עופרת יצוקה: התגובה הערבית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על עופרת יצוקה: התגובה הערבית

עופרת יצוקה: התגובה הערבית

מבט על, גיליון 86, 4 בינואר 2009.

English
אפרים קם

ביום התשיעי למבצע "עופרת יצוקה", נמשכים ברחבי העולם הערבי והמוסלמי גילויי זעם ומחאה על הפעולה ועל הפגיעה בפלסטינים. גילויים אלה משתקפים בהפגנות רחוב גדולות, בשידורים ופרסומים בתקשורת ובהצהרות מפי דוברים ממשלתיים ואישי ציבור, שבהן חוזרת הקריאה להפסקת הפעולה לאלתר ולהסרת המצור מעל הרצועה. המחבר בוחם ומנתח את התגובות של מדינות ערב ואת משמעויותיהן.


תמונת התגובה הערבית למבצע

ביום התשיעי למבצע "עופרת יצוקה", מסתכמת התגובה הערבית למבצע בהתפתחויות כלהלן: ברחבי העולם הערבי והמוסלמי נמשכים גילויי זעם ומחאה על הפעולה ועל הפגיעה בפלסטינים. גילויים אלה משתקפים בהפגנות רחוב גדולות, בשידורים ופרסומים בתקשורת ובהצהרות מפי דוברים ממשלתיים ואישי ציבור, שבהן חוזרת הקריאה להפסקת הפעולה לאלתר ולהסרת המצור מעל הרצועה.

הפגנות התמיכה בחמאס מעודדות בעיקר על-ידי ממשלות איראן וסוריה, וכן על-ידי חזבאללה בלבנון. ואולם הן בולטות גם במצרים, שם עומדים מאחוריהן "האחים המוסלמים", ובירדן – שבה הן מאורגנות כנראה על-ידי גורמים אסלאמיים ופלסטינים. ההפגנות נועדו ליצור לחץ על שני המשטרים להקשיח את עמדתם כלפי ישראל (בשתי המדינות נשמעו קריאות לבטל את הסכמי השלום עמה). עד כה ההפגנות לא יצאו מגדר שליטה, ויש ביכולת המשטרים להתמודד עמן. ואולם מחשש להידרדרות פנימית ראו המשטרים צורך לאפשר להמונים "להוציא קיטור" ולהסתייג בפומבי מהפעולה הישראלית.

בין הממשלות הערביות, בולטת עמדתו של המשטר המצרי. מצד אחד, המצרים גינו את פעולת צה"ל, דרשו את הפסקתה המיידית ללא תנאים מוקדמים, והבהירו שמטרתם היא להפעיל לחץ בינלאומי על ישראל להפסיק את הפעולה ולהביא לפתיחת כל המעברים בין הרצועה לישראל. מצד שני, מצרים הטילה במפורש את האחריות להידרדרות ולתוצאותיה גם על החמאס, ודחתה את דרישת החמאס לפתוח את מעבר רפיח, אלא אם השליטה בו תהיה בידי הרשות הפלסטינית ומשקיפים אירופיים, ברוח הסכם המעברים מ-2005. מובארכ גרס גם שלא ניתן להכניס סיוע לעזה ללא פיקוח ישראלי. גם התקשורת הממסדית המצרית תוקפת את החמאס, כשלוחה איראנית, על שהתנהלותו הובילה להידרדרות. גם ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שביקר השבוע בקהיר, שותף להטלת האחריות להידרדרות על החמאס.

ממשלות ירדן וסעודיה נמנעו עד כה – כנראה משיקולים של רגישות פנימית – מללכת בדרכה של מצרים ולבקר פומבית את החמאס, למרות שסביר להניח שאף הן מבקרות את התנהלותו. עם זאת, בדבריו של שר החוץ של סעודיה במפגש שרי החוץ של הליגה הערבית בקהיר ניתן היה לשמוע נימה ביקורתית כלפי החמאס.

בראש המחנה הנגדי ניצבות איראן, סוריה וחזבאללה, התומכות באורח מלא בחמאס. חזבאללה אף תקף את מצרים על סיועה לישראל, וקרא ליצור לחץ פנימי, גם מצד הצבא, על המשטר המצרי, שיאלץ אותו לתמוך בחמאס.
עד כה לא התגבשה פעולה ערבית משותפת יעילה לטיפול במשבר. שרי החוץ של הליגה הערבית הסתפקו בהחלטה על מאמץ משותף להעביר במועצת הביטחון החלטה שתקרא להפסקת המבצע, ושגרו לניו יורק משלחת הכוללת שמונה שרי חוץ ערביים. ספק אם מאמצים אלה יניבו תוצאות של ממש, וקריאתו של נשיא סוריה לכנס פסגה ערבית נותרה בינתיים ללא היענות.

משמעויות
אין ספק שרוב המדינות הערביות, וודאי המתונות שבהן, מסתייגות ומודאגות מהתנהלות החמאס ומשליטתו בעזה. החמאס נתפס בעיניהן כגורם רדיקאלי הקשור באיראן, מונע הסדר ישראלי-פלסטיני ותורם לאי-יציבות אזורית. תפיסת השלטון בעזה על-ידי החמאס והתמיכה הצבאית הניתנת לו על-ידי איראן וחזבאללה נתפסות בעיני הממשלות המתונות כחלק מהתחזקות הציר איראן-עיראק (השיעית)-סוריה-חזבאללה מול המחנה הסוני המתון. מבחינה זו, מדינות ערב המתונות מצויות בין שני שיקולים נוגדים: מצד אחד, יש להן עניין – שברור שאינן יכולות להודות בו בפומבי – שפעולת צה"ל תחליש את החמאס, ואולי אף תתרום לנפילתו. מצד שני, הן רואות חובה לעצמן לסייע לאוכלוסיה הפלסטינית ברצועה הנתונה במצוקה קשה, כאשר תחושת חובה זו מלובה על-ידי הפגנות הרחוב בעולם הערבי.

