פודקאסט

תכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה יוצאת לדרך באמצעות חברות פרטיות, ואמורה למנוע מחמאס לשים יד על המוצרים. מנכ"ל קרן הסיוע, ג'ייק ווד, התפטר בטענה כי "לא ניתן ליישם את התוכנית תוך עמידה בעקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות והוגנות". כמוהו, גורמים בינלאומיים וגם ישראלים רבים מזהירים לא רק כי התוכנית הזאת לא תוכיח את עצמה מבחינת יעילות, אלא גם אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי. אז איך זה אמור לעבוד בדיוק? מה הקשר בין התוכנית לבין מבצע "מרכבות גדעון" ואיך כל זה קשור לכיבוש כל שטחי הרצועה המתוכנן על ידי ממשלת ישראל? בפרק זה של "משדרים ביטחון", ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, מתארת לעיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את כל מה שידוע על התוכנית השנויה במחלוקת, מסבירה את המגבלות שלה וגם את המשמעויות שלה בפועל, המשליכות על החברה הישראלית כולה.

חוקרי המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר ופרופ' קובי מיכאל, על השינוי שחל תוך כדי המלחמה במדיניות ישראל ביחס לאונר״א, אחרי שנחשפו ראיות לחדירה של חמאס לארגון, מעורבות עובדיו בטבח ה-7 באוקטובר והפערים בין המטרה שלשמה קם הארגון, לפני יותר מ-70 שנים, למה שקרה בפועל, במיוחד ברצועת עזה. מה הטענות שהציגה ישראל נגד אונר״א ומה מטרת החוקים החדשים שאמורים להיכנס לתוקף בעוד כחודש? באיזה תחום של פעילויות אונר״א עוסקת החקיקה ומה לא מטופל בה? כיצד שינוי המדיניות הישראלית משתלב בחזית המשפטית של המלחמה, ומהן ההשלכות של החקיקה בזירה המשפטית הבינלאומית? באיזה חלופה לאונר״א צריכה ישראל לתמוך והאם הרש״פ רלוונטית? וגם: על מה שני חוקרי המכון לא מסכימים בנוגע להתנהלות הישראלית מול אונר"א? לקריאת נייר המדיניות של ה-INSS בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/unrwa-2024/

פרק 317

בעקבות החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, מסבירה חוקרת המכון ד"ר עו"ד תמי קנר את המשמעויות להחלטה התקדימית הזו, ומוסיפה: כיצד ההחלטה עלולה להשפיע בעתיד על קצינים בכירים ואישים נוספים המעורבים במלחמה? מהם העיוותים בהחלטת בית הדין ובדרך שבה היא מציגה את החשדות נגד נתניהו וגלנט? מה יכלה ישראל לעשות כדי לנסות ולמנוע את ההחלטה הזו? וגם: על האופן בו הזירה המשפטית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמלחמה.

מאז תחילת המלחמה האו״ם מציג בדוחות שהוא מפרסם תמונת מצב קשה שממנה עולה כי אוכלוסיית עזה סובלת מרעב, בעוד ישראל דוחה את הטענה ומספקת בעקביות נתונים על הסיוע ההומניטרי שעובר דרכה לעזה, ככל שנדרש לפי דיני המלחמה. בעקבות מחקר שערכה בנושא, מסבירה חוקרת המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, את העיוות בדוחות האו״ם, הנשענים על נתונים על שגויים וחלקיים המתפרסמים בעזה ועל מקורות מידע מוטים (כמו אונר״א). מה אפשר ללמוד מכך על הפרסומים בנוגע למצב בעזה ועל הפער בין התמונה המוצגת בפורומים בינ״ל לתמונת המציאות בפועל? מה מוטל על ישראל בהקשר זה ומה נכון לעשות, מבחינה משפטית והסברתית, כדי לתקן את הרושם המעוות ולחשוף את האמת על המתרחש במלחמה? לקריאת הדו"ח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/un-hunger-reports/

פרק 293

פרק 297

בעקבות פרסום בית הדין הבינ״ל לצדק בהאג את החלטתו בנוגע לטענת דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה: דחיית הבקשה לסעד ביניים שיקרא להפסקת הלחימה, לצד צווי ביניים לישראל להבטיח כי לא מבוצעים מעשים של רצח עם, כולל הסתה לרצח עם, להקל על הכנסת סיוע הומניטרי, וכן לדווח מדי חודש על פעילותה בעזה, חוקרות המכון אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר תמי קנר מנתחות את הסוגיות המשפטיות העולות מן ההחלטה. האם ההחלטה מאמצת את הנרטיב הפלסטיני? על אילו מקורות הסתמכו השופטים ומה הבעייתיות בהם? מדוע המציאות הלחימתית בעזה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר כלל לא קיבלה התייחסות בדיון? מה ההשלכות המשפטיות עבור ישראל? ומה ההמלצות להמשך ההתמודדות עם ההתדיינות המשפטית בנושא והשלכותיה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

חוקרת המכון, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, מנתחת את תמונת המצב בחזית המשפטית שנפתחה נגד ישראל, תוך כדי המלחמה בעזה: אילו גופים בינלאומיים פרסמו הודעות או פתחו בחקירה נגד הפעולות הצבאיות של ישראל? מהן הערכאות הבינ״ל הפועלות בנושא ואילו השלכות עלולות להיות להחלטותיהן? כיצד הליכים אלה משליכים על מצבה של ישראל בזירה הבינ״ל, ובפרט על היחסים עם ארה״ב, תוך כדי הלחימה בעזה וגם אחריה?