פרסומים
מבט על, גיליון 406, 24 פברואר 2013

לקראת היתכנות של גיבוש הסכם אם בין איראן וארצות הברית ואם בין אירן וה-P5+1 בנושא הגרעין, מובא להלן מתווה אפשרי להסכם כזה, המבוסס על קבלת המרכיבים החיוניים לשני הצדדים. נראה כי שני הצדדים מעוניינים להגיע להסכם בנושא הגרעין, ובכך לנטרל את המשבר הנראה בלתי נמנע, משבר שנראה שמוביל לאפשרות שארצות הברית ו/או ישראל יתקפו את מתקני הגרעין של איראן. על מנת להגיע להסכם כזה עליו להכיל מרכיבים, שכל צד אינו יכול לוותר עליהם, ומצד אחר להכיל מרכיבים שישיגו לצד השני את הביטחונות החיוניים לו. המחבר מציע ראשי פרקים של טיוטה אפשרית להסכם בין ארצות הברית ואיראן.
לקראת היתכנות של גיבוש הסכם אם בין איראן וארצות הברית ואם בין אירן וה-P5+1 בנושא הגרעין, מובא להלן מתווה אפשרי להסכם כזה, המבוסס על קבלת המרכיבים החיוניים לשני הצדדים. נראה כי שני הצדדים מעוניינים להגיע להסכם בנושא הגרעין, ובכך לנטרל את המשבר הנראה בלתי נמנע, משבר שנראה שמוביל לאפשרות שארצות הברית ו/או ישראל יתקפו את מתקני הגרעין של איראן. על מנת להגיע להסכם כזה עליו להכיל מרכיבים, שכל צד אינו יכול לוותר עליהם, ומצד אחר להכיל מרכיבים שישיגו לצד השני את הביטחונות החיוניים לו. המרכיבים החיוניים לשני הצדדים שבמקרה שאין ביניהם ניגוד מהותי אפשר לבסס עליהם הסכם עתידי הם כלהלן:
המרכיבים החשובים לארצות הברית:
• המרכיב המרכזי: לא יתאפשר מצב בו תהיה לאיראן האפשרות לפרוץ קדימה ולהעשיר אורניום לדרגה צבאית תוך פרק זמן של פחות משנה.
• לא יתאפשר מצב בו תהיה לאיראן היכולת להפריד דלק מוקרן ממקור כלשהו ולהפיק ממנו פלוטוניום בכמות משמעותית.
• לא יתאפשרו מחקר ופיתוח של מנגנוני נפץ גרעיניים.
• יקוים משטר פיקוח יעודי מוסכם שיאמת בצורה שוטפת את ההסכמים. לא תהיה כל אפשרות לבטל את משטר הפיקוח או לשנותו באופן חד-צדדי.
מרכיבים איראניים חיוניים בהסכם:
• המרכיב הבסיסי (סמוי): איראן חייבת לשמר בידיה את הטכנולוגיות ואת האופציה לייצר נשק גרעיני אם תחליט על כך.
• לאיראן הזכות המלאה לקיים פרויקט גרעיני אזרחי למטרות שלום.
• לאיראן הזכות המלאה להעשיר אורניום במטרה לספק דלק גרעיני לכורים למטרות שלום.
• על מועצת הביטחון ומדינות אחרות (שלא חברות בה) להסיר באופן מוחלט את הסנקציות שהוטלו על איראן.
• הפיקוח על פרויקט הגרעין האיראני יבוצע על ידי סבא"א ולא על ידי מדינה או קבוצת מדינות יעודיות.
• ארצות הברית לא תפעל להפלת המשטר.
בנוסף, יש לארצות הברית שורת סוגיות אסטרטגיות בהן היא חלוקה עם איראן ונמצאת עימה בעימות רב שנים: איראן כמדינה התומכת בטרור ומפעילה טרור; הפגיעה בזכויות-אדם באיראן, השאיפות ההגמוניות של איראן בתחומי המפרץ ובאזור כולו והעוינות עד כדי קריאה להשמדת ישראל.
