פודקאסט

הסכם השלום של טראמפ והמתווה שגובש ל"יום שאחרי" הושגו במעורבות משמעותית של קטר וטורקיה. כפועל יוצא, ובגלל התנגשות אינטרסים מסוימים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לקחו צעד אחורה בשבועות האחרונים. אלא שאין לראות בכך ויתור על הובלתן של מדינות אלה בשיקום עזה. עדיין לא. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון, את האינטרסים, התחרות, והדרישות של הצדדים.

תגובתה של איראן להפצצות מתקני הגרעין שלה ע"י ארה"ב הייתה לעבר בסיס אל-עודייד האמריקני שנמצא בשטח קטר. ירי הטילים הזה, כך דווח בכלי תקשורת בינלאומיים, היה מתואם מראש בין שתי המדינות. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף טען שאיראן הודיעה מראש לארה"ב על המתקפה והוא החליט להכיל אותה. כמה שעות לאחר מכן, הנשיא טראמפ הודיע על הפסקת אש בין איראן לישראל, בתיווך קטר. מדינת המפרץ הקטנה חוששת מאיראן יותר מכל מדינה אחרת וכך גם השכנות שלה, שרואות באיראן גרעינית איום ממשי. המלחמה שיזמה ישראל נגד המדינה הפרסית הענקית האירה באור מעניין את תפקידן של מדינות המפרץ באזור, שמצד אחת גינו בחריפות את המהלך הישראלי ומהצד השני, בחדרים סגורים, מברכות עליו. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, טוען ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המפרץ, שבתום המלחמה ההיסטורית, מדינות ערב והמפרץ נותרו חלשות ושהסיכויים לנורמליזציה גברו, אך רק מעט.

בערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר, טראמפ החליף את הערכים בדילים עסקיים כמרכיב מוביל במדיניות החוץ של ארה"ב. כפועל יוצא, מוקד האינטרסים במזה"ת זז ממקומו המסורתי. את הדברים חובה יהיה לבחון בטווח הבינוני-ארוך, אבל כבר עכשיו ניתן לזהות את האתגרים – ולא פחות חשוב – את ההזדמנויות, שעומדים בפני ישראל במציאות החדשה שיוצר נשיא ארה"ב. בפרק החמישי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, והדס לורבר, מנהלת פרויקט ישראל-ארה"ב, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס ומציעים שורה של מסקנות מעניינות לביקור של טראמפ במדינות המפרץ.

הפרק הראשון של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת, על אירועים ותהליכים הנמצאים במוקד תחומי המחקר של המכון, ולא תמיד מגיעים לכותרות הראשיות. והפעם: חוקר המכון ירון שניידר מראיין את חוקרת המכון ולשעבר שגרירת ישראל במצרים, אמירה אורון, על האחים המוסלמים והחזית הערבית נגדם, הקשר לחמאס, אל-ג׳זירה ומתקפת ה-7/10. מה מסביר את התחזקותם והשפעתם המתרחבת של האחים המוסלמים במהלך העשורים האחרונים, ממצרים למדינות ערביות נוספות? כיצד התפתח המאבק של משטרים ערביים אזרחיים ב״איום האחים המוסלמים״ על פני העשור האחרון, והאם התחזיות שנשמעו בתחילת ״האביב הערבי״ על ״חורף אסלאמי״ היו מוקדמות מדי? כיצד המשטר המצרי רותם את מוסד הדת האסלאמי הכפוף לו למאבק באחים המוסלמים, והאם הוא משדר מסרים מתונים יותר? אילו צעדים נוקטות מדינות ערביות נוספות – סעודיה, המפרציות, מדינות צפון אפריקה, ובאחרונה גם ירדן, כדי להחליש את כוחם של האחים המוסלמים בתחומיהן? כיצד התחזקות המגמה הזו קשורה לפעילות של חמאס ומתקפת ה-7/10 וכן לרשת אל-ג׳זירה, קטר ותורכיה? ומה הלקחים שיכולה ישראל להפיק מתהליכים אלה, בנוגע ליחסיה עם העולם הערבי בעקבות

ביקורו הרשמי הראשון של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, דווקא במפרץ הערבי מסמן את ערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות כמדינות מרכזיות במפה העולמית כולה. סעודיה מקבעת את מעמדה כמעצמה הערבית החזקה; קטר מבססת את התלות של ארה"ב בה ולא רק להיפך ואיחוד האמירויות, שכבר חתומה על הסכמי אברהם עם ישראל, מעוניינת מאוד בהגדלת העסקים בדולרים ובשיתופי פעולה עם התעשיות הביטחוניות של אמריקה של טראמפ. בשיחה עם ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון, מנסה העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס להבין את הרגע ההיסטורי של ימים אלה, לא מהצד של טראמפ וארה"ב אלא מהזווית של מדינות המפרץ – מה האינטרס של כל אחת מהן? איפה טמון הכוח של כל אחת מהן – ומהן המשמעויות לישראל?

פרק 278

חוקר המכון ד"ר יואל גוז'נסקי סוקר את היחסים שטיפחה קטר עם חמאס, שנים לפני המלחמה, וההשלכות על התיווך בין ישראל לחמאס המתנהל בהובלתה: כיצד ״פרויקט עזה״, שבמהלכו מימנה קטאר את שלטון חמאס ואת בניין הרצועה, השתלב באסטרטגיה המדינית, הכלכלית והתקשורתית של הנסיכות המפרצית העשירה, החולשת על עסקאות ברחבי העולם ומפעילה את רשת אל-ג׳זירה? מה היה התמריץ לאירוח צמרת חמאס בשטחה בשנים האחרונות? האם המלחמה צפויה לשנות משהו בעמידתה לצד חמאס, והאם שכנותיה בעולם הערבי, כמו סעודיה, עשויות לתפוס את מקומה ברצועת עזה אחרי המלחמה?

ראש המוסד לשעבר, אלוף (מיל') דני יתום, מתייחס להתקדמות התמרון הקרקעי במלחמה בעזה והשילוב שנוצר במערכה זאת בין היעדים של ישראל לבין אלה של ארה״ב, בתור המעצמה שלצידה, ומנגד – לתמיכה האיראנית בחמאס. מדוע ישראל נסמכת לאורך ההיסטוריה על סיוע ממעצמה, במיוחד באירוע כזה, ובפרט מצד ארה״ב? מהם השיקולים הרוחביים המנחים את ארה״ב כמי שחברה לישראל במלחמתה נגד חמאס? וכיצד הצלחת המהלך הצבאי ועיצוב מחדש של המציאות ברצועת עזה עשוי להשפיע על האזור ובפרט על איראן ושלוחיה, ועל מניעיהם?

פרק 229