פקיסטן ואפגניסטן תחת מתקפת מתאבדים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על פקיסטן ואפגניסטן תחת מתקפת מתאבדים

פקיסטן ואפגניסטן תחת מתקפת מתאבדים

מבט על, גיליון 41, 31 בדצמבר 2007.

English
יורם שוייצר

נראה כי בשנה האחרונה התגבשה אצל אל-קאעדה והטליבאן מגמה ברורה להעתקת מוקד הפעלת מתאבדים לזירת הלחימה בפקיסטאן ובאפגניסטן. אין בכך כדי לומר שאל-קאעדה ושותפיו נגמלו מכוונתם להשתמש בטרור מתאבדים במקומות אחרים בעולם, ולראיה הם ממשיכים לבצע פיגועי התאבדות במדינות שונות, בעיקר בעיראק ולאחרונה אף באלג'יריה. רציחתה של בנזיר בוטו, מנהיגת האופוזיציה בפקיסטאן, בידי מתנקש מתאבד, מהווה שיא, כנראה זמני בלבד, במתקפת המתאבדים האינטנסיבית המתחוללת מזה כשנה בפקיסטאן. המחבר מציג תמונת מצב וכיווני התפתחות אפשריים..


נראה כי בשנה האחרונה התגבשה אצל אל-קאעדה והטליבאן מגמה ברורה להעתקת מוקד הפעלת מתאבדים לזירת הלחימה בפקיסטן ובאפגניסטן. אין בכך כדי לומר שאל-קאעדה ושותפיו נגמלו מכוונתם להשתמש בטרור מתאבדים במקומות אחרים בעולם, ולראיה הם ממשיכים לבצע פיגועי התאבדות במדינות שונות, בעיקר בעיראק ולאחרונה אף באלג'יריה.

רציחתה של בנזיר בוטו, מנהיגת האופוזיציה בפקיסטן, בידי מתנקש מתאבד, מהווה שיא, כנראה זמני בלבד, במתקפת המתאבדים האינטנסיבית המתחוללת מזה כשנה בפקיסטן. הניסיון הקודם לרצוח את בוטו, לפני כחושיים, בוצע גם הוא באמצעות שני מתאבדים, אשר פוצצו עצמם סמוך לשיירה שהובילה אותה משדה התעופה עם חזרתה למדינה לאחר שמונה שנות גלות. המתאבדים כשלו במשימתם העיקרית אך הרגו כמאה וחמישים בני אדם. יוזכר גם כי פוצץ עצמו מתאבד בתוך מסגד במהלך עיד אל-אדחא והרג כחמישים איש. פיגועים אלה הינם ביטוי מובהק להידרדרות הביטחונית החמורה המתרחשת בפקיסטן ובה בעת הם משקפים את התרת הרסן המוחלטת מצד אל-קאעדה ושותפיו, שכבר מזמן אינם מהססים לבצע הרג המוני גם נגד מוסלמים, במקומות מקודשים ובעיצומם של ימי החג, בהם חל איסור חמור על פעילות מלחמתית ושפיכות דמים.

