איום של צבא התקנים-מקושרים לרשת - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על איום של צבא התקנים-מקושרים לרשת

איום של צבא התקנים-מקושרים לרשת

מבט על, גיליון 867, 13 בנובמבר 2016

English
גבי סיבוני
טל קורן
מחשב
החולשה שהודגמה בתקיפה שבוצעה ב-21 באוקטובר 2016 אינה יכולה להישאר נחלת המגזר הפרטי שהותקף. השימוש בצבאות של התקנים מקושרים מהווה אתגר ברמה המדינתית, שכן באפשרותו לפגוע בתפקוד המדינתי בשגרה, וחמור מכך – בזמן חרום ומלחמה. משום שהסיכון ממשי, ההגנה על התקנים-מקושרים היא אתגר משמעותי. בעקבות התקיפה הנדונה שבה ועלתה קריאה לממשלת ארצות הברית להסדיר על ידי רגולציה את אבטחת מוצרי IoT. אף שהבעיה הנה כלל עולמית, טוב יהיה אם הגורמים האמונים על ביטחון הסייבר בישראל יפנימו את עוצמת החשיפה למתקפות כאלו ויפעלו כדי להיות שותפים למאמצים הבינלאומיים בהקשר זה.

לפחות שלושה גלים רצופים של התקפות מקוונות מורכבות כוונו לשרתי הקצאת שמות לכתובת אינטרנט (DNS) שמפעילה ספקית תשתיות האינטרנט האמריקאית Dyn. הייתה זו תקיפת מניעת שרות (DDoS), שבוצעה ב-21 באוקטובר 2016. התקיפה גרמה לחסימה של הגישה לאלפי אתרי אינטרנט, ביניהם Twitter, Amazon, Netflix, PayPal, New York Times, Airbnb,. החשד המידי לביצוע התקיפה נפל על רוסיה וסין, כמי שלכאורה יש להן הן מניע והן יכולת ליזום אותה ולהוציאה לפועל. אולם נכון לזמן כתיבת שורות אלו, כלל לא ברור האם המניע לתקיפה אכן היה מדינתי. אחרי התקיפה דווח כי קבוצת האקרים סינית ורוסית בשם New World Hacker נטלה אחריות לביצועה וטענה כי מדובר בתקיפה מתוחכמת, שעשתה שימוש ב-botnets ובתעבורה בקצב גבוה יותר ממה שהיה ידוע עד כה, של 1.2 טרה ביט לשנייה.

בתקיפה זו נעשה שימוש  במספר רב  של התקנים מקושרים (חברת Dyn הודיעה לתקשורת כי כ-100,000 התקנים היו מעורבים בה). התקנים אלה, הקרויים "אינטרנט של דברים" (IoT – Internet of Things), כוללים מצלמות רשת, מערכות אזעקה, חיישנים לחדרי ילדים, מצלמות אבטחה מבוססי אינטרנט, מערכות הקלטה (DVRs) ונתבים  (routers)— כולם מחוברים לרשת האינטרנט. התוקפים הצליחו לשתול בהתקנים אלה רכיב תוכנה שיכול לקבל פקודה משרת שליטה ולפנות לגורם המותקף באופן מסונכרן, יחד עם עשרות אלפי התקנים אחרים, ולשתק את יכולת התפקוד של השרת המותקף על ידי הצפתו בפניות. רובם המכריע של ההתקנים האלה נעדרים כל מנגנוני הגנה משמעותיים, כשהגישה לרוב המערכות הנה באמצעות שמות וסיסמאות ברירות מחדל, המותקנות על ידי היצרן. למעשה, לא קיימת כל תפיסה עדכנית אפקטיבית להתמודדות מול האיום הזה.

האיום הגלום בנחילי התקנים-מקושרים איננו חדש. חברת האבטחה סימנטק דיווחה עוד בשנת 2013 על תולעת בשם ,Linux.Darlloz אשר הדביקה, לפי הערכות, כחמישים אלף התקני IoT, כגון נתבים והתקני STB (Set-Top-Box) או מחשבים מבוססי ארכיטקטורת אינטל (X86). המטרה הייתה להתקין תוכנה המאפשרת לכרות (Mine) מטבעות וירטואליים – Crypto currencies. בשנת 2015 הוציאה אותה חברה דו"ח מפורט על אודות הקלות שבה ניתן לפרוץ ל-50 התקני "בית חכם" (Smart Home Devices). בדו"ח מאפריל השנה דיווחה החברה, כי מכשירים רפואיים (כגון: משאבות אינסולין, מערכות רנטגן וסורקי CT), אף הם חשופים לתקיפה, וכן מערכות טלוויזיה חכמה, ועוד עשרות מכשירים מסוגים שונים.

