ערב הסעודית: מונרכיה מזדקנת בעידן של שינוי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • מלחמה עם איראן
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • מלחמה עם איראן
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ערב הסעודית: מונרכיה מזדקנת בעידן של שינוי

ערב הסעודית: מונרכיה מזדקנת בעידן של שינוי

מבט על, גיליון 346, 19 ביוני 2012

English
יואל גוז'נסקי
נסיך הכתר הסעודי, נאיף בן עבדול עזיז, הלך לעולמו בבית חולים בז'נבה. מותו של נאיף, כבן 79, לא בא בהפתעה, שכן בשנים האחרונות היה חולה מאוד. נאיף הוכתר כנסיך הכתר רק בחודש אוקטובר 2011, לאחר מותו של הנסיך סולטן. המלך עבדאללה, במהלך מהיר שנועד למנוע חיכוכים מיותרים בצמרת ולשדר יציבות והמשכיות, מינה יורש עצר חדש בפעם השנייה בתוך תשעה חודשים.

נסיך הכתר הסעודי, נאיף בן עבדול עזיז, הלך לעולמו בבית חולים בז'נבה. מותו של נאיף, כבן 79, לא בא בהפתעה, שכן בשנים האחרונות היה חולה מאוד. נאיף הוכתר כנסיך הכתר רק בחודש אוקטובר 2011, לאחר מותו של הנסיך סולטן. המלך עבדאללה, במהלך מהיר שנועד למנוע חיכוכים מיותרים בצמרת ולשדר יציבות והמשכיות, מינה יורש עצר חדש בפעם השנייה בתוך תשעה חודשים.

    עם גיל חציוני של 25, אוכלוסייתה של סעודיה צעירה יותר מאשר הממוצע העולמי. אך גילה של הנהגת הממלכה אינו מלמד על כך. בראש הפירמידה המלכותית של סעודיה עומדת הנהגה מבוגרת מאוד, ולהזדקנות ההנהגה עשויות להיות השלכות גיאו-פוליטיות. בפרט, גילו המתקדם ובריאותו הרופפת של המלך עבדאללה צריכים להעלות חששות ביחס לעתיד יציבותה של ענקית הנפט אל מול איראן והזעזועים הפוקדים את העולם הערבי.

    משפחת המלוכה עושה את ההכנות לקראת העברת השלטון בממלכה לידיו של שר הביטחון, הנסיך סלמן, בן ה-77, אחיו של נאיף. בחודש נובמבר 2011, מונה המושל האזורי של ריאד לשעבר לשר הביטחון, והחליף בתפקידו זה את נסיך הכתר דאז, סולטן, במהלך שסימן, כי הוא היורש המיועד. סלמן הוא היורש הבכיר האפשרי היחיד שמצבו הבריאותי מאפשר לו לעבוד. אך אפילו בריאותו של הנסיך סלמן רחוקה מלהיות מושלמת: הוא עבר ניתוח בעמוד השדרה בארצות הברית (בשנת 2010), לקה בשבץ אחד לפחות, ואחת מזרועותיו אינה מתפקדת בצורה מלאה (למרות טיפולי פיזיותרפיה). התקשורת הסעודית הרשמית עסוקה לאחרונה בהכשרת הקרקע לעלייתו של סלמן לשלטון, מתוך רצון להדגים המשכיות שלטונית. כלי התקשורת הסעודיים "מוכרים" את שר הביטחון כאדמיניסטרטור מוכשר שיוכל לשמש מתווך ליישוב מחלוקות בין בני המשפחה וכן לטפל במדיניות החוץ.

    נאיף קנה לעצמו מוניטין של שמרן הדוגל בקו נוקשה. הוא היה נחשב כקרוב יותר מרבים מאחיו לממסד הדתי הווהאבי רב העוצמה, המעניק לגיטימיות למשפחת המלוכה, ולעיתים פעל להענקת יד חופשית יותר למשטרה הדתית האוכפת חוקים חברתיים נוקשים. הוא כיהן כשר הפנים, היה מופקד על הכוחות לביטחון פנים מאז 1975, ונודע בפעילותו התקיפה נגד המיעוט השיעי בממלכה, ונגד ארגון אל-קאעדה לאחר התקפות ה-11 בספטמבר 2001. מאוחר יותר טען, כי הציונים הם האחראיים להתקפות אלה.

    ככלל, העדר השקיפות ביחס להמשכיות השלטונית בסעודיה התניעה חרושת שמועות ביחס לזהות יורשו של המלך עבדאללה בן ה-89, אשר אינו עובד על בסיס יומי מזה שלוש שנים לפחות, ואשר עבר שלושה ניתוחי גב בפרק זמן של שנה. עבדאללה מגיח אל מחוץ לארמונו רק לעיתים נדירות, ופגישותיו הקצרות עם מבקרים נועדו בעיקר למטרות צילום לצרכי כלי התקשורת הממלכתית הסעודית, המזוהים עם השלטונות. בית המלוכה יוצא מגדרו להקרין דימוי של עסקים כרגיל.

