פודקאסט

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מטוסי 35-F, ובן סלמאן מצדו הבטיח השקעה של טריליון דולר בארה"ב. האם זה אומר שאלה יקבלו ואלה יתנו? ואיפה באמת עומד עניין הנורמליזציה? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון, ואל"מ במיל' אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, שטראמפ שמר לעצמו שני קלפים משמעותיים בשרוול. הם אומרים גם שישראל חייבת להיזהר מלהפוך לנטל במקום לנכס בהקשר החזון של הנשיא האמריקני למזרח התיכון.

יחסי ארה"ב וישראל השתנו מאוד במהלך חודשי המלחמה – ודאי במעבר מממשל ביידן לטראמפ, אבל גם במהלך כהונת טראמפ השנייה. במקביל, בקרב דעת הקהל האמריקנית, היחס לישראל בכלל ולסכסוך בפרט עובר שינויים עמוקים, שחלקם נוגעים למגמות פנים-אמריקניות שאינן קשורות ישירות לישראל אבל משליכות על העמדות כלפיה. אם עד לאחרונה חוקרים דיברו על חשש או הזהירו מפני מגמות אלה, כעת הבעיה מוחשית מתמיד, והסקרים מוכיחים זאת. אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תוכנית ארה"ב במכון, ופרופ' טד ששון, סוציולוג, חוקר בכיר בתוכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב מטעם קרן משפחת רודרמן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על האיום ארוך הטווח שהם מזהים, החשיבות להיות מודעים בישראל לעצם קיום הבעיה וההמלצות שלהם בנוגע לשיקום היחסים.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הציגו אתמול את תוכנית 20 הנקודות לסיום המלחמה בעזה. בחלוף כיממה ממסיבת העיתונאים בבית הלבן, טרם התקבלה תשובה מחמאס. מה בתוכנית עשוי להיטיב עם העמדה הישראלית? מה צפוי להציב מכשול בפני חמאס? ומהן בעצם קורה אם חמאס אומר לא? ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים", עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, ואלדד שביט, ראש תחום יחסי ישראל וארה"ב במכון, מנסים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, לעשות סדר בתרחישים ובהשלכות האפשריות של ההכרזה הדרמטית.

במסע הראיונות שלו בארה"ב – לפוקס ניוז ולניוזמאקס השמרניים, רה"מ נתניהו קיבל מחמאות, חילק כאלה לנשיא ארה"ב ואימץ את הנרטיב של טראמפ על "שלום מתוך כוח". אבל שלושה ימים אחרי החזרה לארץ, ההכרזה על עסקת חטופים שלא הגיעה במהלך הביקור – עדיין מתעכבת. האם טראמפ לא לחץ מספיק? האם הוא בכלל ניסה ללחוץ? ואולי, בכלל, שני המנהיגים אכן עובדים, כפי שנרמז, על תוכנית רחבה הרבה יותר שכוללת נורמליזציה עם סעודיה וסוריה? כנראה שרק מי שהיה בחדר בוושינגטון יכול לענות על כך, אבל כן ניתן להסיק מסקנות מהביקור על מערכת היחסים ויחסי הכוחות בין המנהיגים ובין שתי המדינות. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מדברת עם עו"ד אל"מ פנינה שרביט ברוך, מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית" ואלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון.

בוקר קשה בתום הלילה הרביעי של מבצע "עם כלביא", מלחמת ישראל-איראן. שמונה אנשים נוספים נהרגו במתקפת טילים בליסטיים איראנים נוספת. כמה זמן זה יימשך? מה הם יעדי המלחמה בדיוק ומתי ניתן יהיה לדעת שאלה הושגו? מה זה אומר "להסיר את האיום הגרעיני של איראן" ולמה התכוון צחי הנגבי, ראש המל"ל, כשאמר שלא ניתן יהיה לעשות זאת רק באמצעות פעילות צבאית? וגם, למה מחכה טראמפ כדי להיכנס למערכה? פרק זה של "משדרים ביטחון" מוקלט מרחוק, בהתאם להנחיות החירום של פיקוד העורף שלא מאפשרות להתכנס באולפן. סימה שיין, חוקרת בכירה במכון בתוכנית איראן והציר השיעי, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, יחד עם אלוף משנה במילואים אלדד שביט, חוקר בכיר, ראש תחום ארה"ב ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד, ועפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", עונים לשאלות של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, שמביאה גם את השאלות שעולות בשיחות שלכם במקלטים.

בערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר, טראמפ החליף את הערכים בדילים עסקיים כמרכיב מוביל במדיניות החוץ של ארה"ב. כפועל יוצא, מוקד האינטרסים במזה"ת זז ממקומו המסורתי. את הדברים חובה יהיה לבחון בטווח הבינוני-ארוך, אבל כבר עכשיו ניתן לזהות את האתגרים – ולא פחות חשוב – את ההזדמנויות, שעומדים בפני ישראל במציאות החדשה שיוצר נשיא ארה"ב. בפרק החמישי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, והדס לורבר, מנהלת פרויקט ישראל-ארה"ב, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס ומציעים שורה של מסקנות מעניינות לביקור של טראמפ במדינות המפרץ.

פרק 333

חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית. כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל – האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו?

פרק 325