פודקאסט

ביום חמישי, 28 באוגוסט, בריטניה, גרמניה וצרפת החלו בתהליך של החזרת הסנקציות על איראן – מנגנון ״הסנאפבק״. איראן מצדה תנסה לשכנע את אותן מדינות לדחות את הצעדים על ידי מתן התחייבויות לגבי תוכנית הגרעין שלה. יש לה 30 יום. על הפרק, בין היתר, סוגיית העשרת אורניום על אדמת איראן, וביקור של פקחי סבא"א במתקנים הגרעיניים. במקביל לכל זה, אתמול בפעם הראשונה מאז מלחמת 12 הימים אפשר המשטר האיראני גישה לפקחים של האו"ם. אבל, למתקן אחד בלבד, ספציפי מאוד. סימה שיין, חוקרת בכירה במכון ולשעבר בכירה במוסד, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הפעלת המנגנון, השפעותיו על ישראל ועל איראן, וגם – האם האירוע מקרב אותנו למלחמה נוספת מול הרפובליקה האסלאמית?

בוקר קשה בתום הלילה הרביעי של מבצע "עם כלביא", מלחמת ישראל-איראן. שמונה אנשים נוספים נהרגו במתקפת טילים בליסטיים איראנים נוספת. כמה זמן זה יימשך? מה הם יעדי המלחמה בדיוק ומתי ניתן יהיה לדעת שאלה הושגו? מה זה אומר "להסיר את האיום הגרעיני של איראן" ולמה התכוון צחי הנגבי, ראש המל"ל, כשאמר שלא ניתן יהיה לעשות זאת רק באמצעות פעילות צבאית? וגם, למה מחכה טראמפ כדי להיכנס למערכה? פרק זה של "משדרים ביטחון" מוקלט מרחוק, בהתאם להנחיות החירום של פיקוד העורף שלא מאפשרות להתכנס באולפן. סימה שיין, חוקרת בכירה במכון בתוכנית איראן והציר השיעי, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, יחד עם אלוף משנה במילואים אלדד שביט, חוקר בכיר, ראש תחום ארה"ב ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד, ועפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", עונים לשאלות של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, שמביאה גם את השאלות שעולות בשיחות שלכם במקלטים.

פרק 333

חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית. כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל – האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו?

פרק 327 של פודקאסטרטגי במתכונת מיוחדת. מלחמת חרבות ברזל טלטלה את הציר השיעי בהובלת טהראן, ורעידת האדמה ברפובליקה האסלאמית עדיין בעיצומה. בעקבות כך, כינסנו את חוקרי הציר השיעי במכון לדיון מיוחד בהובלת ראש התוכנית, בכירת המוסד לשעבר סימה שיין, ובהשתתפות מומחי איראן, חזבאללה ולבנון, סוריה, עיראק והחות'ים בתימן.

ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני? ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בדיון מיוחד עם חוקרות הציר השיעי במכון: סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי. הארבעה ידונו במשמעויות האירוע שנראה שיהווה נקודת מפנה במלחמה – ואולי אף נקודת מפנה אסטרטגית במאזן הביטחוני הישראלי הכולל, ויתמקדו בהשלכות של ההתנקשות במזכ"ל חזבאללה על ארגון הטרור ועל מדינת לבנון, בזהותו של המנהיג החדש, וכן בהשפעות של החיסול על האזור ועל שני המעצבים האסטרטגים הגדולים – איראן וארצות הברית.

סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון, בשיחה על הלבטים הפנימיים באיראן לגבי התגובה לחיסול אסמאעיל הנייה בטהראן: עוצמתה, מאפייניה, התוצאה הצפויה וההשלכות שלה על המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית. מהי עמדת הצד הנצי במשטר האיראני לעומת עמדת הצד המתון יותר? מדוע נשיא איראן, כך לפי הדיווחים, מנסה לשכנע את המנהיג העליון להימנע מתגובה קשה? האם יכול להיות שאיראן תסתפק בתגובת חזבאללה ותימנע בשלב זה מתגובה משלה? אילו השפעות יש למאמצים האמריקניים למתן או אף לעכב את התגובה של איראן? ואיך המגעים לחידוש המו"מ להפסקת אש ושחרור החטופים יכול להשפיע על השיקול האיראני?