פקיסטן, שלה חלק מרכזי בבניית כוחה של תנועת הטליבאן וסיוע עקיף לאל-קאעדה, לא חוותה עד שנת 2002 פיגועי התאבדות בתחומה, למעט פיגוע התאבדות בודד בשנת 1995 בקונסוליה המצרית בקראצ'י. בין השנים 2002 - 2006 בוצעו בתחומה מספר פיגועי התאבדות מידי שנה, שחלקם כוון נגד זרים אך ברובם נבעו ממאבק עדתי נגד המיעוט השיעי. ואולם, החל משנת 2007 וביתר שאת במחצית השנייה שלה, חל גידול ניכר במספר פיגועי ההתאבדות. אלה כוונו נגד כוחות הביטחון ויעדי השלטון. עד כה בוצעו כחמישים פיגועי התאבדות אשר גרמו למאות הרוגים. אחד ההסברים לגידול העצום בפיגועי ההתאבדות טמון ככל הנראה בהחלטת אל-קאעדה והטליבאן לגרום לסילוקו מהשלטון של פרבז מושארף על ידי ערעור היציבות בפקיסטן או באמצעות פגיעה ישירה בו משום שהוא נתפס בעיניהם כמשתף פעולה עם אויביהם מהמערב ובראשם ארה"ב. העימות החזיתי עם מושארף הגיע לשיאו ביולי השנה בעקבות התקפת צבא פקיסטן על המסגד האדום באיסלמאבאד בו התבצרו קיצונים מוסלמיים. התקפה זו גרמה למות עשרות מקרב המתבצרים ובהם גם עבד אל-רשיד ג'אזי, שניהל את המסגד יחד עם אחיו עבד אל-עזיז. בקלטת שפרסם אוסמה בן לאדן בעקבות האירוע הוא קרא לחיסולו של מושארף הכופר, המשתף פעולה עם אויבי האסלאם. באחת מקלטותיו האחרונות קרא גם איימן ט'וואהרי, סגנו של בן לאדן, לחיסולה של בוטו. קריאתו נענתה גם אם יתברר כי ידו של אל-קאעדה לא הייתה במעל וניתן להניח כי גם קריאתו של בן לאדן לא תיוותר ללא ניסיונות נוספים לממשה.

במקביל למתקפת המתאבדים בפקיסטן, חל גידול עצום גם בהפעלת מתאבדים על ידי הטליבאן, אל-קאעדה וקבוצות ג'יהאד מקומיות באפגנסיטאן. למרות עשר שנות המאבק בכיבוש הסובייטי (1979 - 1989) ועד שנת 2001 לא בוצע במדינה אף פיגוע התאבדות אחד. רק בספטמבר 2001, יומיים לפני מתקפת ה-9/11, שיגר אל-קאעדה מתנקשים לחיסולו של מסעוד שאח, ראש החזית הצפונית ויריבם הגדול של הטליבאן. משנה זו ועד 2004 בוצעו פיגועי התאבדות ספוראדיים בממוצע של 5 בשנה. ואולם מאז החלה התופעה להתרחב בהדרגה והגיעה לשיאה בשנים 2006 - 2007 כאשר בכל אחת מהן בוצעו כ-120 פיגועים שגרמו למאות הרוגים. מתקפת המתאבדים המתואמת הנוכחית בפקיסטן ובאפגניסטן מסמנת יותר מכל את תהליך ההתאוששות של אל-קאעדה והטליבאן לאחר שהם נאלצו לוותר על בסיסי הכוח שלהם ולהימלט לאזור הגבול האפגאני-פקיסטאני בעקבות מתקפת כוחות הקואליציה הבינלאומית נגד הטרור שהחלה בשלהי אוקטובר 2001.

ראוי להדגיש כי למעט מערכת טרור המתאבדים המתחוללת כיום בעיראק, ברוב מדינות המזרח התיכון השכילו כוחות הביטחון להיערך בצורה יעילה מול מתקפות המתאבדים שבוצעו בתחומן על ידי אל-קאעדה ושותפיו. כך, במדינות כמו סעודיה, ירדן, מצרים, מרוקו ואלג'יריה – למרות שני הפיגועים הבולטים שבוצעו בבירתה לאחרונה – סוכלו רוב הפיגועים מבעוד מועד ורשתות הטרור שתכננו אותם נוטרלו.

יתכן כי עוצמתה והיקפיה של מתקפת המתאבדים שפשתה בפקיסטן ובאפגניסטן הפתיעה את כוחות הביטחון שלהן והם נמצאים עדיין בשלב של חיפוש מענה אפקטיבי לאתגר שניצב בפניהם. לאור הניסיון המצטבר במדינות שהתמודדו עם התופעה ניתן להניח, כי גם הן תמצאנה את הדרך לצמצם את ממדיה באופן משמעותי תוך שיתוף פעולה ולימוד מניסיונם של אחרים.