מעל כולן, מצרים רואה בחמאס איום ויריב, גם מסיבות נוספות – בעיקר עקב זיקתו של החמאס ל"אחים המוסלמים", היוצרים את האיום העיקרי למשטר המצרי. המצרים גם מודאגים מהאפשרות של היווצרות "חמאסטאן", הקשורה לאיראן ולחזבאללה, על גבול מצרים, ומזהים בהתנהלות החמאס את טביעת אצבעותיה של איראן. מצרים אינה רוצה בכניסה בלתי מבוקרת של פעילי חמאס לשטחה, כאשר בסיני כבר נוצר חלל ביטחוני המדאיג אותם, וכאשר החמאס יוצר קשיים וחיכוכים ביחסי מצרים וישראל. מסיבות אלה, מנהיגי מצרים יצאו באורח בוטה וחסר תקדים נגד החמאס – גם אם הטילו חלק מהאחריות על ישראל. התנאים שמובארכ קבע מול דרישת החמאס לפתיחת מעבר רפיח נועדו לערער את מעמדו של החמאס כממשלה לגיטימית ואת מעמדה של הרצועה כישות נפרדת מהרשות הפלסטינית.

מנגד, הציר איראן-סוריה-חזבאללה מבקש לנצל את המשבר כדי לבסס את השפעתו כגורם מרכזי ברצועה, ובזירה הפלסטינית בכלל, ולהזין בהתמדה את המאבק המזוין נגד ישראל. ציר זה גם מבקש להשפיע על הטיפול בהפסקת האש ועל תנאיה ותוצאותיה, ולערער את מעמדה של מצרים כגורם הערבי העיקרי המתווך בין החמאס לישראל. מאחר שרוב הממשלות הערביות מסתייגות ומודאגות מהחמאס ומפעילותו, הדרך שבה מבקש הציר הרדיקאלי להשפיע על האירועים היא על-ידי הסתת ההמונים – המגלים אהדה לפלסטינים, והמושפעים מהשידורים בטלביזיה של המראות הקשים מהרצועה – נגד הממשלות המתונות, כדי לאלצן להקשות על ישראל ולסייע לחמאס.

חילוקי הדעות הבין-ערביים חושפים שוב את חולשתו המובנית והמתמשכת של העולם הערבי, את העדר המנהיגות בו ואת קשייו לגבש ולנקוט עמדה ופעולה משותפות. אחת התוצאות של חולשה זו, בצד אי-האהדה לחמאס מצד רוב הממשלות הערביות – היא שהחמאס והאוכלוסייה הפלסטינית ברצועה מוצאים עצמם תחת לחץ צבאי ישראלי אינטנסיבי, מבלי שהעולם הערבי ימצא דרך, לפחות בינתיים, לסייע להם במידה ממשית. עם זאת אפשרי, שככל שהמשבר יימשך, ישתלבו מדינות ערב במגעים ובצעדים להשגת הסדר להפסקת אש.

ניתן לראות את חולשתו של העולם הערבי בהקשר רחב יותר. בשנים האחרונות נחלש המחנה הרדיקאלי הערבי, לאחר שמשטר צדאם חוסין בעיראק הופל ומשטר קדאפי בלוב שינה את דרכו. מצד שני, מדינות ערב המתונות רואות עצמן תחת איום גובר של הציר השיעי-רדיקאלי בהנהגת איראן. איום זה מקשה עליהן לגבש פעולה משותפת גם בסוגיות אחרות, כדוגמת יצירת מענה לאיום הגרעיני האיראני וגיבוש עמדה משותפת ופעילה כלפי התהליך המדיני בסוגיה הפלסטינית.

משום כך, הייתה בתקופת מלחמת לבנון השנייה ציפייה בלתי מוצהרת במחנה הערבי המתון שצה"ל ינחית מכה קשה על חזבאללה. ציפייה זו נכזבה. עתה חוזרת ציפייה זו שוב לאור העימות הצבאי בין צה"ל לחמאס –היינו שהחמאס יספוג מכה קשה, שתערער את מעמדו ברצועה ובזירה הפלסטינית. אם אכן כך יקרה ואם בעקבות הצלחה צבאית ישראלית יתגבש מהלך מדיני שיביא לכך שהרשות הפלסטינית תזכה במעמד מחודש ברצועה – הדבר יתפרש כמכה לחמאס והמחנה הערבי המתון יזכה בהישג שיחזק את מעמדו מול הציר השיעי-רדיקאלי.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםעופרת יצוקה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22
תמצית: שנת החיסון – אתגרים פנימיים וחיצוניים לביטחון הלאומי - הערכה אסטרטגית 2021-2020
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה לקידום נורמליזציה עם שורת מדינות במזרח התיכון, שמסמנת צמצום במרכזיותו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בסדר היום האזורי והבינלאומי.
29/12/20

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.