כמה רקטות ירטה כיפת ברזל? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על כמה רקטות ירטה כיפת ברזל?

כמה רקטות ירטה כיפת ברזל?

מבט על, גיליון 414, 21 מארס 2013

English
יפתח שפיר
צילום: אימאג' בנק ישראל

מאמרים שפורסמו לאחרונה בארץ ובעולם העלו ספקות ביחס למספר הרקטות שיירטה "כיפת ברזל" במהלך מבצע "עמוד ענן". ראובן פדהצור עסק בנושא במאמרו ב"הארץ". המקור למאמרים אלה הוא מחקר של מומחה ידוע ב-MIT, פרופ' תיאודור פוסטול, יחד עם חוקר ישראלי, ד"ר מרדכי שפר, ועוד מהנדס עלום שם מחברת רייתאון. טענות המחברים, על פניהן, חריפות. כיפת ברזל, לדבריהם, לא הצליחה ליירט אלא חמישה אחוזים מכלל הרקטות שנורו לעבר ישראל במהלך מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012. הטענה המרכזית של המחברים היא כי "כיפת ברזל" אינה מצליחה לפגוע בראש הקרבי של רקטת האויב ו"למחוק אותה מעל פני השמים". יפתח שפיר בוחן את טענות מחברי המאמר הביקורתי ומעלה הרהורים באשר למידה בה טענות אלה מבוססות ואמינות.


מאמרים שפורסמו בשבוע האחרון בארץ ובעולם העלו ספקות ביחס למספר הרקטות שיירטה כיפת ברזל במהלך מבצע "עמוד ענן". ראובן פדהצור עסק בנושא במאמרו ב"הארץ".1 המקור למאמרים אלה הוא מחקר של מומחה ידוע ב-MIT, פרופ' תיאודור פוסטול, יחד עם חוקר ישראלי, ד"ר מרדכי שפר, ועוד מהנדס עלום שם מחברת רייתאון.

טענות המחברים, על פניהן, חריפות. כיפת ברזל, לדבריהם, לא הצליחה ליירט אלא חמישה אחוזים מכלל הרקטות שנורו לעבר ישראל במהלך מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012. הטענה המרכזית של המחברים היא כי "כיפת ברזל" אינה מצליחה לפגוע בראש הקרבי של רקטת האויב ו"למחוק אותה מעל פני השמים". הם מגיעים למסקנה זו בעיקר מניתוח קטעי וידאו של יירוטים שצולמו במהלך המבצע. לדעתם, רוב הפיצוצים נראים כדוריים, כאלה שמעידים על פיצוץ ראש המיירט אך לא על פיצוץ משני של ראש הרקטה, שלדעתם, אילו היה מתרחש, היה צריך לראות בו שני פיצוצים, או לפחות הבזק פיצוץ שאינו סימטרי. הם גם מזהים פיצוץ של "כיפת ברזל" זמן קצר לאחר שזו מבצעת תמרון חד. לדעתם זה נתיב מתוכנת מראש, ולא רדיפה אחרי מטרה.

כתנא דמסייע מוצאים המחברים את דיווחי מס רכוש, שמעיד על 3200 תביעות בגין נזקים שנגרמו על ידי הרקטות, ואת דו"ח המחוז הדרומי של משטרת ישראל המדווח על 109 נפילות בשטחים בנויים – מספר כפול כמעט ממה שנמסר על ידי צה"ל. (58 נפילות בשטחים בנויים).2

טענות אלה של המחברים נראות תמוהות, בלשון המעטה. נקודת המפתח בטענותיהם, היא שכיפת ברזל אינה מצליחה לגרום לראש הנפץ של הרקטה להתפוצץ. זו טענה מוכרת, הזכורה מימי מלחמת המפרץ הראשונה, כשהופנתה כנגד ביצועי טילי הפטריוט. טילים אלה אכן לא הצליחו לפגוע בראש טילי הסקאד שכן טיל ה”פטריוט" תוכנן ליירט ולהפיל מטוסים, לא טילים. נראה, כי ביקורת זו על "כיפת ברזל" מעתיקה טענות שהופנו כנגד מערכות הגנת הטילים האמריקניות (פטריוט) ומדביקה אותן למערכת "כיפת ברזל" תוך התעלמות מן ההבדלים הברורים בין מערכות ההגנה השונות.

אלא שרקטת "גראד" אינה סקאד, ועל אחת כמה וכמה שאינה טיל בליסטי בין יבשתי. ראש הנפץ שלה אינו ראש של טיל במשקל טונה. ניתן אמנם לדמיין מה קורה לצינור באורך מטרים ספורים עם ראש במשקל של כ-20 ק"ג, כשמתפוצץ על ידו ה"טמיר" של "כיפת ברזל" להבדיל מפרופ' פוסטול, הטוען שהוא יודע בדיוק מה קורה. העובדה היא שמערכת הביטחון לא פרסמה את העובדות לאשורן וסיבותיה עימה.

המבקרים ביססו את ממצאיהם על ניתוח עשרות קטעי וידאו שצילמו אזרחים במכשירי הסלולר שלהם, והעלו ליו-טיוב. בדרך כלל לא ניתן לדעת היכן הם צולמו ולאיזה כיוון הופנתה המצלמה. יתכן שעשרות קטעים שהועלו לרשת מציגים יירוט בודד, אולם צולמו על ידי אנשים שונים מכיוונים שונים. קשה מאוד לבצע ניתוחים מדויקים על קטעים מצולמים אלה ובדרך כלל קשה גם ללמוד מן הצילום על גיאומטריית המעוף של הטיל. כותבי המאמר שהוזכר למעלה חיפשו בסרטי הווידיאו פיצוצים כפולים ולא מצאו. אין זה פלא, שכן פיצוצים כאלה הם סמוכים מאוד, גם במרחק, וגם בזמן – פחות מאלפית שנייה. אין סיכוי שמצלמה של מכשיר סלולר תוכל להבחין בין פיצוץ כפול לפיצוץ יחיד.

זאת ועוד, לא כל נפילות הרקטות בשטחים בנויים בישראל היו כשלון של "כיפת ברזל", שהרי לא כל הערים בישראל היו מוגנות, מלכתחילה, על ידי "כיפת ברזל". נפילה של רקטה על מטרה לא מוגנת, כואבת ככל שתהיה, איננה כשלון של "כיפת ברזל".

באשר לדיווחי המשטרה – על 109 נפילות בשטחים בנויים – המבקרים רואים בכך הוכחה ל"שקר" של מערכת הביטחון שדיווחה על 58 נפילות בלבד בשטחים בנויים. גם טענתם זו בעייתית, שכן משטרת ישראל מדווחת על פניות אזרחים. אזרחים ידווחו גם על נפילות שברים, חלקי רקטות ונפלים. אין ידיעה ברורה כמה מ-109 הדיווחים הם על רקטה ממש. ואפילו כך – 109 נפילות בשטחים בנויים מתוך כ-1500 שיגורים זה הישג לא רע כשלעצמו.

עוד פחות מכך אפשר להתבסס על דיווחי מס רכוש. ברור שחלק מן התביעות הן כבדות משקל. נשאלת השאלה: כמה תביעות מייצרת רקטה פוגעת אחת? בוודאי לא תביעה אחת בלבד. רקטה שנחתה באזור מיושב עשויה לזעזע יסודות ולגרום נזק למבנים סמוכים, ובכל מבנה כזה עשויות להימצא כמה דירות שנפגעו (גם מי שחלונו נשבר במרחק 50 מטר ממקום הפגיעה עשוי להגיש תביעה). כמה מ-3200 התביעות הן קלות משקל – ספק אם מבקרי המערכת יודעים זאת.

לסיכום – על סמך ניתוח מפוקפק ששים המבקרים לשפוך אש וגופרית על מערכת "כיפת ברזל" ועל כלל לקחי מבצע "עמוד ענן". העלאת ביקורת על מערכת הביטחון, מערכות הנשק שלה או האסטרטגיה שלה, היא מעשה לגיטימי ורצוי, אך עליה להתבסס על נתונים בדוקים. נדמה שקיים פער גדול בין ביקורת עניינית ולגיטימית לבין קביעתם הנחרצת של כותבי המאמר על "כיפת ברזל", שדיווחי המערכת הם שקריים, ולא זאת אלא שהם “שקרים אופייניים”. זו הכפשה לשמה. טענותיהם אינן מבוססות, אינן סבירות ואינן הגיוניות.

____________________________________________________________________

1. ראובן פדהצור, "כמה רקטות באמת ירטה כיפת ברזל", הארץ, מדור דעות, 9 במארס 2013.

www.haaretz.co.il/opinions/1.1954176

Silverstein, Richard, Tikun Olam blog, Iron Dome system failed miserably",

Posted on 8 March 2013,

http://richardsilverstein.com/2013/03/08/iron-dome-system-failed-miserably/

Jonathan Marcus “Israel's Iron Dome: Doubts over success rate", BBC News–Middle East, 12 March 2013,

http://www.bbc.co.uk/news/world-middle-east/21751766

2. אתר משטרת ישראל, "מסכמים שמונה ימי מבצע",

http://www.police.gov.il/articlePage.aspx?aid=877

 

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
"צבא הפרשים" הופך "לצבא ההייטק"
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הראתה בעליל ש"צבא הפרשים" הופך לחלק מהותי ועיקרי של "צבא ההייטק"
03/06/25
ELDAN DAVID – GPO / Anadolu via Reuters (modified by INSS)
בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון
במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים. מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות חקירה של מקרי עבר בולטים, ניתוח של ההגדרות החוקיות הנוכחיות, שיחות עם ממלאי תפקידים בכירים בעבר והשוואה למערכות דומות בעולם, עוצבה הצעה מקיפה ומפורטת לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקידו של השר העומד בראשו, שעיקרה חיזוק היכולות של "הרגל האזרחית" ויצירת איזון ראוי, על מנת להיטיב את השיח ואת קבלת ההחלטות בבניין הכוח ובהפעלתו.
19/05/25
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.