מג'בהת א-נוסרה לג'בהת פתאח אל-שאם – היהפוך נמר חברבורתיו? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מג'בהת א-נוסרה לג'בהת פתאח אל-שאם – היהפוך נמר חברבורתיו?

מג'בהת א-נוסרה לג'בהת פתאח אל-שאם – היהפוך נמר חברבורתיו?

מבט על, גיליון 843, 4 באוגוסט 2016

English
יורם שוייצר
אבו מוחמד אל-ג'ולאני
אל-קאעדה בהנהגת זוואהירי לא באמת מתכוון לוותר על השפעתו בזירה הסורית. למרות התרת הנדרים הפורמלית בידי ג'בהת אל-נוסרה. לאל-קאעדה נותרו עדיין נאמנים רבים בשורות הארגון החדש ובמסגרות הפועלות בתוכו ומחוץ לו. אלה ימשיכו לייצג את אל-קאעדה, להנחיל את ערכיו ולנסות ולהגשים את חזון הקמתה של האמירות, המשותף גם לג'ולאני עצמו. בשלב זה, אם כן, ניתן להעריך כי "הנמר" הג'הדיסטי-סלפי בסוריה ומחוצה לה לא "הפך את חברבורותיו".  חזקה על גורמי הביטחון והמודיעין בישראל כי הם מבינים שהמיתוג מחדש והכרזת הניתוק ממחנה אל-קאעדה אינו מאפשר התעלמות מהסכנה המשתקפת מתוכן דבריהם האחרונים של זוואהירי וגו'לאני כאחד: בנאומו האחרון שב זוואהירי וציין שהוא מייחל ליום בו יעמדו המוג'הידין על גבולות ישראל, יכבשו ויאסלמו אותה. בכך אישר כי לא ויתר על חזונו המוכר לגבי גורל ישראל וכי ימשיך לפעול למימושו באמצעות אנשיו ושותפיהם בסוריה. 


 

באפריל 2013 הכריז אבו באכר אל-בגדאדי על הקמת ארגון דאע"ש ('המדינה האסלאמית בעיראק וסוריה') וניסה להכפיף בהחלטת יחיד את ג'בהת אל-נוסרה (חזית התמיכה), שלוחת אל-קאעדה בסוריה, לארגונו החדש, אך נכשל בכך. ביוני 2014 כבר הימר בגדאדי על כל הקופה והכריז על הקמת 'המדינה האסלאמית' ועל עצמו כח'ליף. עתה הגיע תורו של מנהיג אל-קאעדה, איימן אל-זוואהירי, להמר: ב-28 ביולי 2016 העניק  סגנו, אחמד אבו אל-ח'יר, את ברכת הדרך להכרזתו של אבו מחמד אל ג'ולאני, מנהיג ג'בהת אל-נוסרה,  על שינוי שמה לג'בהת פתאח אל-שאם (חזית הניצחון בסוריה) ועל התנתקות מכל קשר עם גורמים חיצוניים, ובמשתמע – מהברית עם אל-קאעדה.
אפשר שהימור זה של זוואהירי נעשה בלית ברירה. סגנו טען כי המהלך נבע מניתוח המצב בסוריה ותכליתו היא לקדם את הג'האד בסוריה. אולם, נראה כי הוא היה מענה לאילוצים פנים-ארגוניים בג'בהת אל-נוסרה, וכן לאילוצים חיצוניים, כלומר דיווחים בדבר כוונתן המשותפת של ארצות הברית ורוסיה להילחם עד חורמה בארגון ולמנוע ממנו ליטול חלק בכל הסדר עתידי בסוריה. דבריו של ג'ולאני בנושא מעידים על מצוקת ארגונו, שהתיימר להגן על אזרחי סוריה ונכשל בכך, ועל רצונו להעמיד במבחן את הקואליציה הבינלאומית הפועלת נגד ארגונו בהפצצות מן האוויר בשל זיהויו הסלפי ג'האדיסטי וגורמת כך לסבלם של סורים רבים. נימת דבריו של ג'ולאני עצמו העידה על ספקנות אשר לאפשרות שהארגון החדש שהוקם יוכר על ידי הקואליציה הבינלאומית הפועלת בסוריה כחלק מקואליציה סורית-אסלאמית רחבה.
ברכת הדרך הפומבית של הנהגת אל-קאעדה לניתוק הפורמלי של אל-נוסרה ממערכת הבריתות של אל-קאעדה מצביעה לכאורה על ויתור מצדה על ערוץ הגישה, המרכזי מבחינתה, למתרחש בסוריה ועל השפעה בזירה זו, המהווה את מוקד המערכה של האומה המוסלמית נגד מזימות המערב. זאת ועוד, צעד זה עלול להתברר כתקדים מסוכן לאחדותה וליציבותה של מערכת השותפויות שמקיים אל-קאעדה עם בעלי בריתו הפורמליים, שעימם נמנה, עד עתה, גם אל-נוסרה. לאור התקדים, ארגונים נוספים עלולים לנקוט צעד דומה, אם ימצאו לנכון בכורח הנסיבות. מקרים נוספים כאלה, אם יקרו, עלולים, לקרב את קיצו של אל-קאעדה ולקדם את 'המדינה האסלמית' בתחרות על הובלת  הג'האד העולמי.
ראוי להדגיש כי קרוב לוודאי שמהלך הניתוק תואם מראש. לראייה, בקלטת שפרסם זוואיהירי ב-7 במאי 2016 הוא דן במפורש באפשרות כזו ובעקיפין נתן לה, כבר אז, את ברכת הדרך. מדבריו ניתן היה להבין שהפרישה התבצעה בהסכמה ובהבנה בין הצדדים. זוואהירי קבע כי הצעד נועד לשרת מטרת-על משותפת, המקובלת על אל-קאעדה וכלל שותפיו, ובכללם אל-נוסרה, וכי בשעה הרת גורל זו של המערכה בלבאנט, אחדות השורות בקרב הכוחות המוסלמים הלוחמים בסוריה לסילוקו של אסד חשובה ואף עולה בחשיבותה על "הפרה" או השעיה של הברית הפורמלית ביניהם. זוואהירי הבטיח כי ארגונו ישמש כ"חזית תמיכה" עבור כל הלוחמים המוסלמים בסוריה, וכי "שייכות ארגונית לעולם לא תהיה מכשול בדרך לאחדות [...] אל-קאעדה הינה חלק מהאומה ולא שליטיה". זוואהירי שב והדגיש כי מטרת אל-קאעדה ושותפיו היא להקים בסוריה אמירות אסלאמית המבוססת על השריעה. לצד זאת, זוואהירי הזהיר כי מהלך כזה עלול להיות מנוצל על ידי הקואליציה הבינלאומית, לפלג את המוסלמים ולחייבם להיות שותפים להסכמי כניעה מבזים ומשפילים, ולהביא לביסוסו של משטר דמוקרטי בסוריה. בהזדמנות זו הוא שב ובידל את עצמו מאבו באכר אל בגדאדי, בהבליטו את מנהיגותו המאחדת בניגוד לעמדתו המפלגת וההרסנית של בגדאדי, ובהדגשת עמדתו העקבית נגד פיתנה ("מלחמת אחים"), שנחשבת לאחת המידות הרעות המרכזיות באסלאם, אשר מצדיקה בין השאר את קבלת הודעת הפרישה של אל-נוסרה.
