פרסומים
מבט על, גיליון 667, 24 בפברואר 2015
בחינה בדיעבד של פיגועים ספונטניים וחקירה של מספר מפגעים שנתפסו הצביעה על קיומם של שני מאפיינים עיקריים שיוכלו לסייע בגיבוש התפיסה העדכנית. המאפיין הראשון, הוא הפרופיל הבסיסי של המפגע. המאפיין השני, הוא התנהלות המפגע קודם לפיגוע ובסמוך לו. האתגר המודיעיני המרכזי הוא אם כן יצירת מתודולוגיה שתתאים לאיתור מפגעים ספונטניים מבעוד מועד, על בסיס טכנולוגיה קיימת והתאמתה. על מתודולוגיה זו יהיה להתבסס על מספר רכיבים: אפיון פרופיל המפגע הפוטנציאלי ושיוכו לקבוצת סיכון מוגדרת; דירוג קבוצות סיכון על פי השתייכות קהילתית ורעיונית; אבחון של עוצמת הפעילות המחשידה בעולם הפיזי ובמרחב הסייבר. גופי המודיעין והביטחון בעולם המערבי יוכלו להתמודד עם האתגר הכרוך בהתאמת היכולות הטכנולוגיות והמבצעיות הקיימות גם למאבק בטרור הספונטני. ואולם, הממד המשפטי והאתי של יישומן צפוי להציב גבולות בפני האפשרות למצותן.
מאפיין בולט של פיגועים רבים, שבוצעו בעת האחרונה בארץ ובעולם על ידי קיצונים אסלאמיים, הוא פעולה עצמאית, ספונטנית ולא מתוכננת, של המבצעים. לעתים מכונים מבצעים אלה "זאבים בודדים". בשונה משיטת הפעולה המוכרת של פיגועי ההתאבדות, המפגע הספונטאני פועל ללא תמיכה לוגיסטית, מודיעינית ומבצעית, וכן ללא הכוונה של תשתית ומערכת ארגונית. משום כך, התופעה מציבה אתגר משמעותי בפני גופי ביטחון במדינות, שבהן נרשמה עלייה בהיקף הפיגועים הספונטניים, בפרט בישראל ובמערב בכלל.
תפיסת הסיכול שפותחה בישראל על ידי שרות הביטחון הכללי, ואשר התמקדה בפיגועי התאבדות, חייבה יכולת מודיעינית מקיפה וחודרנית, שהתבססה על ההנחה, כי רוב הפיגועים מבוצעים בהנחיה של יד מכוונת ובסיועה. ברוב המקרים התקיימה שרשרת מבצעית ולוגיסטית תומכת, שיצרה את התנאים לביצועו של הפיגוע. בכלל תנאים אלה: אספקה של מודיעין לגבי היעד, חיבור מטען חומר הנפץ או אמצעי הלחימה האחרים שנדרשו לצורך הביצוע, תדרוך המפגע, הסעה שלו לסביבת היעד, הבטחת סיוע למשפחתו של המבצע על מנת לשכנע אותו שיהיה מי שידאג לה לאחר מעשה. מערך לוגיסטי ומבצעי זה סיפק לכוחות הביטחון אפשרות לאסוף מודיעין מבעוד מועד, להעריך את תמונת האיום, ובהמשך הדרך – לפעול לסיכול הפיגוע באמצעות מגוון כלים מבצעיים. לצד אמצעי סיכול נוספים, כגון גדר ההפרדה, מערכת סיכול זו תרמה רבות לכך שפיגועי התאבדות נעשו בשנים האחרונות שכיחים פחות ופחות.
לעומת זאת, אחד המאפיינים המרכזיים של הפיגועים הספונטניים, דוגמת פיגועי הדריסה שאירעו בחודשים האחרונים בירושלים ובגוש עציון, או תקיפת בית הקפה בסידני, אוסטרליה, בדצמבר 2014 וכן תקיפת השוטרים בגרזן, בניו יורק, באוקטובר אותה שנה, היה היעדר הדרכה חיצונית וקשר לתשתית ארגונית. מבצעי הפיגוע פעלו על בסיס מוטיבציה עצמית – כנראה בהשראת פיגועים שבוצעו על ידי תאים מאורגנים, אך לא בהדרכתם של תאים אלה או תוך קשר ישיר עימם. התמודדות עם סוג זה של פיגועים מחייבת התאמה של תפיסת הסיכול לאתגר ובניית כלים מודיעיניים ומבצעיים עדכניים. בחינה בדיעבד של פיגועים ספונטניים וחקירה של מספר מפגעים שנתפסו הצביעה על קיומם של שני מאפיינים עיקריים שיוכלו לסייע בגיבוש התפיסה העדכנית.
המאפיין הראשון, הוא הפרופיל הבסיסי של המפגע. מדובר בהזדהות עמוקה של המפגעים עם הבסיס הרעיוני האסלאמי. הלך רוח זה בא לידי ביטוי, במקרים רבים, בשיח המתנהל ברשתות החברתיות בין המפגעים לסביבתם ובקשריהם החברתיים. חקירת הקשרים האלה מצביעה, כי ניתן היה לזהות מגמה של הקצנה ג'האדיסטית בקרב המפגעים. מאמץ לזהות נטייה זו יאפשר לקבוע מדרג סיכון למפגע הפוטנציאלי, לצורך המשך המעקב המודיעיני.
