פודקאסט

בערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר, טראמפ החליף את הערכים בדילים עסקיים כמרכיב מוביל במדיניות החוץ של ארה"ב. כפועל יוצא, מוקד האינטרסים במזה"ת זז ממקומו המסורתי. את הדברים חובה יהיה לבחון בטווח הבינוני-ארוך, אבל כבר עכשיו ניתן לזהות את האתגרים – ולא פחות חשוב – את ההזדמנויות, שעומדים בפני ישראל במציאות החדשה שיוצר נשיא ארה"ב. בפרק החמישי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, והדס לורבר, מנהלת פרויקט ישראל-ארה"ב, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס ומציעים שורה של מסקנות מעניינות לביקור של טראמפ במדינות המפרץ.

שבוע לפני הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, ומתוך הסתכלות בוחנת לשנה שחלפה, קיימו ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, ומנהל הכנס, בן ירושלמי, שיחה פתוחה על המצב המדיני-ביטחוני, מה השגנו ומה החמצנו, תובנות ומסקנות מהשנה האחרונה ומחשבות להמשך, בין פסימיות לאופטימיות מחייבת. להרשמה לכנס השנתי: https://www.bmp.co.il/inss-2025

פרק 298  

ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה?

פרק 278

פרק 265

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, ומנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת על המחלוקות והדילמות שיעמדו במרכז סדר היום הפנימי, המדיני והביטחוני של ישראל אחרי החגים, כפי שמסתמן כעת: בראש סדר היום – המשבר הפנימי, עם חידוש הדיונים בבג״ץ והחקיקה שמקדמת הקואליציה (ובפרט: ״חוק הגיוס״): איזה מחיר גובה המשך המשבר הפנימי והאם מסתמנת דרך להיחלץ ממנו או לחילופין – מבוי סתום והחרפה של המשבר, על השלכותיו המדיניות והכלכליות? בהקשר הצבאי, על רקע ההתרעות שפרסם המכון בהקשר זה, מהן המשמעויות הביטחוניות של החרפת המשבר בשורות הצבא? במישור המדיני – האם הסכם נורמליזציה עם סעודיה יוכל להוות נקודת מפנה – לא רק מבחינת מעמדה האזורי של ישראל, אלא גם במישור הפנימי, כלומר מהלך שיטרוף את הקלפים הפוליטיים ויוביל להפחתת המשבר מבית ודעיכתו? באילו תחנות עוברת הדרך להסכם נורמליזציה עם סעודיה, בשיתוף עם ארה״ב, ומהן הדילמות המדיניות והבטחוניות הכרוכות בה? מהן הדרישות הסעודיות מארה״ב, לרבות סוגיית העשרת האורניום, הציפיות הסעודיות מישראל לבצע צעדים מדיניים כלפי הפלסטינים, ומה מעורר חוסר ודאות וקושי להגיע להסכם בין ישראל, ארה״ב וסעודיה? וגם – מה מצבה של ישראל מול הציר האיראני ובזירה הפלסטינית, נוכח אירועי השנה שחלפה וההסלמה של השבועות האחרונים באיו״ש ובגבול רצועת עזה? ולסיום, במבט לאחור על 50 השנים שחלפו מאז מלחמת יום הכיפורים, המשבר הפנימי שחוללה וההתפתכחות שבעקבותיו – אילו לקחים מהתמודדות עם האירוע המכונן הזה צריכה ליישם ישראל כיום, כדי לצלוח את המשבר המתהווה?

בהמשך לכנס שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי לציון 30 שנים לתהליך שנועד להכשיר את התנאים לגיבוש הסכם כולל בין ישראל לפלסטינים, חוקרי המכון הבכירים, ומי שהיו שם מאחורי הקלעים – תא"ל (מיל') אודי דקל, אל"מ (מיל') פנינה שרביט ברוך ויוחנן צורף – דנים במה שהיה, במה שנותר ובשאלה לאן אנחנו הולכים. מהו תהליך אוסלו? מה נותר ממנו לאחר 30 שנים – הן בצד הישראלי והן בצד הפלסטיני? האם התנאים בשטח, שהם תוצר של אוסלו – קיומה של הרשות הפלסטינית, אך המשך שליטה ישראלית, ימשיכו להתקיים לאורך זמן? ואם לא – מה הלאה?

החוקרת אורית פרלוב מביא בפינתה הפעם את הלך הרוח בלוב עם יוודע דבר הפגישה בין שר החוץ של ישראל ושרת החוץ של לוב באיטליה: על מה ולמה זעמו הלובים? האם ההפגנות וסילוקה של שרת החוץ מהמדינה הן משנאת ישראל או דווקא מזעם על ממשלת המעבר הלובית? הפינה תסקור גם את גישת האסלאמיסטים בלוב, שטוענת להיעדר לגיטימציה ציבורית לנורמליזציה עם ישראל, אל מול הגישה הפרגמטית שלא מתנגדת לנרמול היחסים, אך מביעה תסכול מהדרך שבה זה נעשה ומחוסר הלגיטימציה של הממשלה לעשות מהלכים כאלה ללא שקיפות ייצוגיות. כמו כן נלמד כיצד אי-הבנה ולמידה של הפוליטיקה הפנימית בישראל ובלוב הביאה לסערה המושלמת: סילוקה של שרת החוץ, החזרת היחסים בין ישראל ולוב לפסים חשאיים, ההודעה של נשיא תוניסיה כי ארצו לא תנרמל יחסים עם ישראל ושמחת הסעודים מכך שלוב עשתה את הטעות לפניהם.

פרק 258