''שפעת החזירים'': תובנות ולקחים ראשוניים ביחס לאירוע טרור ביולוגי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ''שפעת החזירים'': תובנות ולקחים ראשוניים ביחס לאירוע טרור ביולוגי

''שפעת החזירים'': תובנות ולקחים ראשוניים ביחס לאירוע טרור ביולוגי

מבט על, גיליון 105, 7 במאי 2009.

English
דוד פרידמן

בשלהי המאה הקודמת ובתחילת המאה ה-21 אירעו שני מקרים אשר היוו "אירועים מכוננים" באשר לאפשרות והסבירות להתפרצות טבעית של מגיפה כלל עולמית חדשה, קטלנית, ורבת נפגעים – מצד אחד, ובאשר לאפשרות של אירוע טרור ביולוגי שתוצאתו עלולה להיות דומה- מצד שני. האירוע הראשון היה מגיפת "שפעת העופות" שהופיעה במספר רב של מדינות בעולם והביאה לתמותה רבה בעופות. האירוע השני היה גל מעטפות האנתרקס שנשלחו בדואר בארצות הברית זמן קצר לאחר אירוע ה-9/11 אשר גרם לתמותה של מספר בני אדם אך בעיקר לבהלה וחשש מפני הפוטנציאל ההרסני הטמון בידיהם של טרוריסטים.


בשלהי המאה הקודמת ובתחילת המאה ה-21 אירעו שני מקרים אשר היוו "אירועים מכוננים" באשר לאפשרות והסבירות להתפרצות טבעית של מגיפה כלל עולמית חדשה, קטלנית, ורבת נפגעים - מצד אחד, ובאשר לאפשרות של אירוע טרור ביולוגי שתוצאתו עלולה להיות דומה- מצד שני. האירוע הראשון היה מגיפת "שפעת העופות" שהופיעה במספר רב של מדינות בעולם והביאה לתמותה רבה בעופות. האירוע השני היה גל מעטפות האנתרקס שנשלחו בדואר בארצות הברית זמן קצר לאחר אירוע ה-9/11 אשר גרם לתמותה של מספר בני אדם אך בעיקר לבהלה וחשש מפני הפוטנציאל ההרסני הטמון בידיהם של טרוריסטים.

שני אירועים אלה הביאו לנקודת מפנה ביחסן של ארצות הברית ומדינות העולם להערכות, למניעה וטיפול, הן במגיפות הנגרמות באופן טבעי והן בכאלה שעלולות להיגרם כתוצאה מפעילות עוינת מכוונת. יתר על כן, מהר מאד התברר שההערכות לשתי התופעות צריכה להיות משולבת וכי למעט סיבת התפרצות המחלה - יתר המרכיבים דומים ואף זהים. על כן רוב התוכניות ברמה הלאומית החל מהמחקר והפיתוח ועד להערכות המבצעית צריכות להיות משולבות ומתואמות.

למרבה המזל נגיף "שפעת העופות" לא ניחן בתכונה של הדבקה ומעבר מאדם לאדם. לכן התחלואה בבני אדם הייתה נמוכה מאד ובדרך כלל גם לא הייתה תמותה. יחד עם זאת, המגיפה גרמה לנזקים כלכליים כבדים מאד במספר רב של מדינות בעולם. אולם, יותר מכל, אירוע זה היווה תמרור אזהרה באשר להתנהלות הנדרשת במקרה של הופעת מגיפה שהתפשטותה מאדם לאדם מהירה ושתוצאותיה יכולות להיות חמורות הרבה יותר. במיוחד הדאיגה האפשרות של התרחשות מוטציה, קרי שינוי גנטי, בנגיף "שפעת העופות", אשר היה עלול להקנות לו את התכונה של הדבקה ומעבר קל מאדם לאדם. החשש הגדול היה שמצד אחד נגיף זה יתפשט במהירות באופן גלובלי, ומצד שני מאחר שלאוכלוסיית העולם אין חיסון טבעי "לנגיף החדש" הוא יגרום לתחלואה קשה ואולי אף לתוצאות קטלניות. עקב חשש זה כל המדינות המפותחות, בראשן ארצות הברית וכן ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריזו על תוכניות לאומיות ואף גלובליות להערכות בפני אפשרות הופעת פנדמיה – מגפה כלל עולמית קטלנית של "נגיף חדש" של שפעת העופות. הגדילה לעשות ארצות הברית שהכריזה על הפנדמיה האפשרית כסיכון מהדרגה הראשונה לביטחון הלאומי. תוכניות אלו כללו הכנת מערכי גילוי וזיהוי מעבדתיים, תוכניות למעקב וניטור אפידמיולוגי, צבירת מלאי תרופות והערכות לפיתוח ויצור תרכיב מתאים.

האירוע האחרון של מגיפת "שפעת החזירים", מצד אחד אימת את החשש הגדול מפני הופעת נגיף חדש ובלתי מוכר , אך מצד שני הוכיח פעם נוספת כי הטבע מפתיע ולא מתנהג תמיד כפי שנצפה על ידי מומחים ומדענים. בניגוד לתחזיות של הופעת "זן חדש" וקטלני של "שפעת העופות", מדובר בזן חדש שמקורו בנגיף "שפעת החזירים". נגיף זה גורם בדרך כלל לתחלואה בקרב חזירים בלבד. נראה שהמטען הגנטי של הנגיף השתנה באופן שהוא מכיל עתה גם מקטעים של זן שפעת אנושי ועל כן הוא מסוגל להדביק בני אדם ולעבור בדרכי הנשימה מאדם לאדם.

