פודקאסט

ביום חמישי, 28 באוגוסט, בריטניה, גרמניה וצרפת החלו בתהליך של החזרת הסנקציות על איראן – מנגנון ״הסנאפבק״. איראן מצדה תנסה לשכנע את אותן מדינות לדחות את הצעדים על ידי מתן התחייבויות לגבי תוכנית הגרעין שלה. יש לה 30 יום. על הפרק, בין היתר, סוגיית העשרת אורניום על אדמת איראן, וביקור של פקחי סבא"א במתקנים הגרעיניים. במקביל לכל זה, אתמול בפעם הראשונה מאז מלחמת 12 הימים אפשר המשטר האיראני גישה לפקחים של האו"ם. אבל, למתקן אחד בלבד, ספציפי מאוד. סימה שיין, חוקרת בכירה במכון ולשעבר בכירה במוסד, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הפעלת המנגנון, השפעותיו על ישראל ועל איראן, וגם – האם האירוע מקרב אותנו למלחמה נוספת מול הרפובליקה האסלאמית?

יותר מחודשיים חלפו מאז מלחמת 12 הימים בין ישראל וארה"ב לאיראן, ומשטר האייתוללות נמצא בעיצומו של תהליך הפקת לקחים. מה הגישות השונות לתהליך בין הפרמגטים לרדיקלים? מדוע נדרש שינוי לטענת האיראנים למרות שהם מציגים את המלחמה כניצחון? וכיצד קרסו הקונספציות האיראניות לאור המלחמה? ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

פחות משבוע אחרי הפסקת האש בין ישראל לאיראן, אין עוד דרך לדעת בוודאות ובמפורט את היקף הנזק שנגרם למתקני הגרעין של איראן ולתוכנית כולה. אין ספק שהייתה פגיעה משמעותית, אבל שאלת הזמן – בכמה זמן הורחקה איראן מנשק גרעיני – תלויה בעיקרון בשאלת המוטיבציה של המשטר להשיג כזה. וזאת, במידה רבה, בדיוק כפי שהיה לפני שממשלת ישראל החליטה לצאת ל"מלחמת מנע". האם ישראל באמת עמדה בפני איום קיומי מיידי והאם האיום הזה הוסר? האם המשטר האיראני מצא את עצמו רועד עד לכדי סכנת נפילה במהלך המלחמה הזאת ואיפה עומד העם האיראני, שסולד ממשטרו, ביחסו לישראל? האם מלחמת ישראל-איראן תישאר חד פעמית וכיצד היא עלולה דווקא להאיץ את משטר האייתוללות לעבר נשק גרעיני? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי", ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר באותה תוכנית, יעשו סדר בהישגי המלחמה ובהשלכותיה.

תגובתה של איראן להפצצות מתקני הגרעין שלה ע"י ארה"ב הייתה לעבר בסיס אל-עודייד האמריקני שנמצא בשטח קטר. ירי הטילים הזה, כך דווח בכלי תקשורת בינלאומיים, היה מתואם מראש בין שתי המדינות. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף טען שאיראן הודיעה מראש לארה"ב על המתקפה והוא החליט להכיל אותה. כמה שעות לאחר מכן, הנשיא טראמפ הודיע על הפסקת אש בין איראן לישראל, בתיווך קטר. מדינת המפרץ הקטנה חוששת מאיראן יותר מכל מדינה אחרת וכך גם השכנות שלה, שרואות באיראן גרעינית איום ממשי. המלחמה שיזמה ישראל נגד המדינה הפרסית הענקית האירה באור מעניין את תפקידן של מדינות המפרץ באזור, שמצד אחת גינו בחריפות את המהלך הישראלי ומהצד השני, בחדרים סגורים, מברכות עליו. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, טוען ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המפרץ, שבתום המלחמה ההיסטורית, מדינות ערב והמפרץ נותרו חלשות ושהסיכויים לנורמליזציה גברו, אך רק מעט.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חוזר על הרצון שלו להגיע להסכם מדיני עם איראן, באמצעות השיחות המתנהלות בין ממשלו לבין משטר הרפובליקה האסלאמית. הוא מזכיר את האופציה הצבאית, "האלימה", אבל מעדיף להימנע ממנה, "בניגוד לאחרים" הוא אומר. את האחרים האלה ניתן ללא ספק למצוא בקרב חברי ממשלת ישראל. אבל האם ישראל יכולה לתקוף בלי ארה"ב? האם היא יכולה שלא לתקוף בכלל ומה חלון הזמן הקריטי שחייבים לקחת בחשבון במכלול השיקולים? בפרק הרביעי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, וד"ר רז צימט, מנהל תכנית המחקר "איראן והציר השיעי" במכון, מדברים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על האופציות שנותרו על השולחנות האיראני, האמריקאי והישראלי.

חוקר המכון בני סבטי מספר על חשבון הנפש שערכו מספר הוגי דעות ופרשנים איראניים, שהחלו מבקרים את מהלכי המשטר – הן בתוך איראן בתחומי חברה וכלכלה והן במדיניות החוץ, בפרט בתחום הפעילות האזורית של המשטר האיראני וההתנגדות שלו לקיום קשרים תקניים עם העולם המערבי.

פרק 334

בפרק השישי של הסדרה "דרקון במדבר" נארח את ד"ר רז צימט וד"ר יואל גוז'נסקי, חוקרי איראן והמפרציות בהתאמה, במכון למחקרי ביטחון לאומי. נשוחח על מערכת היחסים המורכבת שבין סין לאיראן ולמפרציות, נבחן את ההסכם בין איראן לסעודיה שנחתם בבייג'ינג, ונדון בהשפעת היחסים בין הצדדים על ישראל, מאזן הכוחות האזורי והתחרות במזה"ת.

פרק 333

חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית. כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל – האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו?