רוסיה פועלת למנוע חיכוך בין כוחות המשטר ובעלי בריתו לבין הכוחות האמריקאים, וחותרת להבנות עם ארצות הברית ועם ירדן בנוגע לאזור מניעת חיכוך ותקיפות הדדיות בדרום סוריה. בתגובה להפלת המטוס הסורי במרחב דיר א-זור הודיעה רוסיה "כי כל כלי טייס, מטוסים מאוישים ולא מאוישים, של הקואליציה הבינלאומית שיפעל ממערב לנהר הפרת, יזוהה כמטרה על ידי מערכות ההגנה האווירית הרוסיות", יש בכך מעין יצירת אזור אסור לטיסה בשליטה רוסית ממערב לפרת.

בהמשך למאבק השליטה בדרום מזרח סוריה פרסה ארצות הברית שתי סוללות משגרי רקטות רב-קניים ניידים מסוג HIMARS בבסיס הכוחות המיוחדים האמריקאים סמוך לעיר א-תנף. בתגובה, משרד ההגנה הרוסי הצהיר שכל הכנסת מערכות נשק זר לסוריה חייבת לקבל אישור של הממשל המרכזי בדמשק, ושהפריסה מעידה כי ארצות הברית אינה ממוקדת בלחימה ב'מדינה האסלאמית', כפי שהיא טוענת. בהמשך הואשמה ארצות הברית כי אינה מונעת מלוחמי 'המדינה האסלאמית' לחמוק מא-רקה לכוון דיר א-זור.

נראה כי הקואליציה הפרו-אסדית בהובלת רוסיה ואיראן עוקבת בדאגה אחר הפעילות האמריקאית בדרום ומזרח סוריה, אשר מלבד כינון אזור ביטחוני מיוחד מצפון לגבול ירדן–סוריה ותקיפת הכוחות התומכים במשטר אסד, היא כוללת הפעלת תשתית אימונים והכשרה לכוחות האופוזיציה למשטר אסד, פריסת כוחות מיוחדים אמריקאים מתוגברים במערכות ארטילריה, ובנוסף מטרייה אווירית של הקואליציה המערבית. בראייה איראנית, ואולי גם רוסית, זהו שלב חדש במערכה לעיצוב סוריה לקראת היום שאחרי 'המדינה האסלאמית', שתכליתו נטרול ההשפעה האיראנית בסוריה.

פוטנציאל להסלמה בין ארצות הברית לאיראן בסוריה ועיראק

בממשל טראמפ קיימים גורמים העוינים מאוד את איראן ודוחפים להרחבת המלחמה בסוריה, בבחינת הזדמנות להתעמת עם איראן בשטח "נוח". אותם גורמים העלו כנראה את הרעיון ליצור חיץ שיהיה בדומיננטיות אמריקאית מצפון לדרום במזרח סוריה ולהחזיק בו, כדי לחסום ולהכיל את השאיפות האזוריות של איראן. מנגד, מזכיר ההגנה ג'יימס מאטיס וראשי הצבא האמריקאי מתנגדים לפתיחת חזית רחבה נגד איראן ושלוחיה בסוריה, ורואים בצעד כזה סיכון שיפגע ביכולת לרכז מאמץ על מנת לקדם את המטרה העיקרית - פירוק 'המדינה האסלאמית' והבסתה. כן מבקשים ראשי הצבא האמריקאי, לפחות בשלב זה, להימנע מחיכוך עם רוסיה.

ובינתיים, איראן חותרת בנחישות לקידום יעדיה - יותר משחקנים אחרים במזרח התיכון. היא בודקת את גבולות ההתערבות האמריקאית, ללא כל יכולת לאמוד את עוצמת מחויבותה של ארצות הברית במרוץ להשתלטות על מזרח סוריה. לפיכך קיים פוטנציאל להסלמה בין ארצות הברית לאיראן בסוריה, העלולה לזלוג גם לעיראק – בין שזו תתרחש במתכוון או תתפתח כתוצאה מהערכה שגויה.

סיכום

המרוץ לשליטה בשטחים בסוריה נראה כיום כתחרות בין איראן וארצות הברית ביצירת שני צירים, כמעין שתי וערב - המאמץ האנכי האמריקאי (מצפון לדרום) מזה, המאמץ האופקי האיראני (ממזרח למערב) מזה. מדובר למעשה בשלב נוסף בעיצוב סוריה לקראת היום שאחרי 'המדינה האסלאמית'. עד כה, ניתן היה לראות בזירה הסורית לוח משחק מרובה פאות, כשכל תזוזה של כלי משחק בפאה אחת משליכה על מצבן של הפאות האחרות. תחילה רוסיה "סידרה" את כליה בפאה המרכזית-מערבית בלוח - מחלב לדמשק כולל גזרת החוף. בעקבותיה, טורקיה עיצבה את כוחותיה בפאה הצפונית, לאורך גבול סוריה-טורקיה, כולל מאמץ לשמור על האינטרסים שלה בחבל הכורדי. ארצות הברית, מצידה, אשר התמקדה בלחימה ב'מדינה האסלאמית' בעיקר בצפון מזרח סוריה, מנסה כעת לארגן מחדש את כליה בפאה המזרחית-דרומית של סוריה.

כיוון שכך, האזור הדרום-מערבי של סוריה, מדרעא לרמת הגולן, נותר פנוי לפעולה ולהשפעה של ישראל וירדן ועל השתיים להקדים ולפעול בטרם יהיה מאוחר. ישנם כנראה מגעים לגיבוש אסטרטגיה משותפת לישראל, ירדן וארצות הברית, שתכליתם למנוע השפעה איראנית ונוכחות של זרועותיה - בעיקר חזבאללה ומליציות שיעיות – בפאה הדרומית של לוח "המשחק הסורי". בנוסף, על ישראל וירדן להתארגן לקראת אפשרות שלוחמי 'המדינה האסלאמית', שנמלטים מצפון מזרח סוריה, יזלגו דרומה ויחברו לשלוחת 'המדינה האסלאמית' במשולש הגבולות בדרום רמת הגולן. יתר על כן, אל לישראל לשכוח את ההשפעה הרוסית בסוריה והצורך להגיע להבנות, לפחות חשאיות, עם מוסקבה בנוגע לכל מהלך בכיוון זה. אפשר שרוסיה הבינה זאת, ולכן העלתה הקואליציה הפרו-אסדית את עוצמת התקיפות - בעיקר מהאוויר - באזור דרעא במהלך השבועיים האחרונים. עם זאת, רוסיה מבינה כי לישראל יכולת היזק משמעותית בסוריה, ועל כן היא מעדיפה לקיים מערכת הבנות עמה, ומתייחסת ברצינות לחששותיה של ישראל.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הבריתסוריהעיראק והמיליציות השיעיות העיראקיותרוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.