הסיכוי למהלך אמריקאי לחידושו של התהליך המדיני לאחר הבחירות בישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הסיכוי למהלך אמריקאי לחידושו של התהליך המדיני לאחר הבחירות בישראל

הסיכוי למהלך אמריקאי לחידושו של התהליך המדיני לאחר הבחירות בישראל

מבט על, גיליון 651, 1 בינואר 2015

English
זכי שלום
על סמך דבריו של המזכיר קרי בהתייחס הן להצעת ההחלטה שהפלסטינים מנסים לקדם במועצת הביטחון והן למערכת הבחירות בישראל, לצד מסרים שהעביר השגריר שפירו בנאומו, סביר להניח, כי לאחר הבחירות בישראל יגביר הממשל את מאמציו להשיב את ישראל והפלסטינים לשולחן המשא ומתן. זאת ועוד, בניגוד לדימוי של הנשיא אובמה כ"ברווז צולע", דווקא היותו בשלהי כהונתו השנייה עשויה לדרבנו לפעול באורח אינטנסיבי לקידום הסדר ישראלי-פלסטיני, בין השאר באמצעות הגברת הלחצים על ישראל להגמיש את עמדותיה.

בשיחה שקיים עם 28 שגרירים של מדינות אירופה ב-18 בדצמבר 2014, הבהיר מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, כי עד לאחר הבחירות בישראל, שייערכו ב-17 במארס 2015, ארצות הברית לא תאפשר קבלת החלטה במועצת הביטחון, הנוגעת לתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. קרי העריך, כי אימוץ החלטה כזו במועצת הביטחון, מכיוון שתנוסח ללא שיתוף ממשלת ישראל וממילא בניגוד למדיניותה, תחזק גורמים בימין הישראלי המתנגדים לתהליך השלום. קרי לא פסל מעורבות כלשהי של מועצת הביטחון בתהליך המדיני בעתיד, אך סירב להיכנס לפרטים. דבריו נאמרו על רקע מאמציה של הרשות הפלסטינית לקדם קבלת החלטה במועצת הביטחון, המכירה במדינה פלסטינית בגבולות 1967 וקוראת לסיום הכיבוש של ישראל עד 2017. ארצות הברית הבהירה שהיוזמה הפלסטינית אינה מקובלת עליה. מקורות פלסטיניים אישרו, כי הממשל מפעיל לחץ על הרשות הפלסטינית לדחות את הגשת ההצעה להצבעה במועצת הביטחון, עד לאחר הבחירות בישראל.

התפתחות זו עלתה בקנה אחד עם עיקריה של מדיניות החוץ האמריקאית במזרח התיכון, כפי שנמסרו בנאום שנשא שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו באוניברסיטת בר אילן ב-9 בדצמבר 2014. השגריר פירט את העקרונות המנחים את המדיניות בעת הנוכחית ואת הקווים שינחו אותה לאחר הבחירות בישראל. בהקשר לתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני, הדגיש השגריר, כי הממשל מחויב להשגת הסדר על בסיס החזון של שתי מדינות לשני עמים והוא ממשיך לנסות ולאתר דרכים לחידוש המשא ומתן, תוך התנגדות לצעדים חד-צדדיים – ישראליים ופלסטיניים כאחד. עם זאת, אמר השגריר, הממשל מעריך, כי אין זה ריאלי לצפות לחידוש המשא ומתן עד הבחירות הקרובות בישראל.

      ברקע הדברים, המליץ השגריר להימנע מהסקת מסקנות נמהרות מתוצאות הבחירות האחרונות לקונגרס האמריקאי. דבריו אלה, כמו גם התבטאויות של המזכיר קרי בהקשר לתהליך המדיני, נועדו, קרוב לוודאי, להביע את הסתייגותו של ממשל אובמה מהתחושה הרווחת בחוגים רחבים במערכת הבינלאומית ובישראל, ולפיהם נחלשו נחישותה ויכולות הפעולה של ארצות הברית בזירה הבינלאומית בכלל ובמזרח התיכון בפרט, וכי חולשה זו תתעצם עקב הפיצול הפוליטי במוסדות הממשל. ההערכה, כי הנשיא יתקשה להוביל מדיניות שתהיה בלתי-נוחה לישראל נסמכת, בין השאר, על כך שהמפלגה הרפובליקנית, המפגינה תמיכה חזקה בישראל, נמצאת בעמדת שליטה בקונגרס וסביר להניח שנציגיה בקונגרס לא יאפשרו לממשל למצות את מנופי הלחץ הפוטנציאליים שיש בידיו מול ישראל, בבואו לקדם את התהליך המדיני. ואולם, כפי שהבהיר השגריר בנאומו, העובדה שהממשל פועל מול קונגרס לעומתי, אין משמעותה, כי מדיניות החוץ האמריקאית תהיה משותקת. החוקה האמריקנית, כך הזכיר, מעניקה לנשיא סמכויות רחבות בתחום מדיניות החוץ.

      ב-19 בדצמבר 2014 אִשרר הנשיא אובמה את החקיקה שנתקבלה בקונגרס ברוב מכריע של שתי המפלגות (United States-Israel Strategic Partnership Act), המגדירה את מדינת ישראל כ -Major Strategic  Partner של ארצות הברית. חוק זה כולל סעיפים מעשיים, האמורים להעצים את יחסיה האסטרטגיים של ישראל עם ארצות הברית ואת יכולותיה האסטרטגיות. סעיף 3(6) של החוק, המתייחס לאסטרטגיה ומדיניות, גורס התחייבות "לתמוך בממשלת ישראל במאמציה הנמשכים להגיע להסדר מדיני מוסכם עם העם הפלסטיני, שתוצאתו תהיה שתי מדינות החיות זו לצד זו בשלום וביטחון". קביעה זו מצביעה שוב על כי לצד מחויבותו לחזק את ביטחונה של ישראל ואת יחסיה האסטרטגיים עם ארצות הברית, הממשל האמריקני נחוש ליזום מהלכים האמורים לקדם את האינטרסים הלאומיים שלה - ובכללם חידוש התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני.

       משום כך, ועל סמך דבריו של המזכיר קרי בהתייחס הן להצעת ההחלטה שהפלסטינים מנסים לקדם במועצת הביטחון והן למערכת הבחירות בישראל, לצד מסרים שהעביר השגריר שפירו בנאומו, סביר להניח, כי לאחר הבחירות בישראל יגביר הממשל את מאמציו להשיב את ישראל והפלסטינים לשולחן המשא ומתן. זאת ועוד, בניגוד לדימוי של הנשיא אובמה כ"ברווז צולע", דווקא היותו בשלהי כהונתו השנייה עשויה לדרבנו לפעול באורח אינטנסיבי לקידום הסדר ישראלי-פלסטיני, בין השאר באמצעות הגברת הלחצים על ישראל להגמיש את עמדותיה.

      יתר על כן, לא מן הנמנע, שבבואו להפעיל את כובד משקלו על ממשלת ישראל, כדי לאפשר את חידוש ההידברות בינה לבין הפלסטינים – בין שממשלה זו תובל על ידי מפלגות ימין ובין שתונהג על ידי מפלגות מגוש המרכז, כפי שיכריעו תוצאות הבחירות – הממשל יסתייע ב"צונאמי המדיני" שחוותה ישראל בחודשים האחרונים. ההכרה הבינלאומית המתרחבת במדינה פלסטינית, בעיקר על ידי ממשלות ופרלמנטים באירופה, ביטאה את צמצום התמיכה בעמדותיה של ישראל בסוגיית הסכסוך עם הפלסטינים. יש המעריכים בממשל האמריקאי כי על רקע זה, הממשלה החדשה בישראל, זו שתקום לאחר הבחירות ובהתאמה לתוצאותיהן, תגמיש את עמדותיה הן אשר לעצם חידושו של התהליך המדיני ואולי אף לגבי הבנות מוסכמות עם הפלסטינים. זאת, ולו כדי להימנע מהחרפת המתח ומהעמקת הקרע בין ישראל לארצות הברית.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
איראן באפריקה: ההקשר האזורי, הגלובלי וההשלכות על ישראל
26 באוקטובר, 2025
17:00 - 14:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
היום שאחרי טראמפ: כיצד צריכה ישראל להיערך לטלטלה הצפויה
דונלד ג׳יי טראמפ הוא נשיא ייחודי. עד כה הוא הוכיח עצמו כתומך נלהב של ישראל וכמי שמוביל מדיניות חוץ המשנה את המזרח התיכון ואת הזירה העולמית. בהנחה שמציאות שכזו לא תימשך בהכרח לאחר סיום כהונתו, יש לנתח מה המדיניות הישראלית הנדרשת עד היום שאחרי טראמפ, בהתבסס על השינויים המתהווים כיום במערכת העולמית, האזורית והישראלית-פלסטינית. נייר מדיניות זה מתאר את השינוי המתחולל במערכת האמריקאית ואת השפעותיו על יחסי ישראל-ארצות הברית, ומסוכם בהמלצה על מדיניות שתשפר את היציבה האסטרטגית הישראלית לאורך שנים. זאת, תוך ניצול זמן החסד הנוכחי והערכות לשינוי אפשרי עתידי במדיניות ארצות הברית באזור.
04/11/25
REUTERS and Shutterstock (modified by INSS)
מתווה טראמפ – סיכונים והזדמנויות, כיול המצפן האסטרטגי של ישראל
כיצד ניתן לממש את הפוטנציאל הטמון בתוכנית הנשיא האמריקני ליום שאחרי המלחמה, באופן שיתאם את האינטרסט הישראלי?
26/10/25
EYEPRESS via Reuters Connect
יוזמת טראמפ לרצועת עזה: סיכונים והזדמנויות
כיצד יוזמת טראמפ לרצועת עזה יוצרת עבור ישראל הזדמנויות חדשות לשינוי המציאות הביטחונית והמדינית, ומהם האתגרים שעלולים לעמוד בדרכה?
30/09/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.