אולם, ההערכות המוגברת המוקדמת ורבת השנים לפנדמיה מהסוג שמקורו ב"שפעת העופות", גרמה לכך שהן ברמה הגלובלית והן במרבית המדינות המפותחות היו תוכניות מגירה מוכנות, הנחיות ונהלים שצריך היה אך לרעננם ולהפעילם, וכן מערכי רפואה מוכנים ומתורגלים ומלאי תרופות לחלק ניכר מהאוכלוסייה.

בימים אלה לא ברור עדין מה יהיו ממדי המגפה ועוצמתה, וקיים חשש לגל שני ושלישי שיהיו חמורים עוד יותר (בדומה לשפעת הספרדית בראשית המאה הקודמת – 1918 - 1920). אולם דומה שבשלב זה, למעט במדינת המקור (מקסיקו) בה אחוז התמותה משמעותי, הרי בשאר מדינות העולם מדובר במחלה לא קשה ולא קטלנית מהסוג של השפעת העונתית המוכרת.

העובדה שאירוע מגפתי קשה מאד לשליטה מצמצם אמנם את הסכנה והסבירות שמדינות מתוקנות יעשו שימוש באמצעי לחימה ביולוגיים. אולם כאשר מדובר בארגוני טרור קיצוניים יש להניח כי לא יבחלו בשימוש באמצעים אלה בבחינת נשק יום הדין. קל לשער מה עלולות להיות התוצאות של פיזור מכוון של גורם מגפתי פנדמי קלאסי במוקד מצומצם שיגרום לתמותה בשיעור גבוה כמו נגיף "האבעבועות השחורות" ((SMALLPOX למשל, אם יגיע לידיהם של ארגוני טרור קיצוניים.
ההתפתחות המהירה בשיטות הביולוגיה המולקולארית, טכנולוגיות DNA חדישות מאפשרות כבר היום לייצר גורמי מחלה קטלניים במעבדה מאבני בנין זמינות ופשוטות. לדוגמא: לאחרונה ייצרו במעבדה נגיפי פוליו (הגורמים לשיתוק ילדים) ונגיף מזן "שפעת ספרדית" אשר גרמה בשנת 1920-1918 לפנדמיה בה מתו עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. אין ספק שגם נגיף "האבעבועות השחורות" ניתן ליצור במעבדה בטכנולוגיות זמינות וידועות.

כאמור, ההתמודדות עם מחלות זיהומיות ובעיקר מגפתיות, הנגרמות באופן טבעי או מוכוון על ידי גורם עוין הינה דומה. מדינה אשר מתמודדת היטב וערוכה נכון לתת מענה למחלות ומגפות הנגרמות בתהליך טבעי על ידי מחוללי מחלות כחיידקים ונגיפים תהיה ערוכה להתמודדות גם עם אירוע של תקיפה ביולוגית מכוונת.

המענה הלאומי (ואף ברמה הגלובלית) המשולב צריך להיות מושתת על הנדבכים העיקריים הבאים: גילוי וזיהוי מעבדתי (סוג הגורם); מעקב וניטור אפידמיולוגי- התפשטות המחלה; בקרה על מעבר ותנועת אזרחים; טיפול תרופתי וחיסון; מערך אשפוז.

המקרה הנוכחי של "שפעת החזירים", שלמרבה המזל מתגלה בדיעבד – לפחות בשלב זה - כמקרה קל יחסית, מהווה הן ברמת ההתמודדות הגלובלית (כפי שמובל על ידי ארגון הבריאות העולמי) והן ברמה המדינתית "תרגיל רטוב" מצוין לבחינת הנהלים, לאימון, תרגול, הסקת מסקנות והפקת לקחים באשר להערכות וטיפול במגיפות חמורות וקטלניות יותר, טבעיות או כאלה שעלולות להיגרם על ידי גורמי טרור קיצוניים. בנקודת הזמן הנוכחית (שהיא אולי עדיין מוקדמת מידי) ניתן לומר שרמת המוכנות וכן הצעדים שננקטו ברמה הגלובלית ובמרבית המדינות, היו נכונים וטובים. אם כי, יתכן שהייתה נטייה מסוימת להחמרה, שנבעה אולי מכשלים מסוימים בטיפול באירועים קודמים כמו "שפעת העופות" ו- SARSולאור לקחי מגיפות רחוקות יותר כמו "השפעת הספרדית". אין ספק, כי המודעות הגבוהה וההערכות המוקדמת הכלל עולמית – בהובלת ארגון הבריאות העולמי ובתמיכת ארצות הברית – בגלל החשש מפנדמיה מזן קטלני של "שפעת העופות", הביאה לתוצאות אלה. כך ניתן לומר גם לגבי הערכות מדינת ישראל וטיפולה באירוע בהובלת משרד הבריאות. המקרה הנוכחי גם הוכיח שבנושא של מחלות זיהומיות ובעיקר מגפתיות חוצות גבולות, שיתוף הפעולה הבין לאומי, הן בעת רגיעה ובוודאי בעת התרחשות האירוע, חשובה מאד.

לסיכום, יש לזכור כי אירוע ביולוגי משמעותי, קרי מגיפה או פנדמיה על רקע טבעי או מכוון, סבירותו בדרך כלל איננה גבוהה, אולם הוא עלול להיות בעל תוצאות הרסניות שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת ברמת הנפגעים באוכלוסיה, ברמה החברתית והכלכלית. כלומר, תוחלת הנזק בהיבטי ביטחון וחוסן לאומי היא עצומה וזהו המדד הנכון על פיו יש לשפוט ולקבוע את דרגת המוכנות והיקף המשאבים שהמדינה צריכה להשקיע בהתמודדות עם אתגר זה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.