מצד איראן, כל הסכם עם ארצות הברית יראה ככניעה ל"שטן הגדול". עם זאת, אין ספק, כי איראן תוכל להציג כל הסכם שיכיל את המרכיבים החשובים לה כניצחון גדול, דבר אשר יאפשר לה להצדיק את המשא ומתן ואת ההסכם עם האמריקאים.
ראשי פרקים לטיוטה אפשרית להסכם בין ארצות הברית ואיראן
מבוא
שני הצדדים מכירים בזכותה הבלתי מעורערת של איראן לקיים ולפתח תוכנית גרעינית אזרחית לצרכי שלום. הסכם זה בא לממש זכות זו.
ליבת ההסכם – הנושא המדיני
1. ההסכם הוא בין ארצות הברית ואיראן, בתמיכת ה-P5+1 כאשר סבא"א מהווה שותף פעיל להסכם.
2. הצדדים מכריזים על סיום מצב העוינות ביניהם.
3. יקוימו מגעים שגרתיים ורצופים בין המדינות.
4. ארצות הברית תסיר את הסנקציות המיוחדות לה, ותפעל להסרת הסנקציות שהוטלו על ידי מועצת הביטחון וקבוצות מדינות אחרות. הסנקציות יוסרו באופן מדורג – על-פי התקדמות יישום ההסכם, ובפרט לגבי הוצאת החומרים מאיראן וסגירת מתקן ההעשרה בפורדו.
פירוט טכני – ייצור חומרים
1. יכולת ההעשרה של אורניום באיראן, בכל הטכנולוגיות יחדיו תוגבל ל- 5000 kg SWU/year.
2. לא תבוצע העשרת אורניום באיראן מעבר ל-5% אורניום-235, המיועד לשימוש בלעדי בכור הכח בבושהיר. פעילות העשרת האורניום, בכל שיטה שהיא, תתאפשר אך ורק במתקן בנתנז.
3. מתקן ההעשרה בפורדו ינוטרל מכל פעילות גרעינית, וכל ציוד ההעשרה שבו יפורק ויועבר מהמקום.
4. כל אימת שייווצר באיראן מלאי של 500 ק"ג אורניום מועשר (כתרכובת UF6) תועבר כמות זו, באופן מידי, לייצור דלק בתרכובת UO2 עבור הכור בבושהיר, אם ב-UCF ואם ברוסיה.
5. דלק גרעיני מוקרן מהכור בבושהיר יועבר במלואו לרוסיה. דלק גרעיני לכורים אחרים ירכש מחוץ לאיראן, וחוזה הרכש יכלול את חובת החזרת הדלק לאחר הקרנתו, לארץ מוצאו.
6. איראן לא תפעיל את כור IR-40 המוקם והולך באראק, ולא תקים או תפעיל כל כור אחר המתודלק בדלק שהעשרתו פחותה מ-3.5%.
7. איראן לא תקרין מטרות אורניום טבעי היכולות לשמש להפקת פלוטוניום, ולא תקרין מטרות העלולות לשמש להפקת טריטיום.
8. לא תותר כל פעילות הקשורה להפרדת פלוטוניום מדלק גרעיני מוקרן, מעבר לפעילות מעבדתית, במשקל דלק מוקרן שלא יעבור קילוגרם בודד לשנה.
פירוט נושא: העמקת הפיקוח בינלאומי
1. מטרת הפיקוח, היא לוודא שאיראן מקיימת את כל סעיפי ההסכם ככתבם וכלשונם, ושאינה מקיימת פעילויות בלתי מורשות ובלתי מוצהרות בהתאם להסכם זה.
2. מערך הפיקוח יסתמך על המידע המגיע ממקורותיו, ועל מידע אחר, בבואו לתכנן את פעילויותיו.
3. איראן תחזור ותאשרר את ה"פרוטוקול הנוסף", שהרחבתו תשמש כבסיס לפיקוח המורחב, בהתאם להסכם הנוכחי.
