הספקת מערכות הגנה אווירית S-300VM למצרים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הספקת מערכות הגנה אווירית S-300VM למצרים

הספקת מערכות הגנה אווירית S-300VM למצרים

מבט על, גיליון 637, 2 בדצמבר 2014

English
צבי מגן
יפתח שפיר
ב-12 בנובמבר 2014 פרסמה התקשורת הרוסית, כולל האתר של סוכנות הידיעות הרשמית TASS, ידיעה על אודות הספקתן של מערכות הגנה אווירית מדגם S-300VM למצרים. בשל סגולותיה, מערכת ההגנה האווירית הנדונה נחשבת לאיכותית לעומת מערכות המסופקות למדינות המזרח התיכון, עד כי היא נתפסת כאמל"ח שאספקתו מפרה את מאזן הכוחות האזורי – הן לגבי מדינות המצויות בעימות ביניהן והן בתרחיש של עימות עם ישראל והמערב. אמנם, מצרים אינה מדינת עימות עם ישראל, אולם להכנסת המערכת המדוברת לאזור, עשויות להיות, מעבר למשמעויות המבצעיות, השלכות תקדימיות. האירוע הזה עשוי לסמן נקודת התחלה של מגמה שבמסגרתה יפעלו מדינות עימות על פי הדגם המצרי. יש להניח ששיקול זה נלקח בחשבון על ידי רוסיה וכי אין בכוונתה להרחיק לכת בנושא זה מעבר למצרים. ואולם, קשה לחזות האם תישמר הבנה זאת בין ישראל לרוסיה לאורך זמן.

ב-12 בנובמבר 2014 פרסמה התקשורת הרוסית, כולל האתר של סוכנות הידיעות הרשמית TASS, ידיעה על אודות הספקתן של מערכות הגנה אווירית מדגם S-300VM למצרים. הידיעה יוחסה לדברים שאמר סגן מנהל הסוכנות הפדרלית הרוסית ליצוא הביטחוני. לדבריו, ונצואלה הייתה המדינה הראשונה שרכשה מערכת זו ומצרים, היא השנייה. יומיים לאחר מכן פרסמה סוכנות TASS הכחשה, שעל-פיה "טרם נחתם חוזה". בהתחשב בדרג הדובר, שלו מיוחסת ההודעה המקורית, ניתן להניח, כי יש דברים בגו על אף ההכחשה, ואכן מתקיימים מגעים בין מצרים לרוסיה בנוגע לרכישת המערכת – גם אם טרם נחתם חוזה. ניתן אף לחזק מידע זה בהודעה מטעם המפעל המייצר את התובות של המערכת, ובה נמסר על השלמת יצור 12 יחידות "עבור לקוח זר".
המערכת בה מדובר, היא S-300VM שגרסת היצוא שלה מוכרת בשם Antei-2500 וכינויה במערב הוא SA-23. יש להבחין בין מערכת זו לבין מערכת ה-S-300 על דגמיה השונים (S-300P/PMU1/PMU2, שכינוין המערבי הוא SA-10/20), שהוצעה בזמנו לאיראן ולסוריה. מערכת ה–S-300V פותחה בשנות ה-80 על ידי מפעל אנטיי עבור צבא היבשה הסובייטי, ומסיבה זו כל רכיביה מתנייעים על רכבים זחליים. המערכת המתקדמת כוללת מספר רב של אלמנטים, כולל רכבי פיקוד, כמה סוגי מכ"ם למשימות שונות, ארבעה סוגי משגרים, ו-2 סוגי מיירטים. טווח היירוט המרבי שלה הוא 200 ק"מ וקיים מיירט בעל טווח מוגדל של עד 300 ק"מ. המערכת מצטיינת גם ביכולותיה נגד טילים בליסטיים. כבר בגרסותיה המוקדמות (S-300V או SA-12 Gladiator בכינויו המערבי), היא החזיקה ביכולת נגד טילים, ועל פי הדיווחים, יכולות אלו שופרו בגרסאות החדשות.