ההצלחה היחסית של גורמי הביטחון במדינות השונות לצמצם את פעילותם של המתאבדים אינה מאפשרת להם לנוח על זרי הדפנה משום שלמרות הפניית תשומת הלב והמשאבים הנוכחית של אל-קאעדה ושותפיו לזירה הפקיסטאנית-אפגאנית, ניתן לקבוע בסבירות גבוהה, כי מדינות אחרות במזרח התיכון, במפרץ ובאירופה עלולות לחזור ולהוות יעד מרכזי לפעילותם בעתיד. כוונה זו קבלה ביטוי בקלטותיו של ט'וואהרי, ובאחרונה אף מפי בן לאדן עצמו. יתכן כי דווקא המצוקה הנוכחית בה מצוי אל-קאעדה בעיראק עלולה להוביל את מנהיגיו להחליט לממש את הרווחים שצברו במערכה שניהלו במדינה זו ולהפנות את כוחותיהם, לרבות המגויסים החדשים מקרב "בוגרי עיראק", למשימות הבאות של הג'יהאד העולמי ברחבי העולם. לכן אפשר ובעתיד הלא רחוק, יועתק שוב מרכז הכובד של פעילות אל-קאעדה ושותפיו לאזורי פעולה ישנים וחדשים. ניתן להעריך כי פעילות זו תתבסס כמנהגם על טרור מתאבדים שבעבורם הוא לא רק דפוס פעולה יעיל וסמל מסחרי אלא בעיקר הוכחה לדבקותם "בדרך האל".

 

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאפגניסטןטרור ולוחמה בעצימות נמוכהפקיסטן
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Oriane Zerah/ABACAPRESS.COM
הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן - שנה אחרי
ביקורת רבה נשמעה על הנסיגה של הכוחות האמריקאים מהמדינה האסיאתית המשוסעת. יש שטענו כי לאחריה הטרור העולמי יתחזק, והיו שסברו שמעמדה של ארה"ב כמובילת העולם החופשי ייפגע באופן משמעותי. בחלוף שנה ניתן לקבוע כי לא רק שהחששות הופרכו ברובם – היתרונות שבנסיגה עולים על החסרונות שבה
30/08/22
הזירה האזורית: חיכוך ומחנאות לצד דטנט ושיתופי פעולה
המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים של חרם הסתיים הסכסוך בין קטר לבין איחוד האמירויות, ערב הסעודית, בחריין ומצרים; ירדן מקיימת דיאלוג עם איראן ועם בשאר אל־אסד נשיא סוריה, ואילו טורקיה מגלה עניין בשיפור יחסיה עם איחוד האמירויות, מצרים, ערב הסעודית וישראל. זאת ועוד, איחוד האמירויות ובחריין פעלו לפיתוח קשריהן הפומביים עם ישראל במסגרת 'הסכמי אברהם', ומצרים הניעה ביוזמתה תהליך להידוק היחסים הכלכליים עם ישראל, וכן פועלת עם ירדן לפתרון משבר האנרגיה בלבנון. על ישראל לעמוד על המשמעויות של הדיאלוגים האזוריים, לנצל את הפתיחות האזורית המסתמנת כדי להרחיב את הקשרים שהתפתחו במסגרת הסכמי אברהם ולפעול ליצירת קשרים נוספים.
24/01/22
Shutterstock
המערכת הבינלאומית: שתי תפיסות ומחנאות גוברת
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל האמריקאי ועם שחקני המפתח בקהילה הבינלאומית ורתימתם לקידום יעדיה של ישראל, ובראשם מניעת התגרענותה של איראן. זאת במקביל למיצוי יתרונותיה היחסיים של ישראל, בעיקר בתחומי המדע והטכנולוגיה, לקידום יוזמות שיסייעו לייצוב המזרח התיכון ולהתמודדות עם משבר האקלים העולמי.
23/01/22

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.