4. הרחבות הפיקוח יכללו:
4.1. גישה חופשית לכל אתר ומתקן באיראן;
4.2. הרשאה לדיגום ומדידה בכל מקום באיראן או בשטח שהוא בריבונות איראנית;
4.3. גישה בלתי מוגבלת לתיעוד ומסמכים, כולל מחשבים ותיעוד מדעי וטכני;
4.4. גישה בלתי מוגבלת לאישים באיראן;
4.5. צילום שוטף בנקודות רגישות אשר יקבעו על ידי מערך הפיקוח. הצילומים יועברו בזמן אמת למרכז פיקוח מחוץ לאיראן. הפרעה לצילום תיבדק מיידית;
5. תוקם ועדת מומחים בינלאומית בלתי תלויה שתפקח על תוצאות פעילות מערך הפיקוח ותפתור חילוקי דעות לגבי משמעות פעילויות פיקוח, אם יתגלעו כאלו.
קיום ההסכם
1. ההסכם יכנס לתוקף 30 יום לאחר חתימתו. ההסכם יבוטל אוטומטית אם לא יאושרר על ידי שתי המדינות תוך 60 יום לאחר מכן.
2. ההסכם אינו מוגבל בזמן, וכל שינוי יוכנס בו רק בכפוף להסכמה בין שני הצדדים.
3. הפרת ההסכם, אם תיקבע ככזו על ידי ועדת המומחים, תגרור אחריה חידוש אוטומטי של הסנקציות בהקיפן המלא, ללא צורך באשרורים נוספים.
4. הפרה מנהלית, כגון הגבלת פעילויות הפקחים, תגרור אחריה חידוש הסנקציות ללא צורך באשרורים נוספים.
דיון
האם הסכם כזה הוא בכלל אפשרי? לאיראן חשוב לקנות זמן נוסף, ולהמשיך להרחיב ולבסס את התשתית הגרעינית שלה; לארצות הברית חשוב השיח ותהליך ההדברות (engagement), כאסטרטגיה עם הסיכונים הנמוכים ביותר לעצירת האיום הגרעיני האיראני. ניתוח המרכיבים מראה שייתכן אזור הסכמה בין הצדדים. אם ארצות הברית תספק לאיראן את הניצחון העקרוני – הזכות להעשיר – ומאידך איראן תסכים להגבלת היקף תפוקות ההעשרה, להחמרת הפיקוח ולהוצאת חלק הארי של התוצר מאיראן – ההסכם איננו בגדר בלתי אפשרי. על המשא ומתן להסתיים תוך 60 יום מתחילתו. אם לא יושג הסכם תוך פרק זמן זה, יוכרז על כשלונו.
ההסכם אינו מונע באופן מוחלט את האפשרות, כי איראן תמשיך בפעילותה הגרעינית בצורה נסתרת מהעין. אין ספק, כי איראן תנסה למתוח את החבל עד כמה שאפשר, ותביא למצבים משבריים בכדי לבחון את תגובות הצד השני. מאידך גיסא, לא קל יהיה להגיע להחלטה, כי אירעה הפרה חמורה, ועוד יותר מכך להפעיל בחזרה את הסנקציות.
מבחינתה של ישראל אין ההסכם טוב, שכן הוא אינו סותם את הגולל על תוכנית הגרעין הצבאית האיראנית אלא רק מעכב אותה, לזמן בלתי ידוע. ככל הנראה לא תהיה לישראל ברירה, אלא לומר הן בעל כורחה. אי-האמון האינהרנטי של ישראל כלפי המשטר הנוכחי האיראני, בהסתמך על אירועי העבר, לא יאפשר לברך על המוגמר במקרה זה. היה ויקרה הנס, ואיראן תשמור בקפדנות על ההסכם, שלא בהרגשת כפיה, יהיה זה מצב חדש, שאולי גם יאפשר יחסים חדשים עם הרפובליקה האסלאמית. ההסתברות לכך, למרבה הצער, הנה קלושה.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על