פודקאסט

76 אחוזים מהישראלים תומכים בהסכם לסיום המלחמה בעזה, כאשר מחצית מהציבור מעריך שאף צד לא ניצח במלחמה – כך עולה מסקר המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך בחודש שעבר. עוד עולה כי האמון בצה"ל השתקם, האמון במערכת הפוליטית נמוך – אבל זה לאו דווקא מתורגם בסקרי מנדטים. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, עקבה לכל אורך המלחמה, יחד עם צוות חוקרים וחוקרות במכון, אחר מגמות של דעת הקהל, באמצעות סקרים, ניתוח שיח רשת, מעקב אחר הודעות דובר צה"ל, ניתוח שטח ועוד. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, היא מתארת את עמדת הציבור בנקודה הנוכחית בזמן ומביאה את המגמות המעניינות עליהן ניתן להצביע לאחר שנתיים של מלחמה.

אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ופרופ' עזר גת, מחזיק קתדרת עזר וייצמן לביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב ויועץ אקדמי למכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על "ניצחון", "הכרעה", יחסי הגומלין בין מטרות לאמצעים ומערכת היחסים בבין הדרג המדיני לצבאי.

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, הוא אחד המנהיגים שעמו הצליח נשיא ארה"ב להביא לשחרור חטופים ולעצירת המלחמה בעזה. במסגרת ההסכם שנחתם, טורקיה, יחד עם קטר, מצרים וכל שאר המדינות המעורבות, הודיעה כי היא תומכת בפירוק חמאס מנשק ואף התחייבה לכך – למרות שהדבר מנוגד לאינטרסים שלה, שכן אנקרה, כמו דוחא, מעוניינת לשמר את חמאס ברצועה. אז עד כמה ישראל צריכה להיות מודאגת מנוכחות טורקיה בעזה? ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון, שמתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, עונה על כך בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

אורית פרלוב, חוקרת מגמות ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים', בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על עזה בימים שמיד אחרי הפסקת האש והמשך יישום ההסכם "השלום הנצחי במזרח התיכון."

בשעות הקרובות צפוי להתחיל הליך שחרור החטופים, כך בהתאם לשלב הראשון של התוכנית שהציג נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לסוף המלחמה ואף שלום במזרח התיכון. במסגרת שלב זה, צה"ל כבר נסוג מחלקים ברצועת עזה ונמצא כעת בכ-53% מהשטח. אילו ערבויות קיבל ארגון הטרור כדי להסכים להחזרת כל החטופים בצעד ראשוני בתוכנית? מה עדיין לא ידוע לגבי השלב השני? ומדוע התוכנית יכולה לקחת את ישראל למצב דומה למה שהיה בלבנון עם רצועת הביטחון? אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על תוכנית טראמפ לסיום המלחמה, החוזקות שלה והנקודות המדאיגות לעתיד.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הציגו אתמול את תוכנית 20 הנקודות לסיום המלחמה בעזה. בחלוף כיממה ממסיבת העיתונאים בבית הלבן, טרם התקבלה תשובה מחמאס. מה בתוכנית עשוי להיטיב עם העמדה הישראלית? מה צפוי להציב מכשול בפני חמאס? ומהן בעצם קורה אם חמאס אומר לא? ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים", עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, ואלדד שביט, ראש תחום יחסי ישראל וארה"ב במכון, מנסים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, לעשות סדר בתרחישים ובהשלכות האפשריות של ההכרזה הדרמטית.

"המצב הביטחוני טוב מלפני שנה, אך הביטחון הלאומי בסכנה חמורה יותר" – כך מסכם אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, את השנה שתמה. במבט קדימה הוא מסביר עד כמה מצבה של מדינת ישראל קשור להמשך או סיום המלחמה בעזה, הן בסוגיית הבידוד הבינלאומי והן במישור הפנים, חברתי וכלכלי. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא גם מתייחס להישגים מול הציר השיעי ולפעולות הנדרשות על מנת לשמר אותם. לבסוף, הוא ממליץ לעסוק ברצינות בשנה הקרובה בסוגייה מהותית לעתידנו: הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ברקע סערת "נאום ספרטה" של ראש הממשלה, כינסנו את החוקרים הבכירים מהתוכנית לכלכלה וביטחון לאומי במכון – ד"ר תומר פדלון ופרופ' אסטבן קלור, כדי לדון במצב הכלכלי הישראלי אחרי שנתיים של לחימה, ולנסות לבחון מחדש את הטענה הרווחת על חוזקו של המשק הישראלי במלחמה.

צה"ל החל בתמרון הצבאי בעיר עזה והודיע כי שתי אוגדות מתקדמות קרקעית ללב העיר. לפי גורם רשמי בצה"ל, התחזיות צופות לחימה מול 2,000 עד 3,000 מחבלים במקום שמוגדר "מעוז מרכזי" של חמאס. זהו לא המעוז האחרון, וההערכה היא שרבים מן המחבלים נעו דרומה. מה משמעות התפתחויות אלה בכל הנוגע לחטופים המוחזקים ברצועה, ובעיר עזה בפרט? מה צפוי לקרות בתמרון והאם זהו תחילת הסוף של המלחמה? פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף – שניהם חוקרים בכירים במכון, מתווכחים על התשובות לשאלות אלה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, אבל מסכימים על דבר אחד: כל מעשה צבאי חייב להיגמר במעשה מדיני.

בסוף חודש ספטמבר תתקיים העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, בה צפויה צרפת להכיר באופן חד צדדי במדינה פלסטינית. היא לא היחידה. עוד תשע מדינות, ביניהן פורטוגל, ניו-זילנד, בריטניה, גרמניה וקנדה, הצהירו שהן שוקלות לעשות זאת גם, כתלות בתנאים מסוימים שהציבה כל מדינה. תא״ל (במיל׳) אודי דקל, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים”, כתב כך: "אומנם השלכותיה המעשיות של ההכרה הבינלאומית הן מוגבלות, אך תגובות לה ופעולות שיתפרשו כעדות לכך שאין ישראל מתכוונת לחפש וליישם הסדר עם הפלסטינים, שתכליתו ליישב את הסכסוך, צפויות להאיץ ולהעצים את הצונאמי המדיני המתרגש עליה – על משמעויותיו הביטחוניות והכלכליות המאיימות". יחד עם ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, הם מסבירים בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מה צפוי להשתנות בשטח, איך הגענו למצב הזה ולמה השיחה הזאת היא על המציאות ביהודה ושומרון, לא פחות מאשר על סיום המלחמה בעזה? אה, והאם צריך ואפשר עוד, לעצור את המהלכים החד צדדים של אותן מדינות?