אף שהיכולת לחדור להתקנים האלה ולבצע באמצעותם תקיפות מניעת שרות רחבות לא הפתיעה, הרי שעוצמת המתקפה הדגימה את יכולת ההרס של שימוש במספר רב של התקנים פשוטים, המופעלים באופן מסונכרן. תקיפה זו שברה את השיא של מתקפת ה DDoS הגדולה ביותר, שהתרחשה בספטמבר 2016, אשר בוצעה נגד חברת OVH הצרפתית בהיקף של 1Tbps, ובה נעשה שימוש בסוכני תוכנה (Bots) שניצלו מצלמות CCTV נפוצות. זוהי הסלמה מסוכנת המציבה רף חדש לאיום קיברנטי שאין לו מענה נאות, וזאת ממספר היבטים.

הראשון נוגע להיקף תפוצתם של ההתקנים הללו. בארצות הברית יש כ-25 התקנים מקושרים לכל 100 תושבים, וזאת רק ההתחלה. חברת Gartner מעריכה כי במהלך 2016 ייספרו בעולם 6.4 מיליארד התקנים-מקושרים, ועד שנת 2020 יגיע מספרם לקרוב ל-21 מיליארד. מספר התקנים רב שכזה יוצר ברשת האינטרנט רכיב של חולשה ניכרת, ומאפשר שימוש בהם למגוון צרכים של תוקפים למיניהם. החידוש בתקיפה הנדונה הוא הפשטות שבביצועה. מיליוני התקנים יכולים להיות אמצעי פוטנציאלי למתקפות סייבר DDoS , שביצוען קל יחסית. כל זאת, משום שההתקנים יוצרים נקודות כניסה חדשות לרשת, ולכן היקף האיום גדול. סיכון זה גדל עוד יותר בשל השימוש במכשירי קצה, דוגמת טלפונים חכמים ומחשבים, לצורך שליטה על ההתקנים המקושרים.

ההיבט השני נוגע לחולשת ההגנה. לרוב התקניIoT  חסרים אמצעי אבטחה נאותים ולכן ההתקפות יכולות לנצל חולשות במערכות המפעילות את ההתקנים. לא קיימת עדיין מסגרת תקינה ואבטחה שאומצה על ידי מירב היצרנים והם עושים בדרך כלל שימוש בקוד ציבורי פתוח המאפשר להתקנים לתקשר עם מכשירים אחרים בסביבתם, אולם בה בעת יוצר חולשות אבטחה חמורות. צעדים חיוניים בכיוון זה כבר החלו להתבצע בשיתוף פעולה בין חברות אבטחה, איגודי יצרנים ואף גורמים ממשלתיים בארצות הברית. אולם, אלה רחוקים עדיין מלהבשיל לכדי תפיסת הגנה מספקת.

ההיבט השלישי נוגע להיקף ולעוצמת הנזק. המתקפה על חברת Dyn היא תמרור אזהרה משמעותי מאחר שיכולת התקיפה שהודגמה אינה נשענת על יכולות מתוחכמות במיוחד, ואילו עוצמת הפגיעה הייתה משמעותית. העובדה שהקוד המפגע פורסם ברבים מכשירה את הקרקע לתקיפות נוספות שיסתמכו על קוד זה או דומה לו, ומעלה את האפשרות שלכותבי הקוד יש כבר גרסה משופרת שלו. לכן ניתן להניח ששימוש בשיטות תקיפה דומות עתיד לחזור, ואף בעוצמות גדולות יותר.

לבסוף, נושא הפרטיות. אחת הבעיות המרכזיות של התקנים-מקושרים הנה הבטחת פרטיות המשתמשים. התקנים מחוברים אוספים דרך קבע מידע רב על מגוון פרמטרים של השימוש בהם, בבית המגורים ובמשרד, כולל מאפייני שימוש בציוד ומכשירי חשמל, וכן שימוש בהתקנים לבישים (Wearable Devices), שעתידים להיות נפוצים עוד ועוד. חולשות ההגנה המובנות בהתקנים אלו עלולות לאפשר למידע להיות זמין לתוקפים שונים, שיעשו בו שימוש שאינו ראוי.

