פודקאסט

מנהל המכון תא"ל (במיל.) אודי דקל מנתח את הממדים המערכתיים של ניהול המשבר בארץ מראשיתו, וכן את היעדים והחלופות שיש לבחון בהמשך הדרך: מה הייעוד וההיקף הנדרש של בדיקות נרחבות באוכלוסייה? כיצד יתאפשר למערכת הבריאות, במצבה הקיים, לעמוד בנטל? ומדוע חשוב שיהיה לאירוע הזה מנהל?

ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן בוחנים את מאפייניו הייחודיים של משבר קורונה כמצב חירום, והשלכותיו על קשרי הגומלין בין מוסדות המדינה, האזרחים וההנהגה המדינית. מהם המדדים הכלכליים, בריאותיים, תודעתיים ופוליטיים של האירוע? מה תפקידם של חוסן, אמון הציבור ואמינותה של ההנהגה בהקשר זה? והאם יש להפריד את הפוליטיקה מניהול המשבר?

ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן בשיחה על מחקרם החדש, המציג תמונת מצב עדכנית של השפעת האירועים הביטחוניים על החוסן ביישובי עוטף עזה. סבבי ההסלמה בדרום, כמו גם ההצתות באמצעות עפיפוני תבערה ובלוני נפץ, משפיעים באופן ניכר על החיים ביישובי עוטף עזה. האם חל שינוי כלשהו בחוסן החברתי של התושבים שם בעקבות ההסלמה שפרצה עם צעדות השיבה במרץ 2018, לאחר מספר שנים של שקט יחסי? באיזה אופן החוסן החברתי שמאפיין את האוכלוסייה באזור מתיישב עם הפרעות דחק שנגרמות מהמצב הביטחוני, או שמא הדחק יכרסם במוקדם או במאוחר בחוסן? מה עדיין חסר מבחינת המענה והמעורבות של המדינה מול התושבים?

ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן בשיחה על האיומים על החזית האזרחית וההתמודדות עמם, בעקבות ירי הרקטות לעומק המדינה. בחלוף יותר מ-15 שנים מתחילתן של מתקפות הירי מכיוון רצועת עזה, כיצד יכול העורף הישראלי להיות מוכן יותר ל"נפילות פתע" של רקטות או טילים, כפי שקרה בחודשים האחרונים במקרים של ירי לעבר באר שבע, גוש דן ועמק חפר? מהי הרמה הנדרשת של מיגון (פסיבי ואקטיבי), שישראל צריכה לעמוד בה על מנת שלא תתרחש פגיעה שתוביל את ממשלת ישראל לפתוח במבצע או במלחמה בלתי מתוכננים? מניתוח המקרים האחרונים, היכן עומד העורף מבחינת סמכות והסדרה של מצבי חירום ובהיבט החוסן החברתי?

ד"ר חיליק סופר מתארח לראיון בנושא מוכנות מדינת ישראל להתמודדות עם רעידות אדמה חזקות. לצד המתיחות הביטחונית בגבול הצפוני והדרומי, ישראל קיבלה גם איתותים מלמטה בקיץ האחרון שהזכירו והעלו למודעות הציבורית את העובדה שאנו עלולים לחוות רעידת אדמה עזה, כזו שמסוגלת למוטט מבנים ואף לגבות קורבנות רבים. התרחיש נבחן על ידי ממשלות ישראל ונערכו תרגילים שנועדו להכין את מערך החילוץ, אבל האם המדינה מוכנה לתרחיש של רעידת אדמה כשם שהיא נערכת לעימות צבאי, במיוחד בהיבט המניעתי – התרעה וחיזוק מבנים ומפעלי חומרים מסוכנים? מהם הצעדים החיוניים לצמצום מניין הנפגעים ברעידת אדמה חזקה שטרם ננקטו ואיפה נתקעים חלק ניכר מהתוכניות והפרויקטים הקיימים?

ד"ר כרמית פדן בשיחה על מחקר שיתפרסם החודש על החוסן החברתי של יישובי עוטף עזה. אלה ימים לא פשוטים עבור התושבים הסמוכים לרצועה, שכבר שנים מתמודדים עם טרור המגיע מתוכה. כעת, נוספו לשיגורי הרקטות ופצצות המרגמה, גם עפיפוני התבערה. המחקר בחן ב-6 ישובים לאורך עשור את השאלות – כיצד בונים חוסן חברתי אל מול הפרעות ביטחוניות ממושכות? כיצד מתמודדת הקהילה – האם היא מתאוששת ואף יכולה לצמוח? מהן ההמלצות העולות מן המחקר לקהילות המתמודדות עם איום ביטחוני? מה כוללת "תרבות של מוכנות" למצבי חירום וכיצד ניתן לזהות קהילות מוכנות?

ד"ר (תא״ל במיל.) מאיר אלרן הציג את מצב החזית האזרחית בישראל מול האיומים המחריפים על המרחב העירוני, במסגרת עימותים צבאיים בין ישראל לאויביה וכן בפני סכנה ממשית מאסונות טבע. מה צופה תרחיש ״מהלומה במרחב אורבני״? האם המוכנות תואמת את מפת האיומים הצפויים ומה צריך לעשות כדי להתאים את רמת המוכנות לרמת האיומים והסכנות?

ד"ר כרמית פדן הציגה את נושא החוסן החברתי בישראל, לפי איזה מאפיינים ניתן למדוד אותו וכיצד הוא בא לידי ביטוי בעוטף עזה בעקבות סבבי הלחימה האחרונים בין ישראל לחמאס, אגב חשיבותה של מנהיגות אזרחית בהקשר זה.