''המשבר הפיננסי הגדול 2008'': המפתח הוא אמון הציבור - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ''המשבר הפיננסי הגדול 2008'': המפתח הוא אמון הציבור

''המשבר הפיננסי הגדול 2008'': המפתח הוא אמון הציבור

מבט על, גיליון 82, 27 בנובמבר 2008.

English
שמואל אבן

משברים כלכליים חמורים אינם מנותקים מסוגיית הביטחון הלאומי. משברים כאלה פוגעים בחוסן הלאומי ומשפיעים על יכולתן של מדינות לממש את יעדיהם הלאומיים: מגבירים את האילוצים התקציביים על מערכת הביטחון, מגבילים את מרחב התמרון המדיני, מאיימים על רווחת הציבור. לכן חשוב לטפל בהם במהירות, בנחישות ומתוך ראייה מערכתית. המשבר מכה גם בישראל ואין באפשרותה לחמוק ממנו, אך ביכולתה למתן את נזקיו. המקרה האמריקאי מראה כי החלטות על הזרמת כסף בלבד אינן הפתרון. המפתח הוא השבת אמון הציבור.


משברים כלכליים חמורים אינם מנותקים מסוגיית הביטחון הלאומי. משברים כאלה פוגעים בחוסן הלאומי ומשפיעים על יכולתן של מדינות לממש את יעדיהם הלאומיים: מגבירים את האילוצים התקציביים על מערכת הביטחון, מגבילים את מרחב התמרון המדיני, מאיימים על רווחת הציבור, מגבירים פשיעה ועלולים ליצור פתח לתהליכים חברתיים מסוכנים. לכן חשוב לטפל בהם במהירות, בנחישות ומתוך ראייה מערכתית.

העולם נתון כיום בעיצומו של משבר פיננסי חסר תקדים מאז שנת 1929. אז הוביל המשבר הפיננסי ל"שפל הגדול" - המשבר כלכלי העמוק בהיסטוריה המודרנית, שהסתיים רק במלחמת העולם השנייה. בזמנו הגיעה האבטלה בארה"ב לכ-25% מכוח העבודה ולכ-40% בגרמניה. ההשלכות החברתיות של "השפל הגדול" סייעו לעליית משטרים פשיסטיים, ובראשם המשטר הנאצי בגרמניה, ולהתרחבות התמיכה בקומוניזם. בשלב זה, המשבר הנוכחי אמנם רחוק מ"השפל הגדול" אולם סיבתו זהה: משבר באמון הציבור. גם אז לא נבע המשבר מאירוע חיצוני, כמו מלחמה, אלא ממערכות מושחתות. גם אז סיפקו הבנקים אשראי ומשכנתאות לכל דורש, הכסף הזול הביא לעלייה חדה בביקוש לנדל"ן ולנכסים פיננסיים ולהתעשרות קלה. כאשר התפקעה "הבועה" התמוטטו הבנקים וחלק ניכר מהציבור איבד את חסכונותיו ופרנסתו – ובמקרים לא מעטים אף את ביתו.

למשברים מסוג זה שני מרכבים, החופפים בחלקם: הראשון - משבר פיננסי והשני - משבר כלכלי ריאלי, שבה בעקבותיו. לנזקי המשבר הכלכלי - ירידה חדה בתוצר ובהשקעות - השלכות מרחיקות לכת, כגון ירידה חדה בהכנסות המדינה, עלייה חדה באבטלה וגידול בעוני, המחייבות שינויים בסדר העדיפות הלאומי.

השפעות המשבר מגיעות לישראל בפיגור זמנים, שהולך ומתקצר מיום ליום, ולכן מוטב לקברניטי המשק הישראלי להפיק לקחים מהמשבר בארה"ב ומדרך טיפול הממשל בו. מה קרה בארה"ב? הראשונים שכשלו היו הנהלות המוסדות הפיננסיים. המשבר הפיננסי החל ב-2007. אז החלו המוסדות הפיננסיים לחשוף - בהדרגה וללא שקיפות ראויה - הפסדים, המגיעים כיום ליותר מטריליון דולר. חלקם נובע משיווק מוצרים פיננסיים מורכבים, שהתבססו על משכנתאות שניתנו ללווים בסיכון גבוה בלא ערבויות מספקות. חברות ביטוח הוסיפו "חטא על פשע" כאשר ביטחו את פירעון החובות. את הרווחים המיידיים גרפו הנהלות של חברות באמצעות משכורת עתק ובונוסים. כאשר התקשו הלווים לעמוד בהתחייבויותיהם קרס המבנה הרעוע והמושחת.

אחריהם כשלו גופי הפיקוח. מעיניהם נעלמה העובדה, כי במערכת הפיננסית מתבצעות עסקות מסוכנות ולא מקצועיות. גם חברות דירוג האשראי לא עמדו על המשמר. עתה הן מוסיפות "שמן למדורה" בכך שהן מורידות דירוגים של חברות לאחר מעשה.
ולבסוף כשל הממשל האמריקאי על שהזניח את הפיקוח על שוק ההון ועל דרך טיפולו במשבר, שתרמה להחמרת המפולת. שנה שלמה לא גילה הממשל מעורבות במשבר, וכאשר התערב נהג בפזיזות. דוגמה אחת היא החלטתו לא להציל את בנק השקעות לימן ברדרס. כתוצאה מכך הגיב הציבור במשיכת כספים מהבנקים. כך למשל, בין ה-16 ל-26 בספטמבר משכו לקוחות בנק וושינגטון מיוצ'ואל 16.7 מיליארד דולר מחשבונותיהם עד שהתמוטט. כך קרסו מתחילת המשבר ועד כה לפחות 19 בנקים אמריקאים. מאז התמוטטות לימן ברדרס מקפיד הממשל להשתלט על גופים כאלה או דואג למזגם לבנקים אחרים.

טעות נוספת הייתה החלטת הממשל להקצות חלק מתקציב ההיחלצות בסך 700 מיליארד דולר לרכישת ניירות "רעילים" (חובות מסוכנים מאוד). כלומר, "לזרוק כסף טוב כדי להציל כסף רע", כפי שנהוג לומר בשוק ההון. הממשל חזר בו ממהלך זה אך אמון הציבור נפגע.
למרות המצב החמור, נראה כי במשק הגלובלי אין מחסור חמור בכסף: הריביות המוניטאריות בשפל, מדינות עשירות מזרימות הון למוסדות פיננסיים, ובפיקדונות הציבור בבנקים מצטבר כסף כתוצאה ממכירות בבורסה ומשיכות מקרנות נאמנות וקופות גמל. הבעיה - ספיקה פיננסית נמוכה: ככל שהחמצן הפיננסי מתעכב, נאלצות יותר חברות לבטל פרויקטים ולפטר עובדים, וחלקן מתמוטט. כך מעמיק המשבר. מדוע הכסף אינו זורם? התשובה לכך - משבר אמון וירידה בביטחון כלכלי של הציבור, אשר מצמצם צריכה ונרתע משוק ההון. השבת האמון לפיכך היא אתגר עיקרי של קברניטי המשק במדינות שונות, כמו גם ישראל.

אסטרטגיה לישראל

עד לפתרון המשבר במשק העולמי, צריכה ישראל לגבש אסטרטגיה שתתמקד במזעור נזקים ועיכוב השפעות המשבר, תוך הנחה שמועד סיומו אינו ברור.
מגמה החשובה באסטרטגיה צריכה להיות חיזוק אמון הציבור. להלן דוגמאות לצעדים בוני אמון:

א. להעמיק את הביטחון התעסוקתי, דבר שעשוי למתן את הירידה בצריכה. לדוגמה: להקפיא קיצוצי תקנים בסקטור הציבורי.

ב. להתחייב ליציבות מוסדות פיננסיים מערכתיים ובהם כל הבנקים.

ג. להגביר הפיקוח על שוק ההון - להטיל מגבלות שיצמצמו את הוצאת הכספים מחברות ציבוריות, באמצעות בונוסים, שכר גבוה ועסקאות בעלי עניין. כמו כן, להגביר פיקוח על גופים המנהלים כספי ציבור, לקבוע שיעור של דמי ניהול התואם את תוצאות פעילותם.

ד. לצמצם כשלי שוק. לבחון הקמת קרן אשר תרכוש מקרנות הפנסיה והגמל אגרות חוב על פי שיקולים חברתיים (השפעה על החיסכון הפנסיוני והתעסוקה) ובתנאי שיעמדו בקריטריונים כלכליים מובהקים (למשל, חברות בעלות הון עצמי ראלי גבוה שנקלעו לקשיי נזילות). קרן
כזו תאפשר לגופים אלו להימנע ממכירת ניירות אלה בבורסה - דבר הגורם לצניחת מחירים. לתת גיבוי לאג"ח של חברות בשליטת הממשלה, כגון חברת חשמל, שבהן השקיעו קופות הפנסיה והגמל כאילו היו אג"ח מדינה. יש להימנע מ"רשת ביטחון" לא-סלקטיבית, שתרכוש "נכסים רעילים" או תפצה חוסכים במסלולים מסוכנים יחסית, שהרוויחו בעבר.

ה. לאפשר מכירה רעיונית של ניירות ערך בסוף 2008, כדי למנוע גל מכירות משיקולי מס.

ו. להימנע "משליפות", מהדלפות, מדחיות ו"מזיגזוג" בקבלת החלטות - כל אלה פוגעים באמון הציבור.

מגמה חשובה שנייה - סיוע למגזר העסקי, שהוא המפתח לחזרה לצמיחה מהירה. להלן כמה דוגמאות:

א. לבחון הקמת קרנות ממשלתיות שיתנו הלוואות לחברות לפי שיקולים חברתיים וכלכליים.

ב. להקדים את תשלומי המדינה לסקטור הפרטי.

ג. לקצר תהליכים בתחומי הבירוקרטיה והרגולציה. בכלל זה לסייע בתחומי המיזוגים ורכישות.

ד. להפשיר קרקעות ולסייע לחברות במימון בניה למגורים. בשלב זה, יש להמתין עם הקצאת כספים לפרויקטי תשתית גדולים - עד לתכנונם ואישורם עלולות חברות לקרוס.

לסיכום: העולם נמצא במשבר פיננסי חמור, שגולש למיתון עמוק. עם זאת, כיום שוק ההון הגלובלי והכלים שבידיו שונים משהיו ב-1929 וחילופי הממשל בארה"ב מהווים הזדמנות יוצאת דופן להשבת אמון הציבור האמריקאי על כל המשתמע מכך עבור המשק העולמי. על כן ניתן לבלום את המשבר הכלכלי בטווח קצר בהרבה. אם לא יעשה כך, יהפוך "המשבר הפיננסי הגדול של 2008" ל"שפל הגדול של 2009". המשבר מכה גם בישראל ואין באפשרותה לחמוק ממנו, אך ביכולתה למתן את נזקיו. המקרה האמריקאי מראה כי החלטות על הזרמת כסף בלבד אינו הפתרון. המפתח הוא השבת אמון הציבור.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הבריתכלכלה וביטחון לאומי
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
ישראל-ארצות הברית: מ"יחסים מיוחדים" ל"יחסים"?
האם בכל הנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב "מה שהיה הוא שיהיה"? הכרסום הניכר בנדבכים המרכזיים של יחסים אלה אינו מבשר טובות
29/05/25
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.