החולשה שהודגמה בתקיפה האחרונה אינה יכולה להישאר נחלת המגזר הפרטי שהותקף. השימוש בצבאות של התקנים-מקושרים מהווה אתגר גם ברמה המדינתית, שכן באפשרותו לפגוע בתפקוד המדינתי בשגרה, וחמור מכך - בזמן חרום ומלחמה. משום שהסיכון ממשי, ההגנה על התקנים-מקושרים היא אתגר משמעותי. בעקבות התקיפה הנדונה שבה ועלתה קריאה לממשלת ארצות הברית להסדיר על ידי רגולציה את אבטחת מוצרי IoT. נראה שזה המקום למיקוד המאמץ, בדומה לצעדים שננקטו במגזר הפיננסי. אף שהבעיה הנה כלל עולמית, טוב יהיה אם גם הגורמים האמונים על ביטחון הסייבר בישראל יפנימו את עוצמת החשיפה למתקפות כאלו ויפעלו כדי להיות שותפים למאמצים הבינלאומיים בהקשר זה, ובמקביל יפעלו לשכלל את מנגנוני ההגנה והמשך התפקוד המתאימים להתמודדות מול סוג זה של תקיפות.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
דוברות משרד הביטחון
לייזר רב עוצמה ליירוט רקטות וטילים בשדה הקרב העתידי – מצב הפיתוח בעולם ובישראל
המאמר סוקר את הפיתוחים השונים במדינות שונות באסיה, כולל ישראל, באירופה וכן בארצות הברית בנושא לייזרים רבי עוצמה ככלי נשק בשדה הקרב העתידי. מטרת המאמר היא העמקת הידע של הציבור ומקבלי החלטות בדבר ההתפתחויות החשובות בתחום אמצעי הלחימה בשדה הקרב העתידי. לקרן הלייזר יש תכונות ייחודיות המאפשרות יישום מגוון של יתרונותיה בשדה הקרב. השדרוג של מערכות הלייזר להספקים גבוהים – קילוואטים (אלפי ואטים) ומגה-וואטים (מיליוני ואטים) – מאפשר השמדת איומים אוויריים כגון רקטות, כטב"מים ורחפנים, ובתנאים מסוימים גם השמדת טילים בליסטיים. מרבית המדינות מפתחות נשק לייזר בהספקים של קילוואטים אחדים עד 100 קילוואט כנגד איומים רקטיים, ארטילריים או כטב"מים. מעצמות כגון ארצות הברית, רוסיה וסין מתכננות גם מערכות לייזר רב עוצמה לטווחים ארוכים, כדי לפגוע ולהשמיד מטרות בחלל. מדינת ישראל נמצאת בחזית פיתוח מערכות נשק לייזר מתקדמות עם פיתוחים ייחודיים, המאפשרים להביא את קרן הלייזר העוצמתית אל המטרה בדיוק מרבי תוך גרימת נזק למטרות עוינות. על מדינת ישראל להמשיך לשדרג את מערכת נשק הלייזר להספקים גבוהים ולפלטפורמות מוטסות כדי ליירט מגוון רחב של איומים, כולל אלה של טילים בליסטיים ארוכי טווח ממדינות 'המעגל השלישי', וזאת כחלק בלתי נפרד ממעטפת ההגנה של מדינת ישראל מפני איום רקטי או טילי.
25/05/25
Wolfgang Schwan / Anadolu Agency
מהפכת רחפני FPV ומשמעויותיה בלוחמת היבשה ובממדים נוספים
מהפכת רחפני FPV משנה בצורה עמוקה את לוחמת היבשה – זה לא רק אמצעי לחימה חדש בתפוצה רחבה אלא שינוי משמעותי בטכניקות הלחימה, בהתארגנות הכוח ובאופן ניהול הקרב הטקטי (מהות התחבולה). הניסיון של אוקראינה לבצע מתקפת נגד מערכתית בקיץ 2023 באמצעות כוחותיה הצבאיים, שהתבססו על דוקטרינת נאט"ו (מבנה וארגון לקרב, אמל"ח ותו"ל), נכשל כישלון חרוץ. ספק אם הגנרלים בברית נאט"ו הבינו את עומק השינוי בשדה הקרב. הדרך להבין את מהות השינוי מתחילה בהבנת ייחודיות האמל"ח, אבל חייבת להמשיך בשינויים הנגזרים מדרך הפעולה של הכוח היבשתי המשולב – לא ניתן לנתח את הקרבות באוקראינה בעיניים המקובעות על תפיסות טרום מהפכת ה-FPV (טקטיקות של המלחמה הקרה ועידן המבצעים נגד טרור). צבאות רוסיה ואוקראינה נלחמים בשנתיים האחרונות בשדה הקרב המשתנה החדש – מה שהם כבר הספיקו לשכוח אנחנו עדיין לא למדנו. מי שייכנס לקרב במלחמה הבאה ללא הטמעת מהפכת ה-FPV יפסיד בנוקאאוט ולא בנקודות.
21/05/25
Shutterstock
פיתוי הבינה המלאכותית הסינית: אל לה לישראל להסתכן בשיכרון מעמקים בעקבות DeepSeek
עד כמה חזק ויעיל מודל הבינה המלאכותית הסיני – ומה המסקנות שצריך להסיק בישראל?
18/02/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.