פודקאסט

אחרי האירועים האלימים בסווידא שבהר הדרוזים, שבהם נהרגו לפי ההערכות האחרונות כ-300 איש, ננסה לעשות סדר במתרחש בסוריה, כמו גם במעורבות הישראלית מעבר לגבול.  איך הכול התחיל? מדוע עימותים בין דרוזים לבדואים בדרום סוריה גררו את מעורבות כוחות המשטר ועד כמה א-שרע נתן אור ירוק למעשי הטבח?  מה אמורות להשיג התקיפות הישראליות נגד מטרות המשטר הסורי, ובעיקר מה הן עלולות לסכן כשכל זה מתרחש במציאות של שיחות בין ישראל לבין סוריה לקראת הסכמים אפשריים, תחת מטרייה, תיווך או לכל הפחות עידוד נמרץ של ממשל טראמפ.  שיחה של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס עם ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון, ואמל חאיכ עוזר מחקר בתכנית סוריה.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חשף בפני המצלמות שלא רק מנהיגים ערבים אלא גם ראש הממשלה נתניהו ביקש ממנו להסיר את הסנקציות על סוריה. מצב שקשה מאוד עד בלתי אפשרי היה לדמיין עד לפני 7 חודשים, עם עלייתו של אחמד א-שרע לשלטון. המדיניות הישראלית ביחס לסוריה השתנתה מאוד בחודשים האחרונים עד כדי דיווחים חוזרים ונשנים על אפשרות שסוריה, אותה מדינת אויב מולה נלחמה ישראל שוב ושוב מאז הקמתה, תצטרף ל"הסכמי אברהם". בפרק זה של "משדרים ביטחון", ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון וראש תוכנית הזירה הצפונית, תספר בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, כי בעוד בישראל מרבים להשתמש במילה "נורמליזציה" בהקשר לאפשרות של הסכם מדיני עם סוריה, בצד השני, הטרמינולוגיה אחרת. אז האם זה אפשרי באמת? מהם התנאים שחייבים להתקיים לפני? והאם תצא בקרוב רכבת מחיפה לדמשק?

"ככל שנמשיך לפעול שם, הסיכוי שנגיע לחיכוך אלים עם קבוצות חמושות מקומיות, עם אוכלוסיה מקומית, עם כוחות המשטר ואולי אפילו עם טורקיה – הולך וגדל. צריך לזהות את הנקודה הזאת, כדי שלא תהיה בלתי הפיכה". ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם עמנואל אלבז-פלפס על המשמעויות, ההשלכות והסיכונים של ההתערבות הצבאית, הפומבית המוצהרת, של ישראל בסוריה החדשה של א-שרע, שהפכה למגרש משחק אחר לגמרי מבחינת יחסי כוחות בינלאומיים.

פרק 331

ראש תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, בשיחה על תקופת המעבר שהחלה בסוריה עם קריסת משטר אסד וכינון שלטון זמני של ארגון המורדים HTS, בהנהגת אל-ג׳ולאני. מה מאפיין את השלטון החדש? על אילו מהלכים לייצוב שלטונו הודיע עד כה אל-ג'ולאני? ממה הוא נמנע? כיצד הוא מנסה לאחד את המרכיבים השונים של סוריה והאם הוא מצליח? האם נאמני משטר אסד (מקרב העלאווים) מאתגרים את השלטון? מה מצב המעורבות הבינלאומית בסוריה שאחרי אסד – היחסים עם המערב וארה״ב בפרט, המעורבות הרוסית, מצבם של הכורדים, ההשפעה הגוברת של טורקיה והיחסים עם השכנות הערביות: לבנון, ירדן ועיראק? מה מאפיין את התגובה הישראלית לשינויים בסוריה? כיצד הדבר מתבטא במישור הצבאי וכיצד במישור המדיני? מדוע ישראל מעוניינת להדק יחסים עם הדרוזים בדרום סוריה ואף להתערב למענם והאם שינוי זה צפוי להועיל ואף מתבקש, נוכח חוסר הבהירות לגבי עתיד השלטון החדש בסוריה וכוונותיו כלפי מדינת ישראל.

פרק 327 של פודקאסטרטגי במתכונת מיוחדת. מלחמת חרבות ברזל טלטלה את הציר השיעי בהובלת טהראן, ורעידת האדמה ברפובליקה האסלאמית עדיין בעיצומה. בעקבות כך, כינסנו את חוקרי הציר השיעי במכון לדיון מיוחד בהובלת ראש התוכנית, בכירת המוסד לשעבר סימה שיין, ובהשתתפות מומחי איראן, חזבאללה ולבנון, סוריה, עיראק והחות'ים בתימן.

בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי דנה ראשת תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, עם המומחה לענייני איראן במכון ד"ר רז צימט והמומחית לענייני טורקיה במכון ד"ר גליה לינדנטראוס, על השפעות והשלכות נפילתו של משטר אסד בעקבות מתקפת הפתע של כוחות המורדים. בין היתר ידונו המומחים במאבקי הכוחות שמעצבים את המציאות בשטח, בעתידה של המדינה הסורית ושל האזור, וכמובן – באופן שבו כל זה משפיע על ישראל.

פרק 318

חוקרי המכון – ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר גליה לינדנשטראוס והשגריר ארקדי מיל-מן – בשיחה על הדרך למתקפת הפתע, הסיבות להצלחת המורדים, הקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ והמשמעויות וההשלכות עבור משטר אסד, טורקיה, רוסיה, איראן והציר בהובלתה וישראל.