הניתוק של אל-נוסרה מאל-קאעדה משקף את המתח המתקיים בשורות אל-נוסרה בין זהותו כארגון התנגדות סורי אסלאמי לבין זהותו הסלפית-ג'האדיסטית. הארגון, שמלכתחילה נמנע, בתיאום עם מפקדיו מחוץ לסוריה, מבחירה בשם שיזהה אותו ישירות עם המותג אל-קאעדה, הקפיד במשך כל שנות קיומו, משנת 2012 ואילך, להיטמע בקרב הכוחות הלוחמים בסוריה. הוא גייס לשורותיו בעיקר סורים ושיתף פעולה עם ארגונים אחרים בסוריה, כולל עם כוחות חילוניים, ומיקד את עיקר לחימתו בצבא אסד וכן בדאע"ש ואחריו ב'מדינה האסלאמית'. יתכן כי ההבנות שאליהן הגיעו ארצות הברית ורוסיה אשר לשיתוף פעולה ממוקד לפגיעה בו במקביל למאבק ב'מדינה האסלאמית' מחד גיסא, ומאידך גיסא לחצים מצד תומכיו במדינות המפרץ בשיתוף גורמים בהנהגתו, בתביעה להסיר מכשול המונע מאל-נוסרה להתקבל כשותף במהלכים להסדרה צבאית, כלכלית ומדינית בסוריה, הם שהכריעו במשולב את הכף בזכות התנתקות מאל-קאעדה.
ההודעה על היפרדות אל-נוסרה מאל-קאעדה גררה תגובות מעורבות מצד פוסקי ההלכה בקרב תומכי אל-קאעדה: מחד, נשמעו קריאות לאיחוד ברוח ההלכה האסלאמית, המשמשת מכנה משותף הגובר על הפירוד הפורמלי, ומנגד קריאות שהזהירו מפני מזימה אמריקנית להשתלט על סוריה ולהרוויח מפיצול הכוחות. ד"ר האני אל סיבאעי, מבכירי פוסקי ההלכה תומכי אל-קאעדה, אף הבטיח כי בין אל-קאעדה לאל-נוסרה לא יתפתחו יחסי יריבות כפי שקרה בין אל-קאעדה לבין 'המדינה האסלאמית', ובלשונו: "המאמין לא יוכש פעמיים על ידי אותו נחש".
בשלב זה קשה להעריך איזה תוכן חדש יצוק המיתוג מחדש של ג'בהת אל-נוסרה לפעילות הארגון ודרך התנהלותו, והאם מהלך זה יוביל את הקואליציה הבינלאומית לקבל את הארגון החדש כשותף במהלכים המדיניים המתנהלים במטרה לייצב בסוריה הפסקת אש ולעצב הסדרה במדינה. גם אם הגורמים הבינלאומיים יכירו בארגון החדש כשותף, לא ברור כיצד תירתם הנהגתו למהלך המדיני ובמסגרת אילו כללים יתנהלו המגעים עמו. יוזכר שאל-נוסרה ראה בעצם המגעים עם המעצמות המערביות והערביות כפירה בעיקר. ואכן, בשלב ראשוני זה נראה כי מהלך ההינתקות מאל-קאעדה, ומנגד, הרטוריקה בה נקט ג'ולאני, אינם מצביעים על נכונותו לאמץ את כללי המשחק ואת רוח הדברים שעל פיהם מתנהלים המאמצים להסדרה בסוריה.
אם ארצות הברית ורוסיה ייענו בחיוב לצעד המנהלי-ארגוני של אל-נוסרה ויחדלו מפעילות צבאית נגדו, ניתן יהיה לאתגר את הארגון החדש  בדרישה ממנו לבצע מהלכים נוספים, שיבטאו התנערות הלכה למעשה מהמדיניות בה נקטו אנשי אל-נוסרה בעבר, כתנאי להכללת 'ג'בהת פתאח אל שאם' בין השותפים לתהליך ההסדרה. דרישות כאלה עלולות להוביל לפילוג בארגון החדש ולחזרת תומכי אל-קאעדה בשורותיו למחנה הסלפי-ג'האדיסטי.
בכל מקרה, ברור כי אל-קאעדה בהנהגת זוואהירי לא באמת מתכוון לוותר על השפעתו בזירה הסורית. למרות התרת הנדרים הפורמלית בידי ג'בהת אל-נוסרה. לאל-קאעדה נותרו עדיין נאמנים רבים בשורות הארגון החדש ובמסגרות הפועלות בתוכו ומחוץ לו. אלה ימשיכו לייצג את אל-קאעדה, להנחיל את ערכיו ולנסות ולהגשים את חזון הקמתה של האמירות, המשותף גם לג'ולאני עצמו. בשלב זה, אם כן, ניתן להעריך כי "הנמר" הג'הדיסטי-סלפי בסוריה ומחוצה לה לא "הפך את חברבורותיו".
חזקה על גורמי הביטחון והמודיעין בישראל כי הם מבינים שהמיתוג מחדש והכרזת הניתוק ממחנה אל-קאעדה אינו מאפשר התעלמות מהסכנה המשתקפת מתוכן דבריהם האחרונים של זוואהירי וגו'לאני כאחד: בנאומו האחרון שב זוואהירי וציין שהוא מייחל ליום בו יעמדו המוג'הידין על גבולות ישראל, יכבשו ויאסלמו אותה. בכך אישר כי לא ויתר על חזונו המוכר לגבי גורל ישראל וכי ימשיך לפעול למימושו באמצעות אנשיו ושותפיהם בסוריה. שותפיו מצויים גם בקרב אנשי הארגון החדש החולקים את חזונו. האיום התבטא גם בדבריו של ג'ולאני בדבר עקרונות הארגון החדש, שלפיהם הוא לא ויתר על חזונו להחלת השריעה בסוריה העתידית. האיום המשתמע מכך עבור ישראל ברור. רק אם הארגון או פלגים פרגמטיים מתוכו ישנו דרכם ויכנסו למסלול ההסדרה בתנאי הקואליציה שבראשות ארצות הברית, עשויה ישראל למצוא ביניהם גורמים פרגמטיים שייפרדו מחזון זה, ואיתם תוכל אולי להגיע להבנות ולהסדרים בגבול משותף בעתיד.

 

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.