בשל סגולותיה, מערכת ההגנה האווירית הנדונה נחשבת לאיכותית לעומת מערכות המסופקות למדינות המזרח התיכון, עד כי היא נתפסת כאמל"ח שאספקתו מפרה את מאזן הכוחות האזורי – הן לגבי מדינות המצויות בעימות ביניהן והן בתרחיש של עימות עם ישראל והמערב.
במהלך השנים האחרונות נמנעו הרוסים מלספק מערכות דומות (כמו S-300PMU-1/PMU-2) למדינות העימות, גם לאחר שהדבר הובטח ואף נחתמו חוזים להספקתם – כמו במקרה של סוריה ואיראן. הפרת הבטחות אלה לוותה בטונים צורמים, כאשר האיראנים אף הפעילו בתגובה לחצים משפטיים בינלאומיים נגד רוסיה. הסיבות לאי-הספקתן של המערכות הללו התבססו על שיקולים, הקשורים בסנקציות הבינלאומיות, שרוסיה מחויבת להן לפחות בנוגע לאיראן, והתחשבות באינטרסים ישראליים, המבוססת כנראה על הבנות הדדיות לגבי מגוון סוגיות. אם כן, מדוע מופרת עתה הימנעות רוסית זו, דווקא במקרה המצרי?
ההחלטה המצרית על עסקת נשק רחבת-היקף עם רוסיה באה לאחר שנים רבות של התבססות מצרית על ארצות הברית בתחומי הצבא, המדיניות והכלכלה. תפנית זו מבטאת את עניינה של מצרים בשינויו של מאזן יחסיה עם שתי המעצמות ובצמצום התלות הבלעדית בארצות הברית. זאת, לאחר שמצרים, כמו מספר מדינות נוספות במזרח התיכון, חשה מאותגרת על ידי הביקורת האמריקאית על הדרך שבה עלתה הנהגתה הנוכחית לשלטון. רוסיה, מצידה, רשמה באמצעות הסכם זה הישג מדיני-אסטרטגי משמעותי, כמו גם כלכלי. מעבר לעניין המובהק בהרחבת הייצוא הביטחוני, השיקול הרוסי המוביל הוא חידוש הדיאלוג עם מצרים וביסוס שיתוף הפעולה במזרח התיכון עם מצרים ושחקנים נוספים באזור. פריצת הדרך הרוסית בגזרה המצרית מהווה תרומה נכבדה לביצור מעמדה האזורי ולקידום האינטרסים שלה מול המערב, בעימות הגלובלי המחריף. אנו עדים להגברת פעילות רוסית במזרח התיכון גם על רקע המשבר האוקראיני, שתפס את מרכז סדר היום הבינלאומי. רוסיה רואה במציאות שנוצרה במזרח התיכון, לצד חשיבותו האסטרטגית הקבועה, גם הזדמנות להקמת חזית עימות נוספת – לצד זו שהתפתחה במזרח אירופה – על מנת לאזן את הלחצים שמופנים כלפיה בזירה הבינלאומית.
לפיכך, מימוש העסקה עם מצרים, בפרט משום שהיא כוללת הספקת אמל"ח איכותי חדש, שייתכן, כי היה התנאי המצרי לעסקה כולה, יתרום לשיפור מעמדה הבינלאומי של רוסיה וישמש דוגמה למדינות נוספות במזרח התיכון. כמו כן עסקה זו תאתגר עד מאוד את האינטרסים של ארצות הברית באזור.
