בין נאט''ו לרוסיה: חלקי התצרף של טורקיה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על בין נאט''ו לרוסיה: חלקי התצרף של טורקיה

בין נאט''ו לרוסיה: חלקי התצרף של טורקיה

מבט על, גיליון 392, 13 בדצמבר 2012

English
גליה לינדנשטראוס
יפתח צלניקר

היה זה אחד השבועות הנדירים מאז פרוץ ההתעוררות הערבית שדברים הסתדרו היטב בתחום יחסי החוץ של טורקיה. בין מה שהיה ביקור מוצלח של ולדימיר פוטין באיסטנבול ב-3 בדצמבר 2012 ואישור נאט"ו למחרת היום לפריסת טילי פטריוט בטורקיה, נראה, כי טורקיה פעלה נכון בעת הזאת.


היה זה אחד השבועות הנדירים מאז פרוץ ההתעוררות הערבית שדברים הסתדרו היטב בתחום יחסי החוץ של טורקיה. בין מה שהיה ביקור מוצלח של ולדימיר פוטין באיסטנבול ב-3 בדצמבר 2012 ואישור נאט"ו למחרת היום לפריסת טילי פטריוט בטורקיה, נראה, כי טורקיה פעלה נכון בעת הזאת. שלא כמו במקרים קודמים (1991, 2003), נאט"ו הגיבה דווקא במהירות לבקשת טורקיה שסוללות פטריוט יוצבו בטריטוריה שלה. הפעם נאט"ו לא רק כיבדה את בקשתה של טורקיה, אלא אף הצליחה לתת לטורקיה את התחושה שחברותה בברית אינה מובנת מאליה, ושטורקיה הנה חברה ראויה ומכובדת. זה אינו הישג מבוטל כאשר לוקחים בחשבון את רמת חוסר האמון שקיימת בין טורקיה וכמה מבנות הברית המערביות שלה.

 

מאזן התחרות בין רוסיה ונאט"ו קרוב – ברוב המקרים – למשחק סכום אפס, ורוסיה אכן הביעה באופן פומבי את התנגדותה לבקשתה של טורקיה מנאט"ו לפריסת טילי הפטריוט. יהא זה התנגדותה הכוללת של רוסיה לפריסת מערכות הגנה מפני טילים בטריטוריות סמוכות אליה, או החשש מצד רוסיה שזוהי הקדמה למעורבות גדולה יותר של נאט"ו בסוריה, או אפילו אולי האינטרס הכלכלי של רוסיה למכור לטורקיה מערכות הגנה מתוצרתה היא - הסוגיה של טילי הפטריוט אינה קשורה אך ורק ליחסים הדו-צדדיים בין טורקיה ורוסיה. אולם, בדיוק בשל מצב זה, הדבר מאפשר לשתי המדינות להציג חזות של "עסקים כרגיל".

הביקור בן יום אחד של פוטין באיסטנבול ראוי לתשומת לב מכמה סיבות. ראשית, לאחר התקרית באוקטובר 2012 שבה טורקיה אילצה מטוס אזרחי, בדרכו ממוסקבה לדמשק, לנחות באנקרה (בחשד שהוא נושא אספקה צבאית), היו שניבאו שפגישה זו לא תתקיים. אכן, הביקור שנועד להתקיים באוקטובר נדחה (נכון שבאופן כללי פוטין לא קיים מסעות בין-לאומיים משמעותיים בחודשיים האחרונים בשל פציעה, על פי דוברו). זה שהביקור אכן התקיים עכשיו אין פירושו שתקרית המטוס נשכחה, אלא שלשני הצדדים יש סוגיות חשובות אחרות שמצדיקות שיתוף פעולה הדוק. נראה שסחר ואנרגיה הם הקטר של יחסים אלה בעת הזאת, אך סוגיות גיאו-אסטרטגיות אינן משתרכות הרחק מאחור.

שנית, הביקור מהווה אינדיקציה לכך ששני הצדדים חושבים באופן פרגמאטי למדי כיצד לייצב את סוריה. טורקיה התייאשה מהניסיון להניע את המערב להיות מעורב בצורה פעילה יותר בסוריה. צריך לראות את הודעתו האחרונה של ארדואן, שרוסיה מחזיקה את המפתח לפתרון המשבר בסוריה, ככנה וכמשקפת אל נכונה את עמדתה הנוכחית של טורקיה. כל פתרון שייראה איכשהו מקובל על ידי רוב הסורים, יזכה לתמיכה מצד טורקיה. אם רוסיה תהיה מסוגלת לקדם פתרון כזה, הוא יזכה לתמיכתה של טורקיה.

