פודקאסט

פרק 249

בחלקו הראשון של פודקאסטרגטי לציון שמונה שנים למבצע "צוק איתן", מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל.) תמיר הימן, מנתח סוגיות בתחום האסטרטגיה והמדיניות של מדינת ישראל, שעמדו על הפרק ברקע למבצע "צוק איתן" והמשיכו להיות רלבנטיות גם אחריו: מהי האסטרטגיה הרצויה לישראל בזירה הפלסטינית – האם יש להתייחס לזירה זו כמערכת אחת או כשתי מערכות נפרדות? מה עומד ברקע לתהליך ההסדרה בין ישראל לחמאס והאם הוא עונה על צרכי הביטחון של ישראל, במציאות שבה אין לה אסטרטגיה כוללת לזירה הפלסטינית? מדוע התבצע תמרון קרקעי ברצועת עזה במהלך מבצע "צוק איתן" והאם, בדיעבד, היה נכון לתמרן קרקעית? מדוע לא חזרנו לתמרן קרקעית מאז, ובפרט במבצע "שומר החומות"? איזה לקחים הופקו בעקבות "צוק איתן" ו"שומר החומות" לגבי לחימה במרחב האזרחי ברצועת עזה וכיצד מתמודדת ישראל עם עקרונות המשפט הבינלאומי, בהקשר זה, ועם ביקורת בינלאומית?

ראש מערך ההסברה הלאומי לשעבר, ירדן ותיקאי, מנתח את סוגיית ההסברה הישראלית במהלך מבצע "שומר החומות" ובהשוואה לסבבי לחימה קודמים: מהם היעדים והנדבכים שעליהם מבוססת ההסברה הישראלית, בפרט במהלך מבצע צבאי? באילו היבטים הצליחו מהלכי ההסברה של ישראל ב"שומר החומות" ובאילו היבטים התעוררו בעיות בתחום ההסברה? כיצד ניתן לשכנע את דעת הקהל ומקבלי ההחלטות ברחבי העולם?

חוקרי המכון מאיר אלרן וכרמית פדן, יחד עם מירב וידל, מנהלת מרכז החוסן במועצה האזורית אשכול, בוחנים את החוסן של הציבור הישראלי במבצע האחרון ברצועת עזה, בדגש על יישובי עוטף עזה והערים שספגו את עיקר מטחי הרקטות והאיומים הצבאיים הנוספים מהרצועה. השיחה מתמקדת בתפיסת החוסן כאסטרטגיה להתמודדות עם מצבי חירום, בהבחנה בין חוסן תפקודי לחוסן נפשי, מרכיבי החוסן הקהילתי, וסוגיית ההתמודדות של מרכזי החוסן ביישובי עוטף עזה עם אתגרים ובעיות שהתעוררו בזמן המבצע, בפרט בעניין פינוי התושבים. בנוסף, מוצגות המלצות לחיזוק החוסן של החזית האזרחית, כחלק מההיערכות לאירועי לחימה עתידיים.

חוקרת המכון הבכירה פנינה שרביט-ברוך על החלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקור חשדות לביצוע פשעי מלחמה במבצע "שומר החומות": מה עומד מאחורי החלטות מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקור אירועי לחימה שבהם מעורבת ישראל, ומה עלה בחקירת סבבי הלחימה הקודמים, "צוק איתן" ו"עופרת יצוקה"? כיצד, למרות הבסיס המשפטי הרעוע שלה, ההחלטה עלולה להזיק לישראל בזירה הבינ"ל? ואיך צריכה ישראל להתמודד עם אתגר מסוג זה?

השגריר ד"ר עודד ערן וד"ר קובי מיכאל, חוקרים בכירים במכון, דנים בסיכויים לרגיעה ממושכת ברצועה ובמגעים המתקיימים בין הצדדים. עד כמה המאמצים המצריים לייצב את הפסקת האש רציניים? מה מרוויח נשיא מצרים א-סיסי ממאמצי התיווך בזירה הפנימית והבינלאומית? מהו התפקיד האמריקאי וחשיבותו בסבב שיחות זה? אילו מדינות אזוריות נוספות מעורבות במגעים מול חמאס? ומה האינטרסים של קטר, ירדן ותורכיה בהקשר זה? מהם התנאים שמציבה ישראל לשיקום הרצועה וכיצד חמאס מנסה למנף את "הצלחותיה", בראייתה, במבצע?

בזמן שהיינו שקועים בעיקר בזירה הפלסטינית במבצע "שומר החומות", ארה"ב ואיראן המשיכו במשא ומתן בווינה על תוכנית הגרעין האיראנית ועל האפשרות שאיראן תחזור להסכם הגרעין. חוקרת המכון הבכירה סימה שיין, שופכת אור על ההתפתחויות האחרונות במגעים: עד כמה הצדדים קרובים להסכמה? באילו תנאים ועד כמה ארה"ב מוכנה להסיר את הסנקציות מעל איראן? מהן הדרישות של איראן ומה ניתן ללמוד בהקשר זה מהתבטאויות מזכיר המדינה האמריקאי בלינקן, במהלך ביקורו בישראל? עוד בשיחה, שיין בוחנת האם איראן הייתה מעורבת מאחורי הקלעים מול חמאס במהלך המבצע בעזה?

חוקר המכון הבכיר יורם שוייצר מסביר על עמדות ארגוני הטרור השונים כלפי המבצע האחרון של ישראל ברצועת עזה: מה ביקשה חמאס להשיג בסבב הלחימה? מה למדו חזבאללה וארגוני הציר השיעי מהתנהלות ישראל במהלך הקרבות ברצועה? וגם – מהם הלקחים שעל ישראל להסיק מהמערכה לגבי מערכה עתידית ורחבה מול ארגוני הטרור והציר השיעי?