לאחרונה הוזכרה אפשרות לאספקת מטוסי MiG-35 למצרים. ואולם, אפשרות זו אינה סבירה ביותר, בין השאר על שום המשמעות הדוקטרינרית והלוגיסטית הכבדה האמורה להתלוות לקליטה של מטוסי קרב מתוצרת רוסית בחיל האוויר המצרי, שלפני כמה עשורים, ובמאמץ רב, עבר לשימוש בציוד אמריקאי. במקרה של מערכות הגנה אווירית המצב שונה. מצרים לא נטשה את מערכות ההגנה האווירית הוותיקות שלה מתוצרת ברית המועצות, ובעשור האחרון אף מימשה פרויקט להשבחת מערכות ה-SA-3 הוותיקות. לא ניתן, אם כך, לשלול את האפשרות של קליטת מערכות S-300VM במצרים.
אשר למשמעויות עבור ישראל, מיירט בעל טווח של 200 ק"מ יוכל להגיע בקושי עד תחום ישראל מצידה המערבי של התעלה. אולם, אם יסופקו מיירטים בעלי טווח של 300 ק"מ, או אם תוכנסנה המערכות לשטח חצי-האי סיני, הן תוכלנה לאיים על כל המרחב האווירי של מדינת ישראל.
מעבר לכך, חשוב לעמוד על מרכזיותה של מצרים, כציר אזורי בין המעצמות, כפי שהייתה במשך שנים רבות ועודנה כיום. לא פעם, החלטותיה של המדינה הערבית הגדולה ביותר אשר לברית אסטרטגית עם אחת המעצמות, במיוחד בתקופת המלחמה הקרה, חוללו אירועים בעלי השלכות מרחיקות לכת. די להזכיר את עסקת הנשק הצ'כית ב-1955, שהייתה אחד מהגורמים למשבר סואץ, או את החימוש בנשק נגד מטוסים בתקופת מלחמת ההתשה, שהייתה לו חשיבות מכרעת במלחמת יום הכיפורים. להבדיל, פניית הפרסה המצרית לאחר אותה מלחמה קרבה את מצרים לארצות הברית ובסופו של דבר אפשרה את חתימתו של הסכם השלום בין מצרים לישראל. למרות השוני בין המצב כיום לבין זה ששרר בעבר, מקרים אלה מלמדים, כי יש לקחת במלוא הרצינות את צעדיה של מצרים, על רקע תפקידה הקריטי באזור.
אמנם, מצרים אינה מהווה כיום מדינת עימות של ישראל, אולם להכנסת המערכת המדוברת לאזור, מעבר למשמעויות המבצעיות, עשויות להיות השלכות תקדימיות. האירוע הזה עשוי לסמן נקודת התחלה של מגמה שעלולה להתפשט למדינות עימות. על כן יש להניח, שהשיקול הישראלי נלקח בחשבון על ידי רוסיה וכי אין בכוונתה להרחיק לכת בנושא זה מעבר למצרים, שאינה מסכנת ממשית את האינטרסים הישראליים. ואולם, קשה לחזות האם תישמר הבנה זאת בין ישראל לרוסיה לאורך זמן.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםמצריםרוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
המשבר השקט: כיצד רואות מדינות ערב את ישראל בעת הנוכחית?
ברקע המלחמה הנמשכת כבר מעל שנה וחצי, מדינות השלום הערביות עודן מחויבות להסכמים ולחזון הנורמליזציה עם ישראל, אך גובר החשש שהמשך המדיניות הישראלית הנוכחית יסב נזקים רב-ממדיים ליחסים בין הצדדים
04/06/25
Gehad Hamdy/dpa via Reuters Connect
התעצמות הצבא המצרי ועיבוי נוכחותו בסיני - משמעויות לישראל
46 שנים להסכם השלום: האם יש הצדקה לחשש שעלה בציבור הישראלי מפני היערכות מצרים למלחמה עם ישראל?
26/03/25
כינוס הליגה הערבית בקהיר ו"המתווה הערבי" לשיקום רצועת עזה: משמעויות
ניתוח הצהרת הסיכום בערבית של הכינוס שנערך לגיבוש מתווה לעזה ל"יום שאחרי" מציג תמונה בעייתית שלא מבשרת על שינוי והבנה של המציאות פוסט 7/10
10/03/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.