    נושא ההמשכיות השלטונית אינו נטול סיכונים, ולו רק בגלל שרוב בניו החיים של אבן סעוד סובלים מבריאות רופפת, בעוד שכל יתר המועמדים הם חסרי ניסיון בניהול הממלכה. כמו כן, תהליך העברת השלטון מלווה במאבקים קשים, המתרחשים לרוב מאחורי הקלעים, ומקשים לנבא כיצד ייראו פניו של המשטר הסעודי בשנים הקרובות.

    לפני פרוץ האביב הערבי, דבר לא הגביל את משך הכהונה של שליטים ערביים למעט אורך חייהם עצמם. באחד מהאזורים הכי פחות יציבים בעולם, הם אלה שעדיין מספקים פסאדה של יציבות. בטווח הקצר, מותו של נאיף אינו צפוי לעורר שינויים גדולים במדיניות הנפט והחוץ הסעודית. עם זאת, אפילו מראית עין זו של יציבות איננה בטוחה עוד, בהתחשב בגילם המתקדם של השליטים ובסכנה שהתחלופה הצפויה של המשמרת השלטונית הנוכחית תחתור תחת היציבות. המקרה הסעודי ייחודי רק במובן זה שהמקומות הקדושים לאסלאם נמצאים בגבולותיו, הוא נושא הדגל של המחנה הערבי הסוני, והוא המחזיק בעתודות הנפט הגדולות בעולם.

    עד כה, השמירה על יציבות שלטונית הייתה מקושרת להעברת השלטון מאח לאח, ולאו דווקא מאב לבן; מצב זה הבטיח בחירה ביורש בעל ניסיון בניהול הממלכה, אך גם יצר מאגר מזדקן של יורשים אפשריים. כפועל יוצא מכך, הוחלט כבר בשנת 1992, בחוק היסוד של הממשל, כי ניתן יהיה לבחור יורש גם מבין נכדיו של אבן סעוד.

    בטווח הארוך, הממלכה אינה יכולה להתחמק מתרגום החוק למעשה. אך העברת השלטון עשויה להיות לא פחות מסובכת כאשר הכתר ידלג דור נוסף, לאחד מנכדיו של אבן סעוד. איזון בין האינטרסים של אגפי המשפחה השונים, ילדי המלכים הקודמים ושל הנסיכים, צפויה להיות משימה עדינה. מבין הנכדים הבולטים ניתן להזכיר את שמותיהם של מושל מכה, הנסיך חלאד אל-פייסל, בנו של המלך פייסל המנוח, ואחיו של שר החוץ. עם האחרים נמנים מושל המחוז המזרחי, הנסיך מחמד בן פאהד, ראש המשמר הלאומי, הנסיך מיטב בן עבדאללה, וסגן שר הפנים, הנסיך מחמד בן נאיף. למוחמד, כוכב עולה, המשמש שר הפנים בפועל והמופקד על המלחמה בטרור, קשרי עבודה טובים עם מקביליו בארצות הברית.

    כחלק מרצונו להגביל את כוחו של ענף אל-סודירי במשפחה, אך גם כדי להבטיח העברת שלטון חלקה בהסכמה, הקים המלך עבדאללה בשנת 2006 את "מועצת הנאמנים". לקבוצה, המונה שלושים וחמשה חברים, הסמכות למנות מלך בנסיבות כמו מוות של המלך השולט, מותם בזה אחר זה של יורש העצר ושל המלך, ומחלה או נכות אחרת המונעת את המשך תפקודו של המלך.

    יכולתה של סעודיה לשמש כמשקל נגד לעלייתה של איראן וכמשענת של כוח למדיניות האמריקאית באזור קשורה בקשר הדוק ליציבותה של משפחת המלוכה, ולצורך לנהל את חילופי הדורות בשלטון בצורה חלקה. העובדה כי גם המלך עשוי למות בעתיד הקרוב עלולה לקרוא תיגר על מוסדות חדשים שנועדו לשמור על ההמשכיות השלטונית. האתגרים הניצבים בפני הממלכה מחייבים העברת הכתר לנסיך מהדור השלישי, שיפעל להתאמת הקצב והכיוון של הרפורמות הפוליטיות והחברתיות הנדרשות באופן שיאזן בין מסורות אסלאמיות שמרניות לבין הצרכים הגדלים והולכים של אוכלוסיה צעירה.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסעודיה ומדינות המפרץ
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
Shutterstock
נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: אינטרסים, אתגרים וסיכויי מימוש
הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה ישראלית-סעודית ובהשפעתם הישירה או העקיפה, השלילית או החיובית של בעלי האינטרסים על התהליך ועל הסיכויים להבשלתו.
12/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • מלחמה עם איראן
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.