פודקאסט

התעשייה האווירית הפכה כבר לפני עשרות שנים לשם דבר בעולם התעשיות הביטחוניות. ב"חרבות ברזל", מפעלי התעשייה האווירית עבדו מסביב לשעון בשלוש משמרות, וכעת משקיעים אנשי הפיתוח מאמצים כבירים כדי לפתור את האיום הנשקף מכטב"מים באוויר, וכדי להעצים את היכולת לייצר הגנה משמעותית בגבולות הקרקעיים של ישראל. אל"מ (במיל') עמוס הכהן, ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, מבטיח בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 הפתעות דרמטיות כבר בתקופה הקרובה, מדבר על הביקושים המאמירים למוצרי החברה ברחבי העולם ומבטיח כי מהנדסי החברה ינסו לבצר את גבולות המדינה, למרות כישלון הטכנולוגיה ב-7 באוקטובר.

תא"ל (במיל') ניר חלמיש, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל, מבטיח כי הכטב"מים יהפכו בקרוב לאיום שדומה לזה של הקסאמים שנורו באלפיהם על העורף הישראלי. "אנחנו מבינים שהאויב חושב שיש פה סוג של שבירה של המשוואה. נביא פתרון תוך שנה-שנתיים", הוא אומר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18.

אלביט מערכות השקיעה מאמצים גדולים כדי לסייע לצה"ל להפוך נשק קינטי פשוט לאמצעי לחימה מתוחכם. שוקי יהודה, סמנכ"ל בכיר למו"פ ואסטרטגיה באלביט, מספר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 כי אלביט מייצרת טכנולוגיות שנועדו לשנות את פני שדה הקרב המודרני, ולאפשר ללוחמים בשטח להשתמש בכלים שעד כה היו חלק מתסריטי סרטי מדע בדיוני. "אנחנו מכוונים לכך שנייצר כלים מהחלל ועד החייל, מלוויינים ועד רחפנים שנמצאים בידי לוחמים בשטח. וזה רק חלק מהאמצעים שנתנו לצה"ל. על השאר אסור לדבר".

המפכ"ל וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך, שותף בכיר בקרן AWZ, מדבר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על השקעות בסטארט-אפים ישראליים, על פיתוחים טכנולוגיים בתחום הסייבר, ועל המעורבות של חברות טכנולוגיה בפיתוח אמצעים מיוחדים במהלך מלחמת "חרבות ברזל"

חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, מציג את האיומים האוויריים עמם התמודדה ומתמודדת ישראל במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ועוד קודם לכן: ארסנל הנשק שצברו איראן וחיזבאללה, הכולל כטב״מים, טילים בליסטיים, טילים מדויקים ועוד. מה מקור אמצעי הלחימה שהשיגו או פיתחו, במשך השנים שעברו, איראן וחיזבאללה? מה מייחד את הטילים המדויקים, בהם איים נסראללה לתקוף את ישראל, וכיצד ניתן ליירט או לשבש את פעולתם? מדוע דווקא רקטות לטווח קצר מהוות אתגר מבחינת יירוט וכיצד בכל זאת ניתן להתגבר גם על אתגר זה? ומהם מאפייניה של מתקפה מקדימה באמצעות חיל האוויר ובאיזה סוג של מטרות היא נועדה לפגוע?

בעקבות פגיעת הכטב״ם הקטלנית בת״א והתקפת נמל חודידה על ידי חיל האוויר בתגובה, חוקרי המכון ד"ר יהושע קליסקי וגלית כהן מציגים תמונת מצב עדכנית של מתקפות החות׳ים והשלכותיהן על ישראל מתחילת המלחמה: באיזה סוג של כטב״מים משתמשים האויבים, ובפרט החות׳ים? מהם תכונותיו של הכטב״ם שפגע בתל אביב? כיצד המתקפות על כלי השיט בים סוף השפיעו על הסחר הימי ופעילות הנמלים בישראל ובמדינות האזור? מהן האפשרויות שיש לישראל, מבחינה צבאית, כדי להתמודד עם מגוון האיומים של החות׳ים – בהגנה ובהתקפה? כיצד ישראל יכולה להיערך במישור האסטרטגי והמדיני להמשך ההתמודדות עם איומים אלה, לרבות בקואליציה בינלאומית אזורית?

פרק 299

פרק 294