מאפיין שני הוא התנהלות המפגעים קודם לפיגוע ובסמוך לו. לעיתים מדובר בשעות בודדות בלבד – זה הרי טיבו של הפיגוע הספונטני. חקירה של פיגועים מסוג זה העלתה, כי בטווח זמן קצר זה פנו המפגעים לפעילות ערה ברשתות החברתיות, ערכו סידורים אחרונים ונפרדו מבני משפחה וחברים. בדיעבד, ניתן היה לפרש פעילות זו כהכנה לפיגוע ולאפשרות הסבירה, שלא ישובו בחיים לאחר ביצועו. התנהלות כזו מצד אנשים, העונים גם לפרופיל של הקצנה אסלאמית, יכולה להוות סמן ומעיד לכוונה לבצע פיגוע, ולכן להיות בסיס להתראה קונקרטית ולצורך בסיכול בלוח זמנים קצר.
על בסיס השילוב בין שני מאפייני התנהגות אלה ניתן לבנות פרופיל של המפגע הפוטנציאלי ולקבוע סף סיכון, שחצייתו תעיד על כוונת פיגוע ותעלה את הסיכוי לסכלו. יישומה של גישה זו מחייב שילוב של שתי יכולות מרכזיות. הראשונה היא יכולת טכנולוגית, שתאפשר מעקב אחר נתונים בהיקף עצום וניתוחם תוך זמן קצר. בנוסף, נדרשת יכולת מבצעית לביצוע מעצר מונע או פעילות סיכול אחרת – גם אלה בלוח זמנים מיידי.
הדגש על היכולת הטכנולוגית הנדרשת אינו חדש. סיכול הונאות פיננסיות ברשת האינטרנט, למשל, חייב חברות מסחריות למצוא דרכים למזעור התופעה. לדוגמה, ניטור הונאות בכרטיסי אשראי חייב כלי איסוף וניתוח של נתוני עתק (BIG DATA) בקצב מהיר של חלקיקי שנייה, תוך שימוש בכלים מתקדמים, המחשבים את ההסתברות לפעולת אשראי חריגה שתדרוש התערבות או עצירה של העברה חשודה. טכנולוגיות כגון זו כבר מופעלות לצרכים ביטחוניים במטרה לאסוף מודיעין. החשיפות של אדוארד סנואודן המחישו עד כמה עוצמתי ונרחב הוא איסוף המידע מהאינטרנט על ידי ארצות הברית ואמצעי תקשורת אחרים. עיקר המאמץ שיידרש לשם איתור כוונות לביצוע פיגועים ספונטניים ולשם סיכולם יהיה איכון וניתוח מודיעיני של פעילות תקשורת ואינטרנט בזמן אמת.
האתגר המודיעיני המרכזי הוא אם כן יצירת מתודולוגיה שתתאים לאיתור מפגעים ספונטניים מבעוד מועד, על בסיס טכנולוגיה קיימת והתאמתה. על מתודולוגיה זו יהיה להתבסס על מספר רכיבים: אפיון פרופיל המפגע הפוטנציאלי ושיוכו לקבוצת סיכון מוגדרת; דירוג קבוצות סיכון על פי השתייכות קהילתית ורעיונית; אבחון של עוצמת הפעילות המחשידה בעולם הפיזי ובמרחב הסייבר. השילוב בין הערכים שיימדדו לגבי כל רכיב יסייעו לציין את חצייה של סף הסיכון על ידי המפגע הפוטנציאלי. את המודיעין שייאסף נדרש יהיה לתמוך ביכולת מבצעית ייעודית לסיכול ולביצוע מעצרים מונעים – תוך מספר שעות מועט מרגע ההתראה ובפריסה גיאוגרפית רחבה.
סוגיה קשורה נוספת, היא הפן האתי והמשפטי של מערך הסיכול המומלץ. ללא ספק, גופי המודיעין והביטחון בעולם המערבי יוכלו להתמודד עם האתגר הכרוך בהתאמת היכולות הטכנולוגיות והמבצעיות הקיימות גם למאבק בטרור הספונטני. ואולם, הממד המשפטי והאתי של יישומן צפוי להציב גבולות בפני האפשרות למצותן. בנייה של פרופיל סיכון למפגע פוטנציאלי וביצוע מעצר מונע על בסיסו, יעוררו – מטבע הדברים – התנגדות; פיקוח שיתפרש כביטוי לשליטה של "האח הגדול" באזרחים ולחדירה לפרטיות על שום השתייכות קהילתית ורעיונית יהיה גלולה קשה לבליעה. מאידך גיסא, התגברותם של פיגועים ספונטניים מחייבת התמודדות לא-שגרתית, גם אם תשתמע ממנה פגיעה בפרטיות. יתר על כן, התמודדות כוללת עם הבעיה לא תוכל להיות מאמץ של מדינה אחת – מתקדמת ובעלת משאבים ככל שתהייה. נדרש מאמץ משולב של ארגוני ביטחון ממדינות, המתמודדות כולן עם אתגרים דומים. ישראל, כמדינה בעלת יכולות מבצעיות ומודיעיניות מפותחות וכבעלת יכולות טכנולוגיות משמעותיות, תוכל להיות שותפה ואף להוביל את תהליך הפיתוח של תפיסת סיכול מתואמת, בינלאומית.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על