שלישית, ברור שטורקיה תלויה ברוסיה לצורך ייבוא אנרגיה, ושאם יוטלו סנקציות חריפות יותר נגד איראן יהיה על טורקיה למצוא דרכים לפצות על חלק מאבדן הסחר עם איראן והאנרגיה המיובאת ממנה. מעניין יותר להיווכח עד כמה הקשרים הכלכליים בין טורקיה ורוסיה הפכו למגוונים, החל מתיירות ובנייה, ועד השקעות ושיתוף פעולה באנרגיה גרעינית. קריאות עכשוויות להעלות את הסחר ההדדי להיקף של 100 מיליארד דולרים בשנים הקרובות יכולות להיראות כיותר מדי שאפתניות, אך אפילו מחצית הסכום הזה (בהשוואה להיקף הנוכחי של 30 מיליארד דולרים בקירוב) יהיה מרשים.

רביעית, טורקיה גם מעוניינת לשפר את קשריה עם מדינות שהיוו חלק מברית המועצות לשעבר. כאמור, אם הסנקציות נגד איראן יחמירו, תיאלץ טורקיה למצוא ספקי אנרגיה אמינים נוספים, ואחדות מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר יכולות לענות על צורך זה. נכון להיום, טורקיה מבקשת לעשות זאת באישורה של רוסיה. הביקור של פוטין היה מה שממשלת ארדואן צריכה על מנת לחזק את קשריה עם מדינות שנוטות לציית לדרישותיה של רוסיה. ביקור של פוטין יכול גם להגדיל את הפוטנציאל של טורקיה לשמש כמתווכת בתפקיד משמעותי יותר בקווקז.

 

בעוד טורקיה שמה דגש על יחסיה עם רוסיה, היא עדיין רואה בברית נאט"ו את השותפה העיקרית שלה באשר לתחום הביטחוני. אפשר לאפיין את החלטתה המהירה של נאט"ו לפרוס סוללות פטריוט באדמת טורקיה כנבונה, במובן שהיא מכשירה גם את הקרקע לערבויות העתידיות שטורקיה תזדקק להן לאור אי-היציבות הגוברת במזרח התיכון. לכך יש חשיבות מעבר לאיום הנוכחי הנשקף מהנשק הכימי של סוריה. יש לכך השלכות לגבי האיום מצד איראן ועד כמה טורקיה תמשיך להסתפק בהרתעה המורחבת שמסופקת על ידי נאט"ו. עבור טורקיה, התסריט הטוב ביותר הוא בדיוק זה שבא לידי ביטוי בשבוע שעבר – בסיס איתן בנאט"ו, הקיים במקביל ליחסים טובים עם רוסיה. ניתן להביע ספקות באשר להנחה, כי מציאות זו תהיה יציבה בטווח הארוך. טורקיה מצידה, תנסה לתרום לשימורה כל עוד תוכל.

_____

ד"ר גליה לינדנשטראוס הנה חוקרת במכון למחקר ביטחון לאומי. יפתח צלניקר הוא מתמחה במכון. 
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטורקיהנאט"ורוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS
הניחו את הנשק! קריאתו הדרמטית של מנהיג המחתרת הכורדית והסיכויים להתממשותה
מה עומד מאחורי הקריאה ההיסטורית של עבדוללה אג'לאן לסיום המערכה החמושה של הארגון – וכיצד היא תשפיע על המיעוט הכורדי ועל האזור כולו?
13/03/25
REUTERS/Orhan Qereman
הדילמות הכורדיות של ישראל
הממשל האוטונומי בצפון סוריה, שבו דומיננטיות לכורדים, חווה טלטלה בעקבות נפילת שלטון אסד, ובאנקרה רוצים לנצל את ההזדמנות ולהנחית מכה קשה שתפגע ביכולות הצבאיות של הכורדים. כיצד על ישראל לנהל את מדיניותה מול הכורדים בתקופה רגישה זו?
26/12/24
Rami Alsayed/NurPhoto
מתקפת המורדים בסוריה - תפנית אסטרטגית או אירוע חולף?
מהן המשמעויות של מתקפת הפתע של המורדים הסורים נגד שלטון אסד, מיהם השחקנים המעורבים – ומהן ההשלכות על